מעלתה של הבורות בעידן הפייק

יחסיותה של האמת והצורך להטיל ספק במידע הנמסר לנו
תמונה של עמירם
פרופ' עמירם רביב

מאמר זה נכתב בהמשך למאמר שפרסמתי לאחרונה באתר זה "הזהרו מ-Ultracrepidarians", ובעקבות תגובות הקוראים.

לנוכח שפע המומחים, החוזים ואלה המפרשים את המצב, בישראל ובעולם כולו, כדאי שנזכור את דבריו של פרופ' דניאל כהנמן חתן פרס נובל לכלכלה על המומחים למיניהם:

"אלה שיודעים יותר, חוזים יותר טוב מאלה שיודעים פחות רק במעט מאוד. ואולם בעלי הידע הרב ביותר הם לעיתים קרובות פחות מהימנים. הסיבה לכך היא שאדם הרוכש ידע נרחב יותר מפתח אשליה מועצמת של מיומנותו, כמו ביטחון יתר שאינו מציאותי".

כהנמן מצטט מדבריו של פיליפ טטלוק חוקר מפריסטון: ״מומחים מבוקשים הפגינו ביטחון-יתר, יותר מאשר עמיתיהם שמצאו את פרנסתם בדוחק, הרחק מאור הזרקורים״ ("לחשוב מהר לחשוב לאט", כנרת, מטר, 2013).

לאור האמור לעיל, ובעידן הפוסט-קורונה, המהפכה המשטרית, המלחמה הנוכחית ותופעת הפייק ניוז, אבקש להתייחס כאן לספרו האחרון של ז'וז'ה סאראמאגו, "מסע הפיל" (הקיבוץ המאוחד, כנרת, זמורה-ביתן 2010) ולאמירה הנחרצת של סובהרו, גיבור הספר.

"מסע הפיל" מתרחש במאה השש-עשרה ומתאר את סיפור מסעו המשעשע של פיל הודי הצועד על פני מחצית אירופה, מליסבון לווינה.

מסעו של הפיל הוא עובדה היסטורית. דוֹן זוּאַוּ השלישי, מלך פורטוגל, ואשתו האוסטרית דונה קתרינה, העניקו פיל כמתנת נישואין לבן-הדוד הארכידוכס (הקיסר בעתיד) מקסימיליאן, בפועל לא ידועים פרטים נוספים על המסע הזה. סאראמאגו בן ה-85 ממלא את הֵעָדר הידע ההיסטורי בסיפור קליל רווי תובנות ומוסר השכל.

דמות המפתח בספר היא מאלף הפיל שמוצאו הודי, שהערותיו השנונות במהלך המסע מבטאות את דעותיו של סאראמאגוּ בנושאים שונים. בחרתי מתוך הספר שתי ציטטות הקשורות לתחום הידע שהן בבחינת חומר למחשבה.

באחת ההזדמנויות פולט סובהרו, מאלף הפיל, את המשפט: "מעלתה של הבורות שהיא מגנה עלינו מפני ידע כוזב", תרצו – זו אמירה צינית על מוגבלותם של המומחים מספקי הידע, תרצו – זו אמירה פילוסופית על יחסיותה של האמת והצורך להטיל ספק במידע הנמסר לנו.

במקום אחר מנסה הכומר, ראש כנסייה, שהמסע מתכוון לחנות לידה, לשכנע את מאמן הפיל לגרום לפיל לכרוע ברך בפני הכנסייה ולהדגים בכך "נס" בפני ההמונים. סובהרו שאינו נלהב מהרעיון מסכם את ספקנותו בתהייה: "…דעת הקהל, כפי שידוע לנו, מסוגלת להישבע על מה שלא ראתה, ולאשר מה שאינה יודעת, וגם יכולה להאמין בניסים שלא היו". הכומר מאשר את הדברים בהתלהבות. ניסוח ספקני זה מעיד על הצורך בזהירות בהסתמכות על דעת הרבים ועל הסכנה במניפולציות של קהל לא חושב.

ולמי שבאמת רוצה להרחיב את השכלתו והידע שלו בעולם המידע, המדע והעובדות האלטרנטיביות מומלץ בחום לקרוא בספרו החדש של דן אריאלי "אמונות שווא: מה גורם לאנשים הגיוניים להאמין בדברים לא הגיוניים" (כנרת, זמורה, דביר 2024) המתאר בהרחבה את המנגנונים הפסיכולוגיים הגורמים להתמכרות לאמונה לתיאוריות קונספירציה ולהפצתן.

ועוד המלצת קריאה בנושא קבלת החלטות ושימוש בידע:

הקישור הוא לחוברת חינמית שיצאה מטעם אוניברסיטת תל אביב במסגרת הפרויקט "כדאי לדעת" ומיועדות לבני נוער וסטודנטים, וגם למבוגרים יותר לא תזיק: https://exact-sciences.tau.ac.il/goodtoknow/decision_making. בחוברת מפורטים היבטים תיאורטיים שונים העוסקים בצריכת ידע ונסיבות הפנמתו.

"כדאי לדעת" https://goodtoknow.tau.ac.il/ הוא מפעלו של פרופ' אילון סולן מבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' סולן שוקד על יצירת מאגרי מידע מתחומי מדעים שונים והנגשתם ב"גובה העיניים". באתר חוברות אינטרנטיות המונגשות, כאמור, בחינם לכל המתעניין בידע בתחומים רבים ומגוונים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. לפרשנים בטלוויזיה אין הרבה ידע, אבל יש להם מידע שמדליפים להם בעלי עניין אינטרסנטים.

  2. כמה הערות:
    1. אם בבורות אתה מתכוון להכרה בכך שאיני יודע, אז אתה צודק – זה עדיף על ידע כוזב. זו לא תובנה חדשה. מי שהגה אותה לראשונה היה סוקרטס, הרבה לפני סאראמאגו.
    2. תופעת ה"פייק ניוז" ו"עובדות אלטרנטיביות" היא לא תופעה חדשה ולא של השנים האחרונות בלבד ולא של טראמפיסטים בלבד. היא החלה לפני כעשרים-שלושים שנה בחוגים הפוסטמודרניסטים באקדמיה ולמידע כוזב ושקרים הם קראו בשם המכובס "נראטיב" וקבעו שכל הנראטיבים לגיטימיים. השיח הזה שירת בעיקר את התעמולה הפלסטינית נגד ישראל והיהודים, החל מתחילת המאה ה-21.
    3. האמת לא יחסית. יש אמת והיא נמצאת שם. מי שאומר שהאמת יחסית מצדיק למעשה את ה"פייק ניוז", כי אם אין אמת או האמת יחסית (יחסית למה? למה שמשרת אותי באותו רגע?) אז אי-אפשר לקבוע ש"פייק ניוז" לא אמיתיות, כי אין אמת להשוות אותם מולה. צריך להיזהר, הפוסטמודרניזם הוא אבי ה"פייק ניוז".
    4. ציטטת כאן את דן אריאלי והבאת אותו כמקור לקריאה נוספת. זה קצת אירוני, כי בשנה-שנתיים האחרונות הוטל ספק אקדמי במהימנות המחקרים והניסויים שלו, ונטען שהוא "היטה" תוצאות כדי שיתאימו לתזה שלו. הנושא עדייין בבירור, אבל עננה של ספק הוטלה על מחקריו.

  3. לעיתים קשה לגלות את האמת והיא נקברת, אבל קיימת. האמת קיימת אם באמת רוצים לגלותה, אבל לרוב לא רוצים. אין עיוור כמו זה שאינו רוצה לראות. למרבית הצער הרבה מאד אנשים מעדיפים נראטיב פופולרי על פני האמת כי בכך מרגישים שייכות לקבוצה, וזה חמים ונעים. ובכלל, למי יש כוח לברר את האמת, ולמי בעצם איכפת. קיים גם גורם אמוני שמנהיגי הדתות מנצלים כדי לשלוט בעדרם, הנותן נחמה. מודעות המוות מעיקה אז למה לא להאמין בהבטחה שיש עולם הבא? יש הרבה עוול סבל וכאב בחיים, אז לא עדיף להאמין ב: "לפום צערא אגרא"? חוסר האונים והתסכול שלנו מול רשעים שפגעו בנו והם עולזים ומשגשגים, מזמין את הנחמה שהם ייענשו ע"י אלוהים, וכ'. יש הרבה סיבות לבחור להאמין במשהו לא אמיתי, ולכן ניתן לומר שהאמת בפועל היא מה שהכי טוב לנו לקבל, מה שאנחנו רוצים שתהיה.
    את העובדה הפשוטה הזו הבינו כל המניפולטורים תאבי השררה בכל הזמנים ובכל החברות האנושיות.

  4. הבורות ואי הרצון לחתור לאמת, הם הדלק ליצירת מצבים מבהילים כמו זה שאנו נמצאים בו עכשיו

  5. הרמה של תושבי ישראל חוגגת, והשליטים עם הפייק בידיהם, חוגגים

  6. אנחנו קרבים והולכים לרמת הבורות הגבוהה
    יש הישגים לממשלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן