"מלחמה אינה קיצור דרך לשלום"

על ישראל למצוא דרכים יצירתיות שיובילו לשלום
תמונה של מרגלית
מרגלית בריאט Margalit Berriet

הטבח הנורא שהתרחש בשבעה באוקטובר הכה בחברה הישראלית בעוצמה ובאכזריות. הביטחון האישי של אזרחי המדינה התערער, קונספציות צבאיות קרסו ותפיסות עולם של רבים מאיתנו התפוררו. על מדינת ישראל מוטלת החובה להחזיר את החטופים הביתה. לאחר מכן, עלינו לעצור את המלחמה, מכיוון שכל אובדן חיים הוא בלתי נסבל. כל מוות מוסיף צלקות שלא ניתן יהיה לרפא עם הזמן, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לשקם את בתינו, את ביטחוננו ואת האמון שלנו באפשרות של כל אזרחי המדינה לחיים משותפים בארץ הזאת.

לתפיסתי, הכרה במדינה פלסטינית תעניק לישראל את הביטחון והשקט החיוניים לה. "המלחמה אינה קיצור דרך לשלום" אמר דומיניק דה וילפן, אין סכסוך שניתן לפתור באמצעות שנאה, נשק, רגשות נקמה או צורך להראות עליונות. פתרון הסכסוך יאפשר לאנשים לשוב ולהאמין בערכי החיים וכבוד האדם, וכך לבנות חברה חזקה וערכית.

שני הצדדים לסכסוך לכודים בידיהם של קיצונים פנאטיים הפוגעים בבני עמם בפנאטיות דוגמטית. האוכלוסייה היהודית כולה מרגישה פגועה, כואבת, מודאגת, עייפה ולעיתים גם מתביישת לנוכח הצהרות או התנהגויות שאינן תואמות את זהותנו ואת ערכינו. אנו מוקירים את החיים.

הכאב, הצער והאבל הבלתי פוסקים והזיכרונות מאלצים אותנו להמשיך להקריב. איננו יכולים לחסל את הרוע, אך אנו יכולים לסלול דרכים חדשות שיאפשרו יצירת חברות שוויוניות, מכלילות וצודקות, גם בתוך הכאוס הנורא שאנו נמצאים בו.

על ישראל לשאוף לשלום, עליה להציג את מאמציה ליצור כאן חברה רב-תרבותית שדוגלת בערכים דמוקרטיים, חילוניים וליברליים. הרצון ליזום שלום יכול להוביל למסעות פוליטיים חדשים באזור, ולהוות דרך טובה יותר להתמודד עם רעיונות קיצוניים דתיים שבאים לידי ביטוי במלחמה, בשנאה, בכוח, בעליונות ובכיבוש הנפשות והאדמות. הסבל של האנשים חייב להיפסק.

אנו יודעים שהבורות מובילה לשנאה, לאלימות ולאפליה ולכן זו חובתנו להכיר אחד את השני, להכיר בהיותנו חברה רב-תרבותית, רבת-זהויות, ואף להיות גאים בכך, בין שנולדנו בקהילה היהודית של ישראל או בין שנולדנו בקהילה אחרת. איש מאיתנו לא מחזיק בבעלות על האדמות או על כדור הארץ ולכולנו הזכות להיות חופשיים ובטוחים לחיות במקום שאליו אנו מרגישים מחוברים.

פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הדרך היחידה להחזיר את החירות והלגיטימיות למורשת שלנו, ואנו חייבים להיות יצירתיים ולהמשיך לחפש דרכים לשלום.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. שני הצדדים לסכסוך לכודים בידיהם של קיצונים פנאטיים הפוגעים בבני עמם בפנאטיות דוגמטית.

    ההשוואה בין שני הצדדים מקוממת, אינה נכונה ומבישה.
    כאילו שני הצדדים רוצים שלום באותה מידה וכאילו בשני הצדדים קיצוניים באותה מידה.

    1. הצדק אתך. גב' בריאנט אינה מתמצאת בחומר ודעתה מושפעת מרקע אידאולוגי דמיוני שגם שרידים שלו הושמדו עם טבח ה-7 באוקטובר.
      היא טוענת שרק מדינה פלסטינית תעניק לישראל ביטחון ושקט. המצב האמתי הוא בדיוק הפוך. מדינה פלסטינית בין הנהר לים תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. ראו מה שהתפתח במקומות שישראל עזבה. החל מאיו"ש, רצועת עזה ודרום לבנון.

  2. מרגלית. הרבה אופטימיות וחזון נבואי נושב מעמדתך האמיצה והדבקות בשלום- "אם רק תשכיל ישראל להפגין שפניה לשלום בדרכים יצירתיות..". חרף מאמציה הבלתי נילאים לעשות כך במהלך מאה השנים האחרונות. אדרבא- ככול שישראל פנתה לשלום החל מתכנית החלוקה ועד הסכמי אוסלו, שהם הכרה דפקטו במדינה פלסטינית, שכול שנותר היה לקבוע במשא ומתן גבולות מוסכמים להפרדה, מהלך שתורגם לחולשה ודחייה כלאחר יד של כול הצעות לשלום של ישראל (וארה"ב), ובחירה מועדפת במלחמה וטרור כדרך הנבחרת לממש את הציווי הדתי לאומני הפלסטיני "מהנהר ועד לים". מאמצי ישראל הצליחו באופן חלקי עם מצרים וירדן, ןגם זה רק לאחר שתי מלחמות מדממות בהם הבינו שלא ניתן להביס את ישראל בכוח המלחמה- בניגוד לתפיסת העולם המומלצת שלך.
    בנוסף, ההיסטוריה מוכיחה שמלחמה היא דווקא כן " דרך להשגת שלום". דוגמא בולטת היא הסכם השלום האירופאי שהושג רק לאחר שמלחמת העולם השנייה מוצתה עד תום, חיסלה את המוטיבציה המלחמתית של גרמניה עד דק. מלחמות שאינן מסתיימות בהכרעה ברורה מותירות רמץ המצית מחדש את המלחמה, כך קרה בבלקן בשנות ה- 90, וגם כפי שהרומאים עשו בדכאם את מרד היהודים בארץ ישראל.
    נכון שאין להפסיק ללשאוף לשלום, אבל יש להישמר מפני כהות החושים המתלווה אליה, כפי שהוכיח לנו טבח 7 אוקטובר. דווקא הרעיון להוות דוגמא ומופת תרבותי ערכי ליבראלי שוויוני דמוקרטי- הוא המפחיד את מנהיגי האויב. כי המודל הזה מהווה איום ממשי על תפיסת העולם החברתית הדתית האוטוקרטית המוסלמית, כפי שהיה בעידן מלחמת "האביב הערבי" שנגדע באיבו.
    אינני חפץ לרפות ידיך, אבל רצוי לבחון ניכחה את המציאות המיוחדת שלנו במזרח התיכון ולהימנע מלשוב לאסון אוקטובר .

    1. גדעון אני מסכים איתך ב 100%. מלחמת העולם הראשונה שבה הייתה התחשבות באזרחים כאשר רק החיילים נלתמו זה בזה והאזרחים פונו מאיזורי הלחימה לא הולידה סלידה ממלחמות. להיפך, המלחמה הצטיירה כאקט לגיטימי לשיפור החיים של החזקים על חשבון החלשים. כך נולדה מלחמת העולם השנייה שבה ההבדל בין החזית והעורף התשטש והסבל של האזרחים בלונדון, בלנינגרד, בדרזדן וכמובן בנגסקי והירושימה חוליד סלידה ממלחמות למעט משטרים לא דמוקרטים שאינם כפופים לדעת הקהל.

    2. לא רק מוסלמית- שום אוטוקרטיה לא יכולה להשלים עם שיפור ברמת החופש האישי ( או אפילו הרושם שקיים שיפור כזה)-
      מי שטועם מהחופש ירצה עוד.
      לכן הדיקטטורים (או האוליגרכיה) חיה תמיד בפחד מהאפשרות של "חווית חופש" ע"י העם-
      האפשרות הזאת היא מעין אקדח קבוע שמכוון לרקה של כל דיקטטור או אוליגרכיה.

  3. אני רוצה לציין שבנוסף למשאלות הלב במאמר חשוב גם לשאוף להיות צעירים בריאים ועשירים.

    1. בראבו. לשאוף להיות צעירים ובריאים. בדיוק כמו לשאוף לשלום עם השכנים שלנו. לשתי השאיפות צפוי עתיד דומה.

    2. אבל ל ח ש ו ב שאתה צעיר בריא ועשיר בלי קשר למציאות- זאת אופציה שיכולה להיות קטלנית.

  4. אני חושב שגישה חיובית וערכית אפילו כלפי אנשים מהצד של האויב, רק תעזור לנו. אבל קשה לבצע זאת כאשר רוב האוכלוסיה של הפלסטינים תומכים במעשים אכזריים ולא אנושיים של הטרוריסטים

  5. אמרו – הרוצה בשלום ייכון למלחמה. זה נכון בייחוד בישראל. ככל שנהיה יותר חזקים במלחמותינו כך יהיו כאן תקופות של שלום יותר ארוכות.

  6. מרחוק לא מבחינים בבעיות שמהן אנו סובלים כאן משכנינו שרובם אויבים

  7. אפילו השאיפה לשלום , בסביבה בה אנו נמצאים- תוביל להטייה של בוחן המציאות שלנו.

    "אין הסכם בין אריות לבני-אדם
    ובין כבשים וזאבים אין חוזה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן