ליברליזם של סדום ואחווה של עמורה

שמאל וימין במדינות המערב ביחס למדינת היהודים
הצדק של סדום

אפתח בגילוי דעת למען קוראיי האהובים, העוקבים אחריי באדיקות מדי שבוע. אינני אוהב הגדרות אישיות אך למען הקוראים אחשוף את העובדה שבתוכי קיימות במתח שתי מגמות הנוגעות לתפיסת הזהות העצמית שלי. מחד גיסא, הנני יהודי ישראלי ציוני ומסורתי בכל מאודי. לכך יש להוסיף שאני דובר ארמית מארץ אשור ושגריר של רצון טוב בישראל מטעם העם האשורי, שהאסלאם הכחיד אותו ממולדתו בהצלחה יתרה. מאידך גיסא, הנני בעל תפיסה ליברלית למדי, הדוגלת בשוויוניות מוחלטת, בחופש הפרט, בחופש דת ובחופש מדת. בישראל המודרנית ניתן לחיות עם המתח הזה וייתכן שבכל הכאוס החברתי שבו אנו שרויים, זוהי התפיסה המועדפת. אנטי-ציוניים מימין ומשמאל לא הביאו ברכה רבה לישראל, אם להשתמש בלשון זהירה. אנטי-חילוניים ואנטי-רפורמים מצד אחד ואנטי-דתיים מצד שני גם הם תרמו את חלקם הפעיל למיעוט הברכה של החברה הישראלית. האם ניתן למצוא ייצוג פוליטי של תפיסת המסורתיות הליברלית בכנסת – למזלנו הטוב ניתן גם ניתן. שונה המצב בעולם המערבי, שאנו מתאמצים כל כך להתחבר אליו כדי לחוש שאנו חלק ממשפחת העמים. הרוב השפוי בישראל איננו מאמין בתפיסת "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מי שרוצה להבין עד כמה אנחנו מתחשבים בגויים מוזמן לצפות ביומן החדשות בכל ערב. המאמצים שאנו משקיעים כדי לקנות לגיטימציה בעולם רבים ועצומים והם מלמדים על רצוננו העז להשתלב במשפחת העמים.

אך לעמים הללו סדר יום פוליטי משלהם ולרוב איננו עולה בקנה אחד עם סדר היום של מדינת היהודים. מדינות המערב, שהן משאת נפשנו, עם כל הכיעור שבהתנהגותן אלינו, מתנדנדות בין ימין לשמאל פוליטיים. כיום ברוב המדינות האלה שולטות מפלגות השמאל הליברלי. כליברל ציוני הייתי שמח להתחבר לקבוצות פוליטיות המקדמות את מה שצרפת חרטה על דגלה: חירות, שוויון ואחווה (Liberté, Égalité, Fraternité). במובן מסוים ניתן לומר שערכים אלה הם ערכים יהודיים גם כן וניתן לדרוש על כך תילין תילין של דרשות. הבעיה איננה נעוצה בערכים הליברליים אלא בתפיסה הפוליטית האבסורדית של בעלי הליברליזם בארצות המערב. הליברלים המערביים, שחלקם צאצאי הנאצים וחלקם האחר צאצאי העמים שגירשו, שחטו ושרפו יהודים, מבקשים לנקות את מצפונם ולהיפטר מתחושת הבושה במורשת התרבות שלהם. הדרך לעשות זאת היא להאשים את הקורבנות שלהם, את הישראלים בארץ ואת היהודים בעולם. איך ניתן להסביר כי בימי הפריחה של הליברליזם, הדוגל בשוויון ואחווה, מסמנים בתי יהודים, רודפים סטודנטים יהודים ומכים עוברי אורח הלבושים כיהודים כאשר ממשלות הליברליזם סוכרות את פיהן ועוצמות את עיניהן העיוורות ממילא? יוצא אפוא שזהו ליברליזם של סדום וזוהי האחווה של עמורה. את כל זוהמת הבושה ההיסטורית המטנפת את פניהם משליכים הם על מדינת היהודים. לפי המזימה של רוב השלטונות הליברליים המערביים, את הקורבן יש להפוך למקרבן באופן הזה שהציונים רודפים את הנאצים פלסטינים חמאס ג'יהאד, האונסים נערות יהודיות בשם אללה ומוחמד שליחו. ליברלים מערביים אינם רואים סתירה בין ערכי הליברליזם השקריים שלהם לבין אונס המוני של נשים; בוודאי לא כאשר מדובר ביהודיות. הם גם אינם מסוגלים לראות סתירה בין ערכיהם המושחתים לבין רצח וחטיפת תינוקות ואחזקתם במנהרות הטרור של עזה. כֻּלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.

מן העבר השני, אנו עדים להתחזקות הימין במדינות המערב. כמה מהן כבר נשלטות בידי הימין, כמו הונגריה או איטליה למשל. יש אחרות שבהן הימין מהווה איום מוחשי למחוק את חרפת הליברליזם השקרי, כמו צרפת והולנד. מאחר שהליברלים נחשבים לשונאי ישראל, נעשו הימניים לתומכי ישראל. תמיכה זאת איננה מאהבת מרדכי ולא הייתי תולה בה את יהבי. חלק ניכר מתומכי ישראל לכאורה המשתייכים לימין גם הם שונאי ישראל מן הסוג המכוער ביותר. כך למשל, חלק של תומכי המועמד המורשע לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית באמריקה משתייכים לכוחות האופל הניאו-נאצים KKK.

כעת אנחנו נתונים בין מלחציים, וכמו שיהודים נוהגים לומר: אוי לי מיִצרי ואוי לי מיוֹצרי. בכל מקרה אצא ניזוק ממצב הביש הזה. הברירה העומדת בפנינו היא לא בין טוב לטוב פחות אלא בין גרוע לגרוע יותר. כל בר-דעת הנאלץ לבחור, יבחר בגרוע ולא בגרוע יותר. הימין השמרני העולה גרוע לישראל אבל גרוע גם לאויבי ישראל במזרח התיכון, באירופה ובעולם האסלאמי. אם הימין המטורף הזה יצליח להגביל את תהליך האסלאמיזציה של מדינות המערב, הרי שבסופו של חשבון יפעל הדבר לטובת ישראל. אם מנהיגים שמרנים יכבו את ההפגנות האנטישמיות ורדיפת היהודים ברחובות ובקמפוסים יש בכך משום ברכה בצד הקללה. אם הפוליטיקה הימנית תדחַק לשורות האופוזיציה נציגים בפרלמנטים התומכים ברצח העם היהודי בידי נאצים פלסטינים, יצאנו נשכרים. חכמים כינו זאת בארמית, לשון הקודש השנייה של העם היהודי, נֶחָמָה פֻּרְתָּא. אני כשלעצמי איאלץ להתאפק, משך מספר שנים העולה על תוחלת חיי, עם עקרונותיי הליברליים, עד למועד שבו יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. אולי בעולם אוטופי שכזה אוכל לחדש את הברית שלי עם שוחריה הכנים של החירות, השוויון, הצדק, ההגינות, הדמוקרטיות והאחווה שבאומות העולם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. קשה לי לראות אותי ושכמותי תומכים בימין הקיצוני. בטווח הארוך הם הכי מסוכנים

    1. תשנה פרדיגמה. תתחיל להבין לאן זורמת ההיסטוריה. השמאל במערב, יורשי הסובייטים, מפלגת העבודה בבריטניה למשל והמוסלמים בכלל ספוגים בשנאה לישראל וליהדות בין היתר. הם המסוכנים בטווח הארוך ולא הימין הקיצוני.

  2. אם העולם שלנו פונה לקצה הימני, מי שתכנן אותו הוציא מתחת ידיו יצירה עלובה ומעוררת חלחלה.

  3. העלית את הסוגיה הקשה ביותר בפניה אנו ניצבים. לי אישית אין יכולת להגיע להכרעה. בשביל זה יש מנהיגים. האם לדעתך יש אצלנו מנהיגות שיכולה לקבל החלטות נבונות ונכונות בנושאים כאלה? אני אישית לא רואה כאלה לא בקואליציה ולא באופוזיציה

    1. עודד היקר, סבורני כי ישנם מנהיגים ראויים המסוגלים להוביל את עמנו לטוב. אני רוצה להאמין שלאחר וועדת חקירה ובחירות נתחיל בדרך חדשה. בכל מקרה, אל נא לנו לאבד תקווה!

  4. תראה במאמר של ברעם היום באתר ממה נובע היחס של השמאל לישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן