על חרבנו לא נחיה

תגובה למאמרו של אבי ביצור
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

אני מכיר את ד"ר אבי ביצור שנים ומעיד עליו שהוא איש ראוי, מוערך ובעל השקפת עולם תקפה. מאמרו האחרון באתר זה שבו טען ש"לעולם נחיה על חרבנו", זכה לתגובות רבות, רובן אוהדות, שבירכו על המוגמר.

ביצור מציע שנראה באירועי ה-7 באוקטובר נקודת מפנה שהסירה את חלומותינו על "ישראל תמימה ונאיבית". עלה הזית, לפי מאמרו, הוא אנכרוניזם טהור שיש לבערו, ומעתה ואילך יש לחנך לסביבה ספרטנית שמחנכת דורות למלחמה נצחית, שהרי עלינו לקדם את ייעודנו לחיות על חרבנו כאבן יסוד לריאליזם טהור של מאבק כוחות בינינו לבין הקמים להשמידנו. אלא שביצור איננו מפנה מבט רציני למדינתנו הקטנה ולאורח חייה.

היום, יותר מתמיד, אני חושב שרבין צדק. כחבר ממשלתו היו לי לעיתים פקפוקים, גם לנוכח פיגועי דמים. רבין הבין את שאבי ביצור מסרב להבין – שישראל צריכה לחדד חרבותיה לאפשרות של עימות בכל זירה, אבל את קיומנו לעתיד נשתית על שאיפה להסדרים, במיוחד עם הפלסטינים.

גם נתניהו הבין זאת בשעתו, בשעה שנאם את נאום בר-אילן ובו הכיר בפתרון שתי המדינות. הוא חזר בו רק לאחר שהוקע על ידי הימין הדתי-אמוני, אף על פי שלא הוקע על ידי דעת הקהל הימנית-מרכזית, שראתה את ההיגיון בצעדו זה.

ישראל היא מדינה קטנה, דמוקרטית, מתועשת, חזקה טכנולוגית ותרבותית. היא כמעט קרן אור במציאות המזרח תיכונית. מצד שני היא כובשת שטחים בגדה על יושביהם. אנשים שגדלו דורות על אדמתם. האנשים האלה לא הולכים לשום מקום, ולא רק שאינם הולכים – הם נוטים להאמין שיש מפנה כלל-עולמי להבנת בעייתם של הפלסטינים (לא של האסלאם הרדיקלי).

"לחיות על החרב" זו סיסמה ספרטנית מובהקת. יש לשאול, את מי היא משרתת? לא את העם החש איום קיומי. לא את הכלכלה המקרטעת, לא את תלותנו הגמורה באספקה מלחמתית. היא כן משרתת את האגף המשיחי בחברה הישראלית, שרוצה שליטה ישראלית בגדה וברצועה וחזרה ל"בית מקדשנו". אפילו גדיים לעולה כבר נמצאים באשפתם. רק אותם ואת הבן גבירים המאמינים בסתר לבם שהם משרתים את רצונו של האל ואת הרב ליאור הגזען, הנותן לדרכם את ברכתו כמפרש רצון האל.

הציבור האחר חייב לשווק תקווה לא לפי ביצור, שהרי לפי הגדרותיו המדינה תהפוך לקסרקטין המחנך למיליטריזם. ישראל זו לא תהיה חברת מופת אלא חלום ציוני מופרך של הסמוטריצ'ים, שיבריח מהארץ את אלו שעשויים לעזור לישראל להיוותר ולגאות.

תאמרו – אנחנו הישראלים רוצים שלום ואילו עמדתם של הפלסטינים סרבנית בעליל. זו לא עמדה מופרכת לחלוטין, אבל היא חותרת תחת האינטרס שלנו לנסות להגיע להסכם, אם אפשר, כולל ככל שניתן. היוזמה האמריקנית-סעודית פותחת אשנב למציאות אחרת, גם עם פלסטינים שיכירו בישראל במסגרת ההסדר. נתניהו האמיתי היה רץ על הסכם כזה בכל מאודו. מי לא נותן ליוזמה לפרוח? לא אבי ביצור וחבריו לדעה, אלא הסמוטריצ'ים, אויבי הקיום הציוני כפי שהכרנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

23 תגובות

  1. מסכים לגמרי. מבלי לוותר על הכוח, לא להרפות מניסיונות לשלום

  2. גישתו הבסיסית והחדשה של ביצור מתבקשת לאור המצב שאליו נקלענו. בעוד שחלק גדול מאיתנו היו הבסיס של "ישראל תמימה ונאיבית" כפי שביצור מתבטא ואינו מהסס להציע חינוך לסביבה ספרטנית. עוזי מזכיר לכולנו עד כמה יצחק רבין הבין שישראל צריכה לחדד את החרבות בעיקר מול הסובבים אותנו, בעוד שאת קיומנו לעתיד נשתית על הסדרים עם הפלסטינים. חוששני, שהמצב היום אינו דומה לזה שהיה בתקופה הקשה של האינתיפאדה. לגבי נאום בר אילן של נתניהו יש לי ספקות אם אמר את אשר על ליבו. המשמעות של "לחיות על החרב" כשמה כן היא, ומחייבת לבצע את חוק הגיוס שבו החרדים ימלאו את חובתם למדינה. יחד עם זאת אני מסכים עם עוזי שעל הממשלה לשנות את פניה באמצעות שחקנים חדשים כדי להעניק לציבור פחות הבטחות ויותר ביצועים שמידי פעם גם יעלו חיוך על פנינו.

    1. לשמחה שלום מסכים שהתנאים השתנו ובעקבותיהם גם העמדות.דבר אחד יש לזכור המצב של נתניהו וממשלתו קשה שבעתיים ממצבו של רבין וממשלתו.נתניהו כבלעם ניסה לקבור הבעייה הפלשתינאית והיא חוזרת אלינו בשעטה.הכרה של אומות העולם ב"מדינה" הלא קיימת הבידוד הטוטלי של ישראל וגאוות נתניהו הילדותית שאנו מראים לגויים.היום יש ללכת לקראת שלום רחב ככל האפשר עם סעודיה ואחרות להסכים לפתרון של ישות פלשתינאית מפורזת וליצור ברית רחבה נגד הסכנות האורבות לנו כמו אירן.התנאים שהשתנו מחייבים מתינות יתר.לא בן גוריון לא בגין ןלא רבין נהגו במופקרות כזאת

      1. אי אפשר שלא להסכים עם הסיפא, רק שהסיטואציה הנוכחית מאד נזילה ונראה שיש עוד הפתעות בדרך

  3. המאמר חשוב ואקטואלי היום במיוחד. רבין בשעתו ונתניהו בנאום בר-אילן הבינו היטב את מה שאבי ביצור אינו מבין: שחינוך לסביבה ספרטנית ולמלחמה נצחית אינו פתרון מול הטרור העממי המאיים עלינו ושאין מנוס משאיפה להסדרים מדיניים.

    1. יאיר- מה הקשר? מדוע אינך יכול לאמץ חינוך "ספרטני" כדי להתמודד מול "המשכים להורגך" המכריז ושב ומכריז מזה מאה שנה שאמונתו מחייבת אותו להורגך- בלי כול קשר למה שתעשה- ובמקביל- לחפש לשאוף תמיד ל נקודות הסכמה הדדית- אף אם זמניים כפי שההיסטוריה שלנו מוכיחה שניתן להשיגם רק כאשר יבין (בספק רב) שלא יוכל לנו בכח.
      זה שיש בינינו המסרבים להבין שמילת המפתח להישרדות במזרח התיכון היא "כוח" אמיתי! בגוף ובנפש (לא דברי רהב ריקניים להחזיר לתקופת האבן..)- אף שאצלנו- כוח נחשב למשהו "פרימיטיבי נחות", מה שקובע הוא לא רק "מה אנחנו חושבים" אלא כיצד זה נתפס על ידי הצד השני המתרגם את שירי השלום שלנו בכיכרות לרפיסות המספקת לו תקווה שהוא בדרך הנכונה לממש את חזון "מהנהר ועד לים.."
      מדיניות ההכלה- האנטי כוחנית שאומצה עי מדינת ישראל בעשור האחרון- הובילה אותנו בדיוק לטבח אוקטובר. ויש חשש שאם נצא ממנה בשירי "הבאנו שלום עליכם" -אנו נחווה אוקטוברים נוספים כאלה.

    1. לנ.שלום מקבל את הניסוח ש/ל הכותרת.כל יום שעובר אני רואה את המצב מסתבך.יציאת גנץ ואיזנקוט מהממשלה,המשך האופנסיבה של האג,הדומיננטיות של בן גביר (בושה מהלכת) בממשלה.המעמד הבינלאומי וראשית הכרה בפלסטינאים כישות מדינתית.השחיתות שהפכה מכת מדינה. כל אילו דורשים תבונה מדינית שלא מאפיינת את הציר ביבי-סמוטריץ,בן גביר.
      הרי גם אבי ביצור כותב על מדינת מופת שאנשים ירצו לחיות בה אפילו על חרבם. עתה עלינו להמשיך ללחום ולהגןאבל לנהל משא ומתן להסדר כולל.אם נחיה ר ק על חרבנו-ספק אם נחיה.

  4. לא צריך חרבות
    יש מי שלומדים תורה ומתפללים
    זה מספק את כל צרכינו

  5. בקיצור, חרב נחוצה, אך אין בה די. חייבים לשלב כוח עם מוח. כח עם ערכים. השרדות עם חיים נאותים.

  6. לחיות על החרב יכולה מעצמה שיכולה להתקיים עצמאית ואנחנו לא כאלה
    או, ארגון טרור, ואנחנו לא כאלה
    אז לכן אתה צודק

  7. אם לא יהיו שתי מדינות נגיע לקצב פיגועים יומי שיגיע למימדים בלתי אפשריים.

  8. דבק בעקרונותיו. לא מתעלם משינויים, מציאותי, והעיקר = ערכי

  9. צריך מפלגת ימין שמאל גדולה ומאחדת של כל מיני מפלגות, רשימות, וקבוצות. ואתה צריך לעזור להם להתארגן ולהביא תוצאה מפתיעה.

  10. היכן הימים שבהם כל המחנות דגלו בדמוקרטיה אמתית גם בנינו לבין עצמנו וגם בנינו לבין העולם, ובעיקר זה הסמוך לנו שנגזר עלינו לחיות לצידו?

  11. אכן הימין הקיצוני הוא המכשול הגדול בצידנו. נקווה שמכשולים זה יוסר

  12. העולם התקדם
    צריך לחיות על נשק חם מתקדם, עם כוונת צלפים
    ולא על חרבות
    ולא להרפות מהנשק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן