מה ישראל לימדה את חמאס?

ריאיון וירטואלי אפוקליפטי עם יחיא סינוואר
תמונה של גדעון
ד"ר גדעון שניר

מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה במתקפה האכזרית של חמאס בשבעה באוקטובר, כבר נמשכת שבעה חודשים. 132 חטופים עודם מוחזקים בשבי חמאס בעזה, חיילי צה"ל נלחמים בכל החזיתות, ויישובי העוטף והצפון מפונים מתושביהם. לנוכח מתקפת שבעה באוקטובר ולנוכח התנהלותו של סינוואר, אפשר לומר שהפלסטינים, ובמיוחד חמאס, לָמְדו אותנו, הישראלים, במשך השנים. אציג את הדברים באמצעות ריאיון וירטואלי עם יחיא סינוואר. הדברים להלן הם כביכול תשובותיו בגוף ראשון.

הוכחתם לנו שטרור המבוסס על אידאולוגיה דתית הוא מכשיר אפקטיבי להשגת יעדים לאומיים במיוחד במאבקים עם מדינות בעלות אוריינטציה תרבותית מערבית, המקובעות בעקרונות דמוקרטיים הכפופים למערכות חוק ומשפט אוטונומיים. אף שישראל האיצה בעולם להילחם בטרור – היא הראשונה להיכנע. כל הוויתורים שעשתה בזירת המזרח התיכון נעשו רק בלחץ הטרור; התמיכה שאנחנו, חמאס, זוכים לה בעולם היא ההוכחה לפחד ולחוסר האונים האוחז במערב הדמוקרטי-ליברלי-פרוגרסיבי. לא האמנו שדוקטרינת הג'יהאד האסלאמי תהיה כל כך פופולארית ותערער את מעמדו של הצבא החזק ביותר במזרח התיכון.

למדנו שהישראלים מאוהבים במילה "הסכם" כפתרון הטוב ביותר לבעיות שלהם. ההישג החשוב ביותר למנהיג ישראלי כתעודת ביטוח פוליטית, היא להצטלם בעודו חותם על הסכם מדיני במדשאת הבית הלבן, תמורת ויתורים מפליגים כמובן, עד כדי סיכון לאומי (ראו למשל הסכמי אוסלו). אצלכם החתימה היא מקודשת, בעוד שאצלנו זהו רק שלב זמני בדרך להשגת היעד המרכזי, ולכן אין לנו כל בעיה להפר אותו, במיוחד בהיעדר סנקציות, אם "החתימה על הנייר" אינה משרתת יותר את האג'נדה שלנו (ראו הסכם חודייביה).

נקודה חשובה נוספת שאתם מתקשים להבין היא, שהעצמאות שלנו לא תושג מתוך הסכם פשרה בהליך משא ומתן מעליב וחסר כבוד. היא תושג רק לאחר ניצחון "ההתנגדות" שלנו בדם! כמו מלחמת השחרור שלכם. שבעה באוקטובר הוא רק הקדימון.

כמו כן למדנו מכם כיצד להשתמש במניפולציות פסיכולוגיות ולשחק בדעת הקהל העולמית – אירופה רדופת תחושות אשמה היסטוריות ולא מסוגלת להתעלם מתצוגת אומללות (קורבנות, ילדים רעבים, הריסות), תזכורת לשואת העם היהודי. הצלחנו מעל למשוער לשנות את דעת הקהל העולמית, למרות הטבח שעשינו, ועוד הוספנו מניפולציה בטענה ל"טיהור אתני" מזויף, ומסתבר שהצלחנו. נוסף על כך, למדנו שליהודים יש תחושת "אשמה עצמית" מובנית פנימית. תכונה זו שלכם מרפה ידיים, מסיטה מהנחישות להצלחה, ואנחנו מנצלים אותה עד תום. הישראלים רגישים מאוד לכל מופע של גזענות, שממנה סבלו קשות אלפיים שנה. ואילו אנחנו מנצלים זאת, מוחים על מדיניות ה"אפרטהייד" שלכם, ומצליחים לשכנע בכך את האירופים. פעילי ה-BDS והזמר המפורסם בראשם מסייעים לנו במלאכה.

ובאשר לסוגיית השבויים והחטופים. אתם הישראלים פיתחתם רגישות קיצונית לסוגיה זו. הן לשבויים החיים והן לגופות החללים שבידינו, שהם הקלף החזק ביותר המבטיח את הישרדותנו. המשפחתיות והערבות היהודית ההדדית, מכתיבות למנהיגות הישראלית סדר עדיפויות שמונע מכם הישגים חיוניים בשדה הקרב, שלא לדבר על ההשלכות לעתיד, מה שמאפשר לנו להתאושש ולהמשיך לפגוע באויב. ראו לדוגמה את עסקאות חילופי השבויים – ג'יבריל ושליט. גם הפעם נצליח להשיג שחרור אסירים שלנו באמצעות הלחץ הציבורי והתקשורתי שלכם מבית, ולנוכח ההתעלמות המוחלטת של דעת הקהל העולמית. אפילו הצלחנו, לא תאמינו, לעורר בקרב אזרחי העולם ספק לגבי מעשינו בשבעה באוקטובר, מעשים שתיעדנו, צילמנו והקלטנו במו ידינו.

ישראל נכשלה לגמרי בהשגת מטרות המלחמה שלה, ואנחנו יוצאים מנצחים ובגדול. ההתרפקות על האתוס ההיסטורי שלכם "כל ישראל ערבים זה לזה" אומנם מחזקת את הסולידריות שתמורתה אתם מוכנים לשלם בהפסדים כבדים במלחמה, אבל היא גם משרתת את האינטרס שלנו. יש ביניכם ישראלים רבים המוכנים לקבל את דרישתנו להפסקת המלחמה תמורת שחרור חטופים, ומצדיקים זאת בהבטחה לעצמם שתמיד תהיה הזדמנות לחזור למלחמה. אולם אם תממשו את האיום – נחטוף שוב כמה ישראלים מתוך האלפים המסתובבים בעולם ובגדה, וכך יתמוסס האיום הישראלי.

נושא רגיש נוסף הוא ה"פגיעה בבלתי מעורבים". במפגשים פומביים אני מקפיד להחזיק תינוק קרוב לחזה – זה השכפ"ץ הטוב ביותר שלנו, הפלסטינים, אף מנהיג ישראלי לא יעז לפגוע בי שמא יואשם בבית הדין בהאג בגין רצח ילדים. מסתבר שהעולם מאוד לא סלחני לפגיעה ב"בלתי מעורבים" (אין דבר כזה אצלנו בעזה) כשזה נוגע לישראל. לא משנה עד כמה תנסו להימנע מפגיעה ב"בלתי מעורבים", על ידי התרעות מוקדמות ו"הקש בגג", אנחנו תמיד נשלח אותם לפנינו. אין כמו צילום של ילדה המחפשת את הוריה ההרוגים בין ההריסות. גם אתם ניסיתם זאת למחרת שבעה באוקטובר, אבל העולם מעדיף את הנרטיב עטוף בכפייה שלנו (ראו מוחמד א-דורה).

עוד למדנו מכם שאתם נוטים לפעול כאן ועכשיו: יוצאים ל"מבצע" קצר מועד כי אתם מתקשים לעמוד במלחמות ארוכות המעוררות אצלכם מחלוקות, חילופי האשמות הדדיים, עריפת ראשים, מהפכה פנימית. אנחנו חוגגים מהצד בעוד אתם מחפשים "שקט עכשיו, חטופים עכשיו, שלום עכשיו, לעשות מכה עכשיו". אתם אולי עם עתיק, אבל "העכשוויזם" קצר מועד מתעתע בכם. לנו יש סבלנות גם אם המלחמה תימשך אלף שנה.

אודה שהפעם הפתעתם אותנו במוכנות להילחם שבעה חודשים רצופים גם במחיר חייהם של 600 חיילים ואלפי פצועים, מבלי שהשגתם את יעדי המלחמה המוצהרים שלכם, אבל נראה שהיכולת הזו עומדת להסתיים מבחינתכם, אנחנו לעומתכם דווקא הפגנו יכולת הישרדות מרשימה מול הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. נראה אתכם בסיבוב הבא הבלתי נמנע, אחרי שלימדתם אותנו את שיטות המלחמה שלכם.

דבר נוסף שאליו אתייחס הוא תפיסת העולם הליברלית-פרוגרסיבית שרבים מהישראלים אימצו והתאהבו בה, הגורמת לכם להאמין ש"כל בני האדם הם אותו דבר" – רוצים רק חופש, שוויון, דמוקרטיה וביטוי עצמי, ולכן, מבחינתכם זה גם מה שהפלסטינים רוצים. איזו שטות! חוקי השריעה והתרבות הפטריארכלית- קולקטיביסטית הם המתאימים ביותר לדת שלנו, בעוד שאתם חושבים שאם רק תהיה לנו יותר רווחה כלכלית, ואפילו תתנו לפועלים שלנו לעבוד אצלכם – כך ש"יהיה לנו מה להפסיד" – ננטוש את התפיסות שלנו, הרי שאתם טועים בגדול. ככה הצלחנו להרדים אתכם עם הסיוע הקטארי שהתחננתם שיעבירו לנו במזוודות, בעודנו חופרים את מנהרות הניצחון שלנו, תמימים שכאלה.

לסיום, אנו שומעים את דברי הרהב שלכם "נחזיר אותם לתקופת האבן" ודברי הבל אחרים, אבל בינתיים "הילד המחזיק באבן – מנצח את האיש שבטנק". אתם מתפארים ב"מכה הקשה" כביכול שהִנְחַתֶם עלינו, סופרים דיונות ריקות כמטרות איכות, כמה הרוגים לנו, וכמה מפקדים הצלחתם לחסל, בהנחה שזה יזיז אותנו ממטרת-העל. להיפך, כל צילום של בית הרוס וילדה מחפשת את הבובה שלה (ששתלנו בין ההריסות) רק מזכה אותנו בנקודות בזירה הבין-לאומית.

החיילים שלכם אמיצים, אין בכך ספק, אבל גם אנחנו למדנו להילחם אפילו בלי מטוסים. למדנו ממלחמת העצמאות שלכם כיצד קטנים אך נחושים ועקשנים מסרבים למות למרות שהם מוקפים במיליוני מוסלמים המחויבים לדוקטרינת הג'יהאד הקטלנית. כבר ראינו את היהוד בורח, ככה הסתלקתם מלבנון וברחתם מעזה. ולמרות שהבטחתם ש"אם נירה כדור, תכנסו בנו בכל הכוח" לא היססנו, ירינו רקטות והעפנו בלוני נפץ ואתם לא הגבתם, ועוד הצדקתם בסיסמה "איפוק זה כוח", בדיוק הפוך משלנו. רימיתם עצמכם מפחד. אתם רוצים שקט, אבל לעולם לא תקבלו אותו כל עוד אתם תלויים בנו מחשש שתואשמו בחרחור מלחמה לצרכים הפוליטיים שלהם. זה אפשר לנו להגיע לניצחון אוקטובר.

יתרה מזו, מדינות סוניות מסוימות מוכנות בניגוד לתורת האסלאם לנרמל יחסים איתכם ועם ארה"ב (השטן הקטן והגדול), כי האמינו שהצבא שלכם יוכל להתמודד עם איראן השיעית המאיימת עליהן. ההפסד שלכם מול הניצחון שלנו הוכיח כי טעו, ואין סיכוי ש"ברית אברהם" תחזיק מעמד. גם המדינות שכבר חתמתם איתן הסכמי שלום משנות את יחסן – המלך הירדני מתנדנד בכיסאו, ומצרים התחמשה בסיני, כך שלמעשה כבר אין יותר אזור מפורז. נגד מי אתם חושבים כל המאמץ הזה? אתם אבודים.

אינני חושש לשתף אתכם בהערכות שלי, כי אני יודע מניסיון שזה לא ישנה את הקונספציות שלכם, אומנם יש לכם אנשי מקצוע טובים המבינים אותנו, אך רוב הישראלים כלל לא מקשיבים להם, כפי שקרה לכם פעמיים, ביום כיפור 1973 ובשמחת תורה 2023.

וכן, תמשיכו בניתוחי האירוע ובתחקירים בכל אמצעי התקשורת הפומביים, בהם טובי המומחים הביטחוניים לשעבר מדבררים עצמם לדעת בלי כל צנזורה. אנחנו למדנו לסמוך על הערכות המודיעין האמינות שלכם, זה חוסך לנו הרבה דאגות, זמן וכסף!

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

    1. ר- למען האמת הייתי עדין בהשוואה למציאות, הסתפקתי בראשי פרקים, וכול אחד יכול להוסיף ולהרחיב את הרשימה החלקית

    1. אביבה
      אכן המציאות קשה. אך אין צורך בגאוניות, די בשכל ישר כדי להביט ניכחה ובעיקר ללמוד ממנה איך מתקדמים מכאן לחיים, ואת יודעת היטב יותר מרבים, כמה עוד ניתן להוסיף לרשימה הבלתי גמורה הזו

  1. תודה גדעון.
    אפשר להוסיף שסינאוור אמר-אני יודע שחיי לא יסתיימו באופן טבעי אבל זה לא משנה לי אני שאהיד ולא אכפת לי כמה מבני עמי ימותו בדרך לאיסלמיזציה עולמית.

    1. דודי, את זה הוא לא למד מאיתנו , ינק זאת משדי אימו. במקור כתבתי "רשימה חלקית", אפשר להכפיל
      מודה לכול תוספת

    1. אורי- כמה שאתה צודק, המאמר היא תמונת ראי לתובנה שלך

  2. המטריד ביותר זה התחמשות מצרים.
    למה היא מתחמשת כל כך הרבה ???
    נגד מי ???

    1. יוסי- המצב אכן מטריד למדי. הסכם השלום או יותר נכון מצב " אי- לוחמה" שנחתם בין שתי המדינות 1979, קבע שמדבר סיני יהיה אזור מפורז מנשק כבד למעט כוחות שיטור בסד"ג של כ שני גדודים באזור המפורז, בעיקר למניעת הברחות סמים כדומה. מאז חלו שינויים בעקבות סיוע ביטחוני שישראל סיפקה למצרים במאבק מול כוחות דאעש בסיני, התירה למצרים להכניס באופן זמני לפחות 2 אוגדות משורינות לאזור המפורז. מאז החלו המצרים בשיטתיות ועקביות להפר את ההסכם כאשר הציבו בסמיכות יתרה לגבול הישראלי מחסני ציוד תחמושת אספקה ודלק בכמויות בלתי סבירות לנדרש.
      בנוסף, חשפו צילומי אוויר עשרות מנהרות בקוטר שבעה מטרים לאחסון אמצעים צבאיים. הגדילו פי עשרה את מספר הגשרים והמעברים מעל ומתחת לתעלת סואץ, מיעוטם לצרכים אזרחיים ורובם נשלטים עי הצבא לשימוש צבאי באופן המאפשר העברת צבא שלם תוך שעות ללב סיני. השקיעו רבות בפיתוח הצבא הנחשב היום לגדול בצבאות ערב. למותר לציין שהצבא המיצרי לעולם כבר לא יחזור לקווי ההפרדת הכוחות, וסיני כבר אינה אזור מפורז כפי ההסכם המקורי. ומן הסתם ישראל גם לא תדרוש זאת. ונותרנו עם השאלה- לאיזו מטרה או אויב מצרים מתחמשת לאורך גבול ישראל?

  3. שאנחנו מדינה דמוקרטית, שאנחנו מתחשבים בערכים, שאנחנו מתחשבים בדיעות של מדינות אחרות, שכל זה עולה לנו ביוקר, אבל בסוף אנחנו מנצחים

    1. עמוס – אני מאמין שאנחנו צריכים להרגיש טוב עם עצמנו נוכח רשימת האיכויות של העם בישראל והאופטימיות הנושבת בהם. אך אני מייחס חשיבות רבה לא פחותה לאופן כול זה מתפרש עי הצד השני. כי הניצחון של החמאס המלווה ברוח גבית מצד אירופה- מפיח תקווה בלב הפלסטינים שהם מתקרבים להשיג את היעד המוצהר "מהנהר ועד לים". סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה בגדה, מצביעים על תמיכה חסרת תקדים בחמאס, התלהבות מטבח אוקטובר, ויתור על חזון "שתי מדינות", שימוש ב"התנגדות" רוויה בדם כדרך הבלעדית ברוח הג'יהאד האיסלמי. לכן מותר לשאול האם רשימת האיכויות שלנו- תבטיח את השגת מטרת העל של הציונות: "להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ ישראל לדורות רבים ככול האפשר" נוכח המחיר הכבד שישראל משלמת העולה ועולה ממלחמה למלחמה.

  4. טרם לימדה
    הלקחים יהיו בסוף המערכה
    החמאס יצטער שהתחיל אתנו

    1. דני- אכן אני מתרשם מנימת האופטימיות, השאלה היא האם היא נובעת ממשאלת לב (גם אני משתתף בכך בכול לב) או ש זו הערכה מושכלת של המציאות שניתן לדון בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן