קול קורא – במדבר

אין חדש תחת השמש
תמונה של מאיה
פרופ' מאיה פרוכטמן

"[…] גמרתי בדעתי לנסוע לשם לחגיגה. ארוכה היתה הנסיעה לצפת ושבעתים קשתה הרכיבה בדרך לוהטת ומשופעת באבק מצפת למירון. בבואי למירון היו כבר מקובצים שם כמה אלפי יהודים [… ] מקצת הבתים העומדים אצל קברו של יוחנן בן זכאי, מלאים היו עד אפס מקום מתפללים וצופים. עמדתי על גג בית-הכנסת מודחק לתוך המון עָם צפוף. לפתע נתמלטה צעקת חרדה מגרונות הרבה. מעקה האבן שֶלַּגג נתמוטט אנשים רבים נפלו ארצה, על מרצפת-האבן שבחצר, ורבים מהם, גם רבים מן העומדים למטה, נפצעו ונהרגו אגב נפילה, או מחמת המפולת. אני גופי, כיון שדַחַק ההמון נתמעט, ניטלטלתי מרחק כמה שורות לפנים אך עוד עצרתי כוח לעמוד על הגג… קמה בעיה איומה. רופא לא היה במקום המעשה. מן ההכרח היה לשלוח שליח רכוב על סוס לצפת להביאו משם. וכחמש שעות עברו עד שהגיע למקום. אך לנוכח האסון, שבו קיפחו כעשרים איש את חייהם ושלושים-ארבעים נפצעו פצעים חמורים, רפו ידיו לחלוטים. מששקעה אש המדורות שרוי היה המקום כמעט באפלה גמורה, וערימות הגויות, נאקות הפצועים ויללות קרוביהם שיוו לו מראה של גיהינום…

אך קודם למקרה האסון השרתה עלי חגיגה זו במירון מורת רוח יתרה…עורכי החגיגה לא התקינו עצמם אף כהוא זה […] ."

לא, אין זה קטע של ביקורת מן העיתונות או מן הטלוויזיה על מה שהתרחש במירון בגלל חוסר ההיערכות הנכונה והתרת הצפיפות והדחק. אף אין אלה דברי מבקר המדינה מלפני שנים, המדברים במצב שהיה וישנו במירון, המהווה סכנה וגרם לאסון – אלה דבריו של הסופר הגדול ביותר בין סופרנו, ש"י עגנון, המספר על נסיעתו הוא להר מירון לחגוג ולהתפלל ("מעצמי אל עצמי"). כבר מזמן לא הייתה הוכחה כה חזקה לביטויים כמו: סדנא דארעא חד הוא, ואין חדש תחת השמש, וזאת לצערנו הרב.

אנחנו פותחים בפרשת "במדבר" את ספר במדבר, המתחיל בדברי האלוהים אל משה וממנו אל העם, שלפיהם  נקראים כולם להתפקד – ארגון עצום, שגם הוא יכול היה להתמוטט אלמלא היה מתוכנן ומסודר, כל אחד מהמפקדים והמפקחים חולש על הנמוכים ממנו במעמד ההתפקדות, כל שבט למחלקותיו, כל משפחה – פרט לשבט לוי, בעל התפקיד המיוחד, מתארגנת באותה הצורה. אמנם לא תמיד היו הדברים כה מאורגנים, אך חבל שאנו, צאצאי אבותינו, שהלכו במדבר והגיעו אל הנחלה, לא ירשנו את היכולת להתארגנות, אך ירשנו הרבה פגעים של סרבנות ושיטות "סמוך" ובריחות מאחריות  – לא פעם ולא פעמיים…

אי אפשר שלא לקנא במנהיגינו שעבדו עם עמנו במדבר, ועם כל הניסיונות להפר את הסדר ולהפריע למשה לקיים את המוטל עליו, אין לנו אלא להתפעל מן הנאמר בסיום ההתפקדות (במדבר ג, מב–מג): " וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֶת-כָּל-בְּכוֹר, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כָל-בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה–לִפְקֻדֵיהֶם: שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם".‏

ואין כאן מה להאריך.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. שיטת הניהול הישראלית (השלטונית, הצבאית, העסקית) הנה אלתור שמתגלה יותר ויותר באפסותה

  2. תודה למגיבים. הכול אמת, עגנון כתב את זה בספר מיוחד – מעצמי אל עצמי. די נדיר בשימוש קוראי עגנון.

  3. צריך רק להדגיש כי הבעיה איננה במנהיגים, הם לא בחרו את עצמם. הבעיה היא העם שבוחר מנהיגים כאלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן