ומלאה הארץ הפגנות ומחאות

בעקבות מחאת המשפחות השכולות נגד מדיניות הממשלה
תמונה של גדעון
פרופ' גדעון ביגר

הפגנה, כפי שהמונח מוגדר באתר ויקיפדיה, היא: "מעשה של יציאה לרחובות תוך הכרזת סיסמאות והנפת שלטים. זוהי דרך של קבוצת אנשים, או אדם בודד, להביע באופן פומבי את דעתה ובפרט את מחאותיה". ניתן, מבחינה שלטונית, להבחין בין שני סוגים של הפגנה. האחד – המקובל בעיקר בעולם המערבי הדמוקרטי – הוא הפגנה נגד השלטון או נגד מלחמה. לדוגמה, ההפגנות בארצות הברית נגד מלחמות וייטנאם ועיראק, ובישראל – נגד המלחמה בלבנון.

לעיתים ההפגנות נועדו לשנות את עמדת השלטון במדינה כלפי קבוצות אוכלוסייה שמרגישות מקופחות. יש לכך שלל דוגמאות: הפגנות האחד במאי, הדורשות יחס טוב יותר לפועלים; הפגנות הלהט"בים; הפגנות האוכלוסייה האפרו-אמריקאית בארה"ב, בישראל זכורות ההפגנות בוואדי סאליב, הפגנת מחוסרי הדיור ועוד.

ישנן הפגנות שמכוונות נגד השלטון הזר השולט במדינה. למשל ההפגנות בשנת 1956 נגד השלטון הקומוניסטי בפולין ובהונגריה, ההפגנות בפראג בשנת 1968, ההפגנות שהביאו להפלת השלטון הקומוניסטי בשנת 1989 ועוד. אצלנו אפשר לכלול בקטגוריה זו את ההפגנות נגד השלטון הבריטי בתקופת המנדט.

סוג אחר של ההפגנות הוא אלה המאורגנות על ידי השלטון כדי להביא לתמיכה במעשיו. סגנון זה היה נהוג ועדיין נהוג בעיקר במשטרים טוטליטריים, שבהם השלטון מארגן הפגנות תמיכה של העם למען השלטון הקיים. כך בברית המועצות ובגרורותיה במזרח אירופה, כך המשטרים הפשיסטיים באיטליה, בספרד, בפורטוגל ובגרמניה, וכך עדיין בכמה מדינות באפריקה. כאן אין סממן של מחאה כי אם של תמיכה, אם בשלטון עצמו ואם ברעיון של השלטון. בהפגנות מעין אלה שארגן העולם הקומוניסטי בלטה לכאורה הכמיהה לשלום, אך בהפגנות של המשטרים הפשיסטיים, לעיתים הקריאה הייתה למלחמה עד לניצחון, וזאת בעיקר כדי לעודד את החיילים ולהגביר את תמיכת משפחותיהם במלחמה.

והנה, בשנה האחרונה התחדש אצלנו חידוש מיוחד בהפגנות. עד שבעה באוקטובר ביטאו ההפגנות מחאה נגד מדיניות השלטון, כמקובל. מאז שבעה באוקטובר נוספה ההפגנה למען החזרת החטופים, במחאה נגד השלטון שאינו עושה מספיק לשם כך. גם זה – כמקובל. החידוש החל להופיע בשבועות האחרונים: הפגנות בעד הממשלה, הן החלו עוד לפני המלחמה, הפגנות שאורגנו כנראה על ידי זרועות השלטון ובתמיכתן. זהו חידוש שכן לא היו מוכרות אצלנו הפגנות תמיכה בממשלה.

החידוש האחר הוא ההפגנות בעד המשך המלחמה ובעד הכניסה לרפיח, זאת בסיוע קבוצה של הורים שכולים שבניהם נפלו בקרבות מלחמת "חרבות ברזל". סוג כזה של הפגנות לא היה מוכר אצלנו ואף בראייה כלל-עולמית – איננו מוכר. הורים שכולים הדורשים המשך מלחמה שבה יהיו עוד משפחות שכולות? ייתכן שהפגנות אלה מאורגנות על ידי השלטון ועדות לכך היא השתתפותם של שרי הממשלה בהן. אולי למעשה ההפגנות האלה מכוונות כנגד הממשלה עצמה?

כבר נאמר בעניין אחר "כי מציון תצא תורה", הכוונה ודאי לא הייתה לכך שמציון תצא "תורת הפגנות חדשה", ואולי תורת ההפגנות כבר יצאה מציון ומה שאנו רואים זה מצב ללא תורה?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

  1. לדעתי זאת תוצאה של הפיצול וחוסר האחדות. אם לא נתעשת ונחזור לאחדות בעקרות העל, אנחנו נתפרק

  2. גדעון – לדעתי יש סיבות טובות בנקודת הזמן הזו להפסיק את המלחמה אם מובטח שחרור כול החטופים, השבויים והחללים. אך אני מתקשה לקבל את דעתך ש "הורים שכולים הדורשים המשך מלחמה שבה יהיו עוד משפחות שכולות?" מצטמצם ומסתכם רק "ביותר משפחות שכולות" .
    1.המשך המלחמה יכול להביא לחיסול שלטון החמאס – הינו ערובה אולי היחידה להבטיח את אפשרות חידוש החיים בדרום, ולמנוע את החטופים ואת המשפחות השכולות של המלחמה הבאה הבלתי נמנעת- אם יוותר החמאס בשלטון ברצועה.
    2. להשיב לציבור את האמונה שדמם של יותר מ 600 חיילים ואלפי פצועים לא היה לשוא- אם יהיה צורך לגייס שוב את העם למלחמות עתיד .
    3. האויב מפרש את הפסקת המלחמה ישראלית ככניעה, אובדן מוחלט של שארית ההרתעה שאינה אלא הזמנה למלחמה נוספת קשה עוד יותר וזריקת עידוד לכוחות "ההתנגדות" מהגדה המערבית באופן שיהדק את הטרור מסביב לכול המדינה.
    4. מדינות ערביות שהיו מוכנות לשבור חרם מוסלמי ולהצטרף ל"ברית אברהם", עושות עתה עדכון מחדש: אם הצבא החזק ביותר במזרח התיכון לא מצליח אחרי 7 חודשים להתמודד עם ארגון הטרור החמאס- כיצב יוכל להתמודד מול אירן?
    לסיכום- באותה מידה ניתן להבין את עמדת המשפחות השכולות להמשך המלחמה כמטרה למנוע משפחות שכולות נוספות ככול האפשר.

  3. לגדעון מגדעון. טיעוניך נכונים אך – מה זה חיסול החמאס. הריגת על כמה מאות אנשי חמאס? הריגת הפיקוד העליון של חמאס ? ונניח שנעשה את זה- זה יביא לשחרור החטופים? ומי לידינו יתקע שלא יקום חמאס חדש בשם אחר, אם אנחנו לא נשאר ברצועה? האם אנו רוצים להשאר ברצועה ? אנו לוחמים גם שבעה חודשים מול החיזבאללה בלבנון ועד עכשיו הישגנו פינוי של למעלה ממאה אלף ישראלים מבתיהם. האם זה לא ניצחון לחיזבאללה. אז הרגנו להם 400 לוחמים. זה שינה משהו?
    המשכת המלחמה לא תביא לשום תוצאה חיובית. אין בניין להניף עליו את דגל הניצחון. בסינוור ואנשיו נוכל לטפל גם אחרי המלחמה. לצערי ולבושתי – אנו הפסדנו את המלחמה הזו!! המשכה, יביא רק לעוד ניתוק שלנו מהעולם, עוד נופלים שלנו – רק היום שמענו על עוד ארבעה לוחמי הנח"ל שנפלו. אין תכלית פרט לתכלית הפנימית להראות לציבור בישראל שאנו נושמים את ה 7 באוקטובר. זה לא תכלית מלחמה, זה נקמת דם בסגנון המזרח תיכוני.
    רק פיתרון מדיני שפירושו ומטרתו הסופית היא להביא להקמת מדינה פלסטינית בצמוד למדינת ישראל ממערב לירדן, שתכלול את יהודה, שומרון ועזה תביא קץ למלחמת העצמאות הפלסטינית נגד מדינת ישראל הכובשת, לפי דעתם וחזונם. רק זאת הדרך למנוע מאיתנו להמשיך לחיות על חרבינו. מדינות ערב סביבנו אינן רוצות להלחם בנו וכל סיפור ההרתעה זה עוד זריעת חול בעיני הציבור. אף מדינה ערבית או מוסלמית לא תפתח במלחמה כנגד ישראל.

    1. גדעון-אנו אוחזים באותה תובנה, כבר בשורה הראשונה טענתי שיש להפסיק את המלחמה כי הפסדנו בה כבר בחודש הראשון עת יכולנו אך לא הצבנו אולטימטום אפקטיבי לחילופי כול החטופים והשבויים בתמיכת ואהדת רוב העולם המערבי. נגררנו למשא ומתן עם הארכי רוצח שניצל היטב את הרגישות ומיתוס הערבות ההדדית שלנו לחיי החטופים, משא ומתן שברגע שהחל- כבר הזמין את החטיפה הבאה..
      את התכנית להסדר עם הפלסטינים שנכון לרגע זה אין להם כול כוונה להקים מדינה עצמאית כאשר ניצחון החמאס מפיח בהם את התקווה לממש בקרוב את חזון המדינה ברוח הג'יהאד המוסלמי "מהנהר עד לים" אז למה להם להתפשר? בכול מקרה, ההיפרדות היא חיונית להישרדותינו אבל היא צריכה להיעשות רק מעמדה של כוח! ובתנאים המבטיחים את הביטחון. ולכן חובה לפרק את החמאס ולהעביר את ניהול הרצועה לגופים אחרים. ללא ניצחון אמיתי, ללא השבת גורם ההרתעה, ללא עיצוב "ברית אברהם" כפי החזון האמריקאי- אין לגשת לשאיפתך להקמת מדינה פלסטינית על גבולך סמוך לכפר סבא.
      באשר לחיזבללה- ישראל לא יכולה להתמודד בשתיים/שלוש חזיתות בו זמנית ולכן כלל לא ניסתה עד לרגע זה את האופציה הצבאית- בהיעדר תמיכת ארה"ב. ואת החזון "וכיתתו חרבותם לאתים" נשאיר לדיון אחר

  4. בעקרון האופוזיציה מפגינה והקואליציה מסתכלת מהצד וממשיכה לעשות ככל העולה ברוחה.

  5. נכון, כך עד אשר, במדינה דמוקרטית ומסודרת, נוקעת נפשם של האזרחים והם בוחרים קואליציה אחרת. זה המשחק הדמוקרטי במדינות הדמוקרטיות המקיימות הצבעות מסודרות.

    1. אכן תאורטית כך זה בדמוקרטיה. אבל בישראל יש דמוקרטיה טרייבליסטית. אחוז הקולות החופשיים שיכולים לנוע ממפלגה למפלגה הוא יחסית קטן מאד. לכן קשה לראות כאן קואליציה אחרת. האם לא ברור שביבי יפרמל עוד פעם קואליציה?

      1. כבר חזינו בעבר שממשלות התחלפו – שמאל וימין ומרכז. לא בור לי מה זו "דמוקרטיה טרייבליסטית". מי ששבוי בעניין הסקריחם וקולות חופשיים ועוד, מערער כנראה על הרצון והחשיבה של אזרחי ישראל. קרה משהו ב 7 לאוקטובר ועוד היום זה מכה בנו, ואייני חושב שיש קולות "שבויים" פרט לחלק מהחרדים המצביעים אוטוצטחת למנהיגיהם. רבים מאנשי התיונות הדתית, שהשתתפו ומשתתפים בעוז רוח במלחמה, יחשבו אולי אחרת וגם חלק ממצביעיי ש"ס . רבים, שאינם תומכי "ימין" הצביעו עבור עצמה יהודית כיוון שקיוו שבן גביר יצליח במטרתו להלחם בטירור הפנימי והם מאוכזבים ממנו. הכל יכול עדיין להשתנות ולטעמי האישי – רק וועדת חקירה ממלכתית המשוחררת מהקשר לשלטון, תביא לשינוי במערכת, כפי שעשתה וועדת אגרנט לאחר מלחמת יום כיפור.

  6. לגדעון מגדעון – אין טעם לעסוק בעבר ובמה היה ניתן לעשות בחודש הראשון למלחמה. נשאיר זאת לוועדת החקירה אם אכן תקום. באשר לשאלה מה צריך וניתן עכשיו לעשות – ברור שלא ניתן להשמיד את החמאס – כל זמן שהמלחמה תימשך, וכל זמן שלא נכריז על כוונה אמיתית לחזון TWO STARA SOLUSION המאבק יימשך. בהכרזה מעין זאת נוכל לסיים את המלחמה, ואף אם חמומי המוח יגידו שבכך ניצחו הפלסטינים, שלוחמים עכשיו כמו הרוסים בסטלינגרד !!! לא ירפו מהנשק ועל כל איש חמאס שנהרג יבואו 5 חדשים וגם יהודה ושומרון יתעוררו.
    גם החיזבאללה יפסיק התקפותיו שלטענתו – יפיק אם תושג הפסקת אש בעזה וברור שאיננו מעוניין שאנו ניכנס פעם נוספת ללבנון. זאת ראייתי ואף אם איננה מקובלת על מרבית העם, אינני קורה דרך אחרת.

    1. הפגנות נגד השלטון,באשר הוא הן חיוביות. כאשר השלטון מערגן הפגנותתמיכה בו – זו בעייה

  7. איך שנראה יום העצמאות בטקסים השונים מצביע על הכיוון השלילי שאתה מזכיר

    1. אכן כן – ברור שטקס העלאת המשואות, אף שהיו בו דברים חיוביים, בעיקר באשר לרוב משיאי המשואות – נאומו של ראש הממשלה, ודמותה של אשתו בסרט ששלח, מעליםטעם רע ולא נאות של פעולה להאדרת השלטון וזה לא טקס ממלכתי כי אם פוליטי אישי.

  8. אני צופה שבקרוב ההפגנות משני הצדדים, ובעיקר מצד האופוזיציה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן