מברכים את החיילים

ברכות ישראליות לשלום חיילי צה"ל
אלי מתתיהו ויוסי לוי בביצוע הברכה לשלום החיילים תמונה: יעקב מעוז

אחד מן המקדשים האחרונים, שנותרו בתחום ההסכמה הרחבה בחברה הישראלית, הוא חיילות וחיילי צה"ל. על אף הכעס, האכזבה והביקורת הקשה על תִּפקודו של צה"ל כארגון לקראת אסון שמחת תורה ובמהלכו, אף לא אחד בישראל דיבר בגנותם של החיילים. אדרבא, ההתגייסות החפוזה וההגנה שסיפקו שוטרים, חיילים ואנשי ביטחון בשעות הכאוטיות ביותר בתולדות ישראל נראו כמופת והועלו על נס; למען ילמדו דורות ישראל את עוז רוחם ואומץ ליבם של מגיני ישראל. מי שעקב מקרוב אחר התבטאויות של חיילים ואזרחים במהלך ימי המלחמה ודאי שם לב לעובדה שרבים מהם הדגישו את אמונתם היהודית דתית. גל של התחזקות דתית, לא בהכרח הלכתית, שטף רבים מבני העם. לא ניתן לומר מהו השיעור המדויק של ההתחזקות הדתית הזאת, אך ניתן לומר שהיא נוכחת בכל עוצמתה. מנגד, ציבור רחב הנרתע מכל סממן דתי יהודי איננו מוצא את עצמו מחוזק מהבחינה הרוחנית, בשל תפיסת עולמו החילונית. כל הציבורים הללו מאוחדים במגמה האחת, שאת החיילות והחיילים יש לברך על חלקם המכריע בהצלת מדינת היהודים מחורבן ממשי. האתגר, אם כן, היה להמציא יצירה יהודית ישראלית שתספק את צרכיהם הרוחניים של הצדדים השונים בהקשר זה. המסורת היהודית ישראלית היא מסורת של טקסטים. אוריינות היא הצופן הגנטי של העם היהודי מאז כתיבת התנ"ך וספרות התלמוד. טקסט חדשני עשוי למלא את החלל ולאחד סביבו יותר יהודים בישראל ואולי גם בעולם.  

בשנת 2014, בימי מלחמת צוק איתן, נדרשתי למלא את מקומו של מנהל מתנ"ס שער הנגב. טילים ומיירטים התעופפו מעל לראשינו יום יום. הסכנה לאזרחים הייתה מוחשית ומיידית, אך מה שתפס אותי יותר מכול היה אומץ ליבם של חיילות וחיילי צה"ל שנלחמו באויב הפלסטיני התוקפן. באותה העת פרצה סערה בחברה הישראלית סביב מנשר שהפיץ אל"מ עופר וינטר בין חייליו ובו הוא מעודד אותם לצאת לקרב בשם אלוהי ישראל. השתוממתי כיצד החברה הישראלית מוצאת לה פנאי לייצר ויכוח בין חילוניים לדתיים במהלכם של ימות הקרב. המטרה לנצח בקרב, להכריע את האויב ולהציל את המדינה נעשתה משנית למטרה לנצח את האח היהודי ישראלי, שיש לו תפיסה דתית או חילונית כזאת או אחרת. "אלוהי ישראל" הצית שוב את אש המחלוקת החברתית בישראל. צער רב מילא את לבי אז ועודנו ממלא את לבי גם היום; כיצד ממהרת החברה הישראלית להתפלש בבוץ הפנימי בעוד שאויבינו צובאים עלינו מכל עבר, מֵעֲרָב עַד מַעֲרַב. חשבתי לתומי כבר אז כי ניתן לחזק את אזורי ההסכמה המעטים שנותרו באמצעות הברכה לשלום החיילים: 1. שוויוניות, נשים וגברים. 2. לחימה למען צביונה המוסרי של החברה הישראלית. 3. הבטחת הניצחון על אויבינו. 4. שלמות גופנית ונפשית של השבים מן הקרב. 5. שמירה על טוהר הלחימה והקוד האתי של צה"ל. 6. השאיפה לשלום עולמי. 7. אסמכתאות מקראיות מוסכמות על הרוב.

"נְבָרֵךְ אֶת חַיָּלוֹת וְחַיָּלֵי צְבַא הֲגַנָּה לְיִשְֹרָאֵל, הַיּוֹצְאִים חָלוּץ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה, לַהֲגַנָּת הַחֶבְרָה הַיִּשְֹרָאֵלִית וְעֶרְכֵי הַחֵרוּת, הַשִּוְיוֹן וְהַצֶּדֶק. יִהְיוּ נָא מַצְלִיחִים בְּכָל מְשִֹימוֹתֵיהֶם, בַּיַּבָּשָה בָּאֲוִיר וּבַיָּם, בְּתוֹךְ הַמְּדִינָה וּמִחוּץ לִגְבוּלוֹתֶיהָ, וְיָבוֹאוּ מִן הַקְּרָב עֲטוּרֵי תְּהִילַת-נִצָּחוֹן. יְהִי רָצוֹן שֶיָּשוּבוּ לְבָתֵּי מִשְפְּחוֹתֵיהֶם שְלֵמִים בְּגוּפָם וּבְרִיאִים בְּנַפְשָם, נְקִיֵּי-כַפַּיִם מִּכָּל הֶרֶג-חִנָּם וּבְרֵי-לְבָב מִּכָּל כַּוָנַת-זָדוֹן. וִיהִי רָצוֹן שֶיְּקֻיָּם בְּכָל צִבְאוֹת הָעוֹלָם מִקְרָא שֶכָּתוּב: וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן".

על הברכה הזאת בהשוואה לאחרות נכתב מחקר על ידי ד"ר יעל לוין מאוניברסיטת בר אילן תחת הכותרת "עוד על תפילות לשלום החיילים". הברכה מופיעה דרך קבע במרכז הטקסים של מכון הרטמן בירושלים וכן בסידור "תפילת אדם" בעברית ובאנגלית. לפני זמן מה הופעתי בבית הנשיא בפני פעילים קהילתיים שעסקו בשאלה כיצד ייראו המועדים הלאומיים שלאחר אסון שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל. את דבריי פתחתי בקריאה איטית ומוטעמת של הברכה הנ"ל. הדממה ששררה באולם הייתה מרשימה והתחושה של רבים הייתה התעלות רוחנית מעל ומעבר למחלוקות בין חילוניים ולא חילוניים ובין ימין לשמאל. האירוע עורר בי מחדש את האמונה שזהו טקסט הולם שיש להפיצו למעוניינים בכך. כאשר סיפרתי זאת לשני ידידים קרובים מעמותת לִישָׁנָא, התחדשות הארמית בישראל, אלי מתתיהו, אמן קול ומנחה טקסים, ויוסי לוי, מוזיקאי ואמן גיטרה, התגייסו השניים בהתנדבות מלאה להפיק את הברכה באומר, בצליל ובמראה. במהלך ימי הפסח האחרון הושלמה היצירה והיא עומדת לרשות הציבור ברשתות החברתיות. המבקשים לצפות, להאזין ולהשתמש, מוזמנים להקליק על הקישור הבא: ברכה לשלום חיילי צה"ל

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. יישר כוח יעקב מעוז !!! כל הכבוד לך! גאווה לעדה.

  2. מדינת ישראל ועם ישראל יברכו באמת את החיילים כאשר גיוס החובה יהיה גיוס חובה אמיתי כאשר אזרחי המדינה כולם רוצים בו ומשרתים בו באמת

  3. החיילים אלה הילדים והנכדים שלנו. יש משהו יקר וחשוב מהם?

  4. היום ביום הזיכרון, יותר מתמיד חייבים לברך את כל החיילים המשרתים, ולהזכיר את כל החיילים שנפלו. מבלי החיילים לא היתה לנו מדינה.

  5. אני בעד אחדות ושיתוף פעולה בחברה שלנו על כל גווניה. אבל האם בתמיכה באינטרנט אין תרומה לפילוג? מה היתה התגובה לא קצין כה בכיר היה נואם ביציאה לקרב נאום מברך אתאיסטי קיצוני? יש להפריד דת ומדינה ולאפשר כל דעה שאיננה נגד החוק ולכבד אותה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן