נכלוליהם של מי שמדברים בשם האל

על ספרו של משה גרנות "ההונאה שקבעה את גורל העולם"
צילום של משה
ד"ר משה גרנות

ההיכרות שלי עם הסופר משה גרנות התחילה בזכות כמה מספריו הנוטפים פרקי הומור. סיקרן אותי הספר עם השם המבטיח "המאהב השני של הרבנית" ואחרי שגמרתי לקרוא אותו בהנאה מרובה, השאלתי מהספרייה את ספרו "הפרומושקאים", שגם אותו קראתי בשקיקה. ולאחריו השתלטתי על כל הספרים בספריית יד לבנים שנשאו את השם משה גרנות, וזאת למרות שנפלתי בפח עם ספרים רציניים כמו "עגנון ללא מסווה" או "אדיפוס ואבשלום".

לאחרונה שמעתי על ספרו החדש של גרנות "ההונאה שקבעה את גורל העולם", מיהרתי להשיגו בביטחון גמור שלפניי עוד ספר מסקרן, וכך היה. בספר התוועדתי אל נכלוליהם של מי שהחליטו שהם מוסמכים לדבר בשם האל, ולצוות צווים מבהילים שירוממו את מעמדם. הספר מצביע על מקור האכזריות והרצחנות של הדתות המונותיאיסטיות האוניברסליות ועושה זאת בצורה מרתקת.

שניים מפרקי הספר – "מעלליו של הדויטרונומיסט", ו"עיון בצבר הסתירות שבמקרא" – עוסקים בסתירות הקיימות בין הצווים ה"אלוהיים", כי הרי בכל תקופה היה מישהו שידע מה האל דורש מהמאמין, ומכיוון שלא יכול להתקיים תיאום ביניהם – נוצרות סתירות בין הצווים "האלוהיים" הללו, והמאמין צריך לתמרן כלוליין כדי להבין מה הבורא דורש ממנו.

פרק אחר נקרא "האם התנ"ך באמת מונותיאיסטי?" – על פניה זוהי שאלה מוזרה, אבל באמת רק פסוקים בודדים אצל הנביא האלמוני, המכונה ישעיהו השני, הולמים את האמונה המונותיאיסטית, כי לאל המקראי יש מלאכים, יועצים, וגם יריב – השטן, ובניגוד למוצהר, נביאים ראו אותו.

אחד הפרקים עוסק בהפליית האישה ובהשפלתה במקרא, אצל חז"ל ובסידור התפילה. עוד אנחנו למדים מהספר שאין במקרא זכר לבית ספר, כשבתקופות מקבילות בארץ הנהריים, במצרים וביוון היו לא רק בתי ספר, אלא אפילו מוסדות להשכלה גבוהה.

פרק מעניין במיוחד הוא על חיווי הבלכי, יהודי שחי במאה ה-9, תקופה חשוכה מאוד, במחוז כוראסאן (אפגניסטן של היום), מקום שעד עצם היום הזה שוררת בו חשיכה מבהילה – ובכן, חיווי הבלכי כתב ספר ביקורתי כלפי המקרא (ספר שהושמד על ידי קנאי ה'!), שבו, בין השאר, הוא שואל שאלת תם: אם אלוהים ברא אדם עם יצרים רעים – מה טעם הוא מעניש אותו על חטאיו? וכמו כן, איך אפשר לתמרן בסבך הסתירות שבתנ"ך? מעט מדבריו ניתן להסיק מכתבי המתפלסמים איתו.

הספר "ההונאה שקבעה את גורל העולם", כמו קודמיו, הוא ספר מאתגר מאוד, ולאחר הקריאה נשאלת השאלה: כלום המאמינים אינם רואים מה שכל כך בולט לעין בכתבים המקודשים? וכן, לנוכח מה שמתחולל במדינתנו המתחרדת – האם יש למאבק של משה גרנות, ולכשכמותו, סיכוי?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. ד"ר גרנות צודק כמובן. אך כמוך פוצצו אני סבור כי החלק הגדל והולך באוכלוסיה שמאמין בכתבי הקודש, מרמז על עתיד בעייתי

  2. אכן לא בטוח שהמאבק יעזור
    אבל בטוח שאם לא יושמעו ויועלו הדברים, ההפסד כבר מובטח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן