תחבולות של שלום למטרות מלחמה

חשיבות הסכם חודייביה והסמליות של קרב ח'ייבר (2)
תמונה של שבתאי
שבתאי בריל

בחלקו הראשון של המאמר דנתי בהסכם חודייביה – הסכם שביתת נשק שנחתם בשנת 628 בין הנביא מוחמד לשליטי העיר מכה לתקופה של עשר שנים, ובמשמעותו התקדימית כבסיס להסכמי שלום בין מוסלמים לכופרים. אחד ההישגים החשובים של הסכם חודייביה עבור הנביא ואנשיו היה כיבוש ח'ייבר (غزوة خيبر) היהודית, ובכך אבקש לעסוק בפרק זה.

הרקע לקרב: באמצע המאה ה-6 התיישבו השבטים הערבים אוס וחזרג' בקרבת יהודי אל-מדינה ואימצו מהם מוטיבים מונותאיסטיים מסוימים. השפעות דומות ניכרו גם באזור חמיר שבתימן והיו מצע נוח עבור מוחמד להפצת האסלאם בקרבם. שבטים ערביים אלה היו מתומכיו הראשונים של מוחמד ומהמצטרפים הראשונים לדתו.

בין השנים 627-623, בעקבות התפשטות האסלאם, החלו סכסוכים בין מוחמד ליהודים, שכבר גורשו מהעיר מדינה והתרכזו באזור ח'ייבר. בעקבות הסכם שלום בינו לבין תושבי מכה, התערערה מנהיגותו של מוחמד, הוא נדרש להציג למאמיניו הישג צבאי, ולכן בחר לתקוף את השבטים היהודיים של ח'ייבר. היהודים ביקשו להיפגש עם מוחמד לצורך משא ומתן, והוא אכן הזמין 30 ממנהיגיהם לפגישה. כשהם בדרך וללא נשק, פשט עליהם כוח של מאמיני מוחמד והרג את כולם מלבד אחד שהצליח לברוח. כך נחלש מאוד כוחם של השבטים.

בשנת 626 יצא אבו סופיאן, אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. יהודי קורייט'ה היו ככל הנראה ניטרליים, אך מוחמד האשים אותם שהם מסייעים לאנשי מכה. המצור, שכונה גם קרב השוחה, נמשך 25 יום. יהודי קורייט'ה ביקשו להיכנע. לאחר שנכנעו הורה מוחמד לאנשיו לטבוח ב-600 הגברים מבני קורייט'ה, לשבות את הנשים והילדים ולאסלם אותם.

בשנת 628 הושג הסכם בין אנשי שבט קורייש במכה לבין אנשי מוחמד בית'רב. ההסכם, שהפסיק את הקרבות ביניהם לזמן-מה, מכונה "הסכם חודייביה".

באותו זמן התגלע סכסוך בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר. בקרב שהתחולל ביניהם הרגו אנשיו של מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס. בשנת 630 יצא מוחמד בראש צבא של 5,000 איש למכה בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם חודייביה. אבו סופיאן מכה החליט שאין עוד טעם להתנגד והניח למוחמד להיכנס למכה ולהשתלט עליה.

קרב ח'ייבר שימש בעיני המוסלמים דגם ליחסים הרצויים בין יהודים ונוצרים לבין השלטון המוסלמי באימפריה המוסלמית. על פי הדגם הזה, ליהודים, בהיותם אחד מ"עמי הספר" (أهل الكتاب) יש זכות לשבת בשלום בקרב המוסלמים, לקיים את מצוות דתם ואף לזכות בהגנת השלטון המוסלמי, ובלבד שהם מוכנים לקבל מעמד של בני חסות (أهل الذمّة) ולשלם מס גבוה. לשיטתם, הפסקת אש זמנית לצורך המשך הלחימה היא אפשרית, גם במהלך הג'יהאד. כמו כן ניתן ורצוי להשתמש בתחבולה של שלום למטרות מלחמה.

גם בימינו מהווה קרב ח'ייבר מקור השראה ללוחמים מוסלמים במלחמותיהם, במיוחד כנגד ישראל. במהלך האינתיפאדה הראשונה השמיעו המפגינים הצעירים קריאות כגון "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד סופ יעוד" (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سوف يعود), שפירושה: יהודים, זִכרו את ח'ייבר, צבא מוחמד עוד יחזור, או "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, אלא פלסטין נעוד", שפירושה:) יהודים, זִכרו את ח'ייבר, אנו עוד נשוב אל פלסטין. קריאות אלה עדיין נשמעות בהתנגשויות בין מוסלמים לכוחות הביטחון של ישראל, ובמקרים רבים הן קוראות לרצח יהודים ומבקשות להזכיר ליהודים את גורלם בקרב המדובר. בספטמבר 1988 פרסם חמאס כרוז שקרא לציין את יום השנה לקרב ח'ייבר בעימותים עם צה"ל.

כך גם דוברי ארגון חיזבאללה ולוחמיו מזכירים את קרב ח'ייבר ומשווים את הצלחתו של הארגון במאבקו במדינת ישראל להצלחת המוסלמים בקרב ח'ייבר. רקטות שירה חיזבאללה ביולי 2006 לעבר עפולה ולעבר בית שאן, וחיפה נקראו "רקטות ח'ייבר".

הקריאות "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד סופ יעוד" נשמעו גם בהפגנות של ערבים אזרחי ישראל, כמו למשל ביפו ב-19 ביולי 2020, ובלוד ב-10 במאי 2021, בלילה שבו החלו המהומות בישראל. 

במלחמת איראן-עיראק קראו האיראנים למבצע ההתקדמות לעבר בצרה בשם "מבצע ח'ייבר".

בספטמבר 2021 ערכה איראן תרגיל צבאי מול גבולותיה עם אזרבייג'ן, משום שלטענתה ישראל פועלת נגד איראן מגבולותיה של אזרבייג'ן. התרגיל נקרא "הכובשים של ח'ייבר".

בחודש מאי 2023 הציגה איראן לראשונה טיל שפיתחה, הטיל נושא ראש נפץ קרבי במשקל 1.5 טון, ונקרא – ח'ייבר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

    1. להזכירך, גם היהודים חיו באלפיים שנות גלותם לאור התקווה ש׳בשנה הבאה בירושלים הבנויה.׳
      המסקנה: לנצח נאכל חרב, או, כמו שאני מציע בספרי ׳אם רק הכוכבים יסתדרו׳, יימצא (על ידי מנהיגי אמת בשני הצדדים) פתרון של שלום שיביא להם ולנו יתרונות כאלה, ששום צד לא יהיה מוכן לוותר עליהם.

  1. הקטע בסוף מסביר שבעצם זה לא רק מאמר היסטורי. הוא קשור גם להווה ואפילו לעתיד

  2. מה שמייחד את המוסלמים, שבני הדת הזאת ברובם עדיין דבקים בנסיעות לכבוש, להכניע, להשתלט, וכן הלאה, על בני הדתות האחרות בעולם כולו.והכל תחת האמונה הדתית כביכול

  3. סדרה קצרה ומעניינת. עוזרת להבין את הטירוף בו אנחנו נמצאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן