זיוף אנכרוניסטי שהוביל לרפורמה פולחנית

על הספר "ההונאה שקבעה את גורל העולם" מאת משה גרנות
תמונה של אבי
אבי גולדברג

ספרו של ד"ר משה גרנות, שיצא לאור בימים אלה (הוצאת אוריון, 2024, 154 עמ'), הוא ספר מרתק. לקורא הישראלי שאינו איש מאמין במובן האורתודוכסי של המילה, והניזון ממקורות שרובם רואים בתנ"ך יצירה הומוגנית קדושה, שנכתבה כמקשה אחת ובסדר כרונולוגי כרצף היסטורי – מזומנת חוויה אחרת. אין מדובר בעוד ניתוץ מיתוסים להכעיס, אלא במסקנות מרחיקות לכת של שכתוב כתבי הקודש.

דרך ארוכה עבר חקר התנ"ך מתחילת המאה התשע עשרה והסדקים שמצאו בו חוקרים אינם חדשים. מה שמעניין בספרו של גרנות הוא הזווית הרעננה המספרת כיצד הפכו כוהני בית המקדש הראשון את בני ישראל למאמינים באל אחד, ביהוה המקראי הקדום, כישות אלוהית יחידאית – מונו דאיסטית או מונותאיסטית, אך ורק כדי לשרת את מטרתם: להעשיר את מגוון וכמות התרומות והקורבנות המיועדים להם בלבד.

הדרך שבה בחר גרנות בספר זה, שתנ"ך וביקורת המקרא הם תחומי מומחיותו, היא תקיפה חזיתית, מתועדת היטב על מי שבמחקר כבר נודע כדויטרונומיסט, כלומר אותו כוהן או כוהנים אלמוניים שביצעו הפיכה משפטית בזמנו של יאשיהו מלך יהודה. עיקר ההפיכה היה "במציאת" ספר דברים כביכול בבית המקדש ובו האיסור מפי משה על קיום פולחנים שרווחו בכנען ודרישה לקיום פולחן כוהני המקדש בלבד, כך על פי המחבר, במטרה שהכוהנים יקטפו את פירות הזיוף.

על פי גרנות מדובר בזיוף אנכרוניסטי בכתבי התנ"ך, בשינוי המסרים בדיעבד ובעיקר, כאמור, "בהשתלת" ספר דברים בין חמשת חומשי תורה.

ספר דברים או בלטינית דוֹיְטְרוֹנוֹמְיוּם הוא יצירה מאוחרת מהמאה השביעית שלפני הספירה ולא נכתב, לפחות בחלקו הארי, על ידי משה קודם לכן. הסדרת וקביעת מעמד הכוהנים וקביעת הפולחן והקרבת הקורבנות בבית האלוהים, וכפועל יוצא הנתח, תרתי משמע, המגיע לכוהנים ככתוב בספר דברים – הם הונאה.

התנ"ך, כפי שהוא מוכר לנו, לשיטתו של גרנות, עבר עריכה ברוטלית ומסתיר היטב את מי ששכתב אותו. לבד ממקרים בודדים שבהם ניתן לזהות את שם המחבר, הרי לגבי רובם של התכנים המתוארים בתנ"ך נשאר שם מחברם עלום, ולא בכדי. התוצאה של הרפורמה הפולחנית שבוצעה על ידי כוהני בית המקדש בתקופתו של יאשיהו, הייתה דרישה בלתי מתפשרת לאמונה באל אחד בלבד, ודרישה לסילוק כל פולחן ועבודת אלילים מתחרה לחלוטין.

קנאות דתית של האמונה באל אחד לא נותרה נחלת היהודים, היא אומצה בידי אחרים שקיבלו אותה חלקם ממשיחם ישו, וחלקם מנביאם מוחמד. כל קבוצת מאמינים מחזיקה במונופול על האמונה הדתית היחידאית ומתחרה עם האחרות, והנזק לעולם רב. הפיצול של כל אחת מהדתות הללו לעדות דתיות רבות והדרישה הקיצונית לאמונה באל אחד רק הגבירו את שפיכות הדמים. הדרישה שבספר דברים להקרבת קורבנות רק בבית המקדש ורק בידי כוהני הבית היא שהכתיבה את המונותאיזם מתחילתו, וזו ההונאה שהביאה את המאמינים באל אחד למלחמות דת ושפיכות דמים.

קצרה היריעה מלסקור את ההשלכות שיש לאמונה באל אחד שבספר ובכללן שאלות המוסר, סוגיית מעמדה הנחות של האישה, קווים לדמותו של דוד המלך, לשנאת ישראל – אנטישמיות, ולאשליה שהאל המונותאיסטי יציל את עמו מגזרות והסתגרות בד' אמות האמונה עד היום.

בנספח לספר נשלחים חיצי ביקורתו של גרנות לעבר ספרם של ישראל פינקלשטיין וגיל אשר סילברמן "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי" שעל פיו הדויטרונומיסט, לא רק השתיל את ספר דברים לתורה, אלא כתב את ספרי הנביאים הראשונים וחלק מסיפורי המקרא הקדומים, מסקנות שאין להן כל סימוכין.

עיקר תוצאות המהפך הנכלולי, או ההונאה, כלשון כותרת הספר, שביצע הדויטרונומיסט בספר הספרים ניכרות בכל תולדות ישראל עד ימינו אנו, ונזקו רב מתועלתו.

זהו ספר מרתק, קריא, ומעורר מחשבות בלב איש.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. אכן נשמע ספר מעניין מאד.
    כדאי לציין שהייחוד של אלוהי ישראל אינו בהיותו רק אחד, אלא בהיותו מופשט.
    מעבר לנקודה זו, הדת היהודית היא פוליטית כמו כל הדתות האחרות, כל' נשלטת בידי קבוצת אנשים
    הקובעים את כל החוקים (כמובן כנציגים ופרשנים הבקיאים בדברי אלוהים שניתנו לנביאים בהתגלות עלי אדמות).
    הדת היהודית מצטיינת במסכת סבוכה ומפורטת של חוקים ומצוות מוסריים בין אדם לחברו וערכים הומניים,
    אבל גם הרבה מאד חוקים טכסיים ודתיים גרידא, שמן הסתם מטרתם הייתה להפריד בין בני ישראל לעמים אחרים,
    וגם לכבול אותם בתלות רוחנית ומעשית במנהיגים הדתיים. הדת היהודית הייתה רודנית וטוטאלית מלכתחילה, ונאמניה המחמירים
    אינם מבינים ואינם מקבלים חשיבה חופשית עד היום, בדיוק כמו בדתות הגדולות שנבעו ממנה: הנצרות והאיסלאם.
    אבל בניגוד לנצרות ולאיסלם שקל מאד להצטרף אליהם מרצון, ובתקופות הסטוריות אחרות הם אף כפו בחרב את ההמרה,
    הדת היהודית אינה מיסיונרית, להיפך. היא מקשה מאד על הצטרפות אליה ותוצאת ההחמרה הזו שהרבנים מקפידים עליה
    מתוך אינטרס לשלוט בצאן מרעיתם היה צימצום דרסטי במספר היהודים בעולם שלמרבית הצער מתברר כאסון לאומי.

  2. אוצר בלום של ידע מתוך סקרנות אינסופית לרדת לעומקם של דברים
    מומלץ

  3. אביבה
    בוקר טוב
    אני מסכים לאמור בתגובתך. נראה כי ניסיון להבין את השפעת האמונה על החברה המערבית מלאה כבר מדפים אין ספור.

  4. אני מסכים לכל אות של דוקטור משה גרנות. אבל אנחנו משתייכים למיעוט שהולך וקטן

  5. לא נראה שהמטרה לשכנע
    את החרדים אלא לתת לחילונים פרספקטיבה נכונה

  6. כל הכבוד למשה גרנות. לא רבים יעזו כיום להציג את הדת, שיטותיה, טקסיה, ומנהיגיה, במערומיהם – כפי שראוי

  7. האמונה באל אחד מתנגדת לפלורליזם. זה יוצר מתח לא רק בין היהדות, הנצרות והאסלם אלא גם בתוך הקבוצות הראשיות האלה. למשל בין הקתולים, הפרוטסטנטים ועוד המון סוגי נוצרים. בין השיעים והסונים. בין היהודים הרבנים והקראים, אורתודוקסים רפומים וקונסרבטיבים וכו'.

  8. הבעיה נעוצה בכך שקרוב מאוד למאה אחוזים מהיהודים לא יודעים דבר על כל הבעיות הטמונות בספרי הקודש, וגרוע מכך – אינם רוצים לדעת על כך. כזה ראה וקדש. בלי לראות. בלי לדעת. בלי להבין.

  9. את המאמינים אי אפשר לשכנע להחליף כיוון
    אמונתם הרי לא נשענת על הוכחות או עובדות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן