השלכות

על תכונותיו של אדם בוגר
תמונה של עמירם
פרופ' עמירם רביב

לאחרונה נדרשתי לשאלה, מהו אדם בוגר? התבוננתי בוויקיפדיה ושם מצאתי את הגדרת תכונות הבוגר:

"להפגנת תכונות המסמלות בגרות ברוב תרבויות העולם חשיבות גדולה בקבלת האינדיבידואל על ידי החברה וביכולתו לשרוד בה. תכונות האדם הבוגר צריכות לכלול על פי הגישה החינוכית כיום:

  • שליטה עצמית–  ריסון ושליטה ברגשות.
  • יציבות –  אישיות יציבה, כוח.
  • עצמאות –  יכולת אדם לפקח על עצמו.
  • רצינות – היכולת להכיל מצבים מורכבים ולהתמודד איתם באופן ענייני.
  • אחריות –  אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לעמוד בהתחייבות.
  • שיטתיות/טקט – היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם.
  • כוח סבל –  היכולת להתמודד עם קשיים.
  • ניסיון – הבנה ופתיחות.
  • אובייקטיביות – ריאליזם ופרספקטיבה.״

ואני מוסיף: גמישות מחשבתית, ספקנות בריאה באשר לצריכת מידע, יכולת חשיבה והתחשבות בזולת, יכולת איפוק ודחיית סיפוק מיידי, ולפי הגדרת פרויד: האדם הבוגר הוא "האדם הנורמלי" – שמסוגל להתפרנס ולאהוב.

לטעמי, המאפיין החשוב לתפקוד האדם הבוגר הוא צירוף של הסעיפים אחריות ושיטתיות, המתמצים באמרה "סוף מעשה במחשבה תחילה". דהיינו האדם הבוגר מתכנן את צעדיו, מגדיר מטרה ומתכנן את הצעדים הנדרשים להשגתה. יסוד חשוב בהקשר זה הוא המחשבה על השלכות מעשיו של האדם. ארחיב מעט על נושא ההשלכות של המעשים.

לפני כמה שנים צפיתי בתוכנית האמריקנית Sixty Minutes (60 דקות). המנחה ראיין את המפקד החדש של בית הכלא בשיקגו. השיחה נסבה על גישתו לאסירים, מעשיו ותוכניותיו. במהלך השיחה סיפר מפקד הכלא שהוא מספק לאסירים חוגי שחמט. המראיין תהה מעט על פשר ה"פינוק" הזה של האסירים. המרואיין השיב בכובד ראש: מניסיוני למדתי שכמעט כל מי שמגיע לבית כלא מאופיין בהיעדר חשיבה על השלכות מעשיו. מרבית האנשים שהסתבכו עם החוק פעלו מתוך אימפולסיביות, ראייה אגוצנטרית והתעלמות מההשלכות של מעשיהם על חייהם, על חיי הקרובים להם ועל המסגרת החברתית שבה הם פועלים. משחק השחמט הוא אנטי-תזה להלך רוח כזה. שחקן שחמט טוב הוא זה שמתכנן כמה מהלכים קדימה. הוא שוקל מה תהיה ההשלכה של כל צעד שלו על תגובת היריב ועל מהלכיו הבאים. ככל שיש לשחקן יכולת לתכנן ולחזות את ההשלכות של צעדיו וצעדי יריבו כמה מהלכים קדימה, כך גדלים סיכויו לנצח במשחק. מפקד הכלא סיפר שהאסירים שהשתתפו בחוג השחמט הפנימו את חשיבותן של ההשלכות ואת הצורך להתחשב בהן לפני נקיטת פעולה.

 אז למה בכלל אני מספר לכם את כל הסיפור הזה?

ראשית, כחומר למחשבה. נושא ההשלכות הוא מהותי בחינוך. ילדים לא נעשים בוגרים ומפתחים התנהגויות בוגרות כך סתם. לחינוך הכולל הקניית דפוסי חשיבה וכללי התנהגות בחברה אחראים בעיקר ההורים. הם שמציבים את הילד במסלול ההתפתחות. מערכת החינוך אמורה להמשיך במלאכה, ולצד הקניית ידע ומיומנויות היא המסגרת העיקרית להנחלת כללי התנהגות שיש בהם דגש על התחשבות בזולת. במערכת החינוך הילד נפגש בחברים בעלי תכונות והתנהגויות מגוונות. יחסי הגומלין עימם מהווים נדבך משמעותי בעיצוב אישיותו, ערכיו והמידה שבה ידע להביא בחשבון את השלכות מעשיו. אז לתשומת ליבכם – ההורים, הסבים והמחנכים.

שנית, לספק לכם, קוראיי היקרים, פריזמה להערכת תפקודם של מוסדות השלטון ונבחריו – חברי הכנסת ושרי הממשלה. האזינו לדבריהם וצפו בהתנהגותם. נסו להעריך עד כמה לדעתכם הם שוקלים את השלכות מעשיהם. עִברו על מאפייני הבגרות שהזכרתי וראו עד כמה נבחרי הציבור עומדים בקריטריונים של אדם בוגר.

אני מתנצל מראש אם תרגיל לוגי זה יכניס אתכם לחרדה, אבל איך אמר ביבי, "אלה החיים". זה מה שהעם בחר. מובן שאיני מציע לבחון את הבוחרים של שרים אלו, כי זו עלולה להיות סיבה אמיתית לדיכאון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. בחלק הראשון של המאמר, מעניין ויש סיכוי שכל אחד מאיתנו ישאף לממש
    בחלק השני, הנוגע למנהיגינו, אין שום סיכוי ליישום. תת רמה שאין סיכוי לשקם אותה

  2. תרגיל מבריק
    לכאורה מאמר כללי בנושא לא מדליק
    למעשה אמירה פוליטית חדה ואקטואלית ביותר

  3. צריך לשים לב שמדובר בבגרות נפשית ולאו דווקא בבגרות שנות חיים

  4. אדם בוגר יודע איך להצביע בבחירות בצורה חכמה. לפי תוצאות הבחירות, ההחלטות למי להצביע מאוד לא רציניות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן