מגבלות מרתקות מול חשיבה חיובית

האם חשיבה על מגבלות היא שלילית ומגבילה אותנו?
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

בשנות ה-50 של המאה הקודמת החל נועם חומסקי לשלב ידע במדעי המחשב בעבודתו על תכונות הלשון האנושית הטבעית. המאמר המוצלח ביותר שלו בנוגע לשילוב הזה היה מאמרו "שלושה מודלים לתיאור שפות" שפורסם ב-1956. במאמר זה הציג חומסקי את ההירארכיה המפורסמת שלו, וזו הייתה לתוכן מרכזי של מדעי המחשב העיוניים והמעשיים, תוכן הנוגע לקשר שבין שפות פורמליות ומגבלותיהן ובין המנגנונים המתארים והמגדירים אותן.

במאמריו ובספריו התייחס חומסקי אל מושג התחביר בבלשנות כאל שיטה לתיאור של שפה כאשר שפה מוגדרת לפי היקף היגדיה. כלומר, שפה היא קבוצה מסוימת של סדרות (מחרוזות) של יסודות השפה (הפונמות, התווים או המילים הבסיסיות ה"אטומיות" של השפה). לדוגמה, השפה האנגלית היא קבוצת כל ההיגדים התקינים שבאנגלית. כך נסללה הדרך לשילוב תכנים של תחומי הדעת, תחום הבלשנות ותחום מדעי המחשב, על ידי שימוש ושילוב כבר בהגדרות הבסיסיות של מונחי היסוד של התכנים המשולבים. הגדרות ברורות וניסוחים מדויקים של התיאורים של השפות מאפשרים גילוי של תכונות של השפות. מה שקרה בפועל, כתוצאה מחקירה זאת, הוא שחומסקי שם לב למגבלות המוכתבות על ידי המודלים ששימשו את חוקרי השפות ודן בהן בהרחבה. למשל, אם שפה מוגדרת על ידי מכונת מצבים סופית (אוטומט סופי) אז היא מוגבלת בתכונותיה יותר מאשר שפות השייכות למחלקת השפות המוגדרות על ידי מכונות טיורינג.

בספרו האחרון "איזה מין יצורים אנחנו?" (2015) שזר חומסקי את "גישתו השלילית", שמתבטאת בהדגשת הבוּרוּת המתמידה שלנו לגבי שאלות חשובות. למשל, בתחילת הספר הוא מצהיר "עדיין אין לנו תשובה ברורה לשאלה מהי שפה" (בגרסה העברית בעמוד 36) ולאחר מכן הוא מצטט "איך המוח מצרף את התגובות של תאים ייעודיים לכדי קו אנכי רציף. זאת תעלומה שהנוירולוגים עוד לא פיצחו" (שם, עמ' 136). כנראה חומסקי זכה לקיתונות של ביקורת על גישתו, שבגלל התמקדותו במגבלות נתפסה כגישה שלילית, כי במקביל לתיאור מדוקדק של מקרים דומים של בוּרוּת ושל מגבלות הבנתנו, חומסקי הצדיק את ערכן של מגבלות כתכונות של מציאות התורמות למחקר ולחיים (למשל, ראו בספרו בעמודים 44, 64, 94, 95, 127–131 ועוד). לדוגמה "הלקח ההיסטורי הוא שאין סיבה שנהיה מוטרדים מן הבלתי-נתפסות של הקשר בין המוח לנפש, או בכלל מבלתי-נתפסות של כל היבט אחר בחקירת טבע העולם." (שם, עמ' 127).

חשיבות המגבלות להתפתחות תפיסתנו ולהבנת החיים עצמם מודגשת באפיון של האבארד (יוצר הדיאנטיקה והסיינטולוגיה) על מושג המשחק. בספרו "היבט חדש על החיים" (1996, בהערה 1 בעמוד 115) נמצאת מעין הגדרה למושג: "משחק – תחרות של אדם נגד אדם או קבוצה נגד קבוצה. משחק מורכב מחופש, ממחסומים וממטרות". או, לפי שיר ישן-נושן של ילדים במחוזותינו, אם פועלים נגד כללי המשחק, אז "שברו את הכלים ולא משחקים". כלי משחק מוגדרים לפי חוקי המשחק על סמך המחסומים שלהם. ללא מחסומים אין משחק. האיזון שבין החופש והמחסומים בפעילות כלשהי קובע את רמת העניין והמתח שבפעילות. אם אתה שולט ביריב לחלוטין, או אם היריב שולט בך לחלוטין, הפעילות מאבדת את המשיכה שלה ומפסיקה להיות משחק.

נעבור כעת לנושא הבינה המלאכותית. הערתי כבר על כך שכמעט כל הפרסומים (הכתבות, המאמרים והקורסים) על תוכנות (בכלל, ועל תוכנות לבינה מלאכותית בפרט) אינם כוללים התייחסות כלשהי אל האפשרות שלכלים דיגיטליים יש תכונות או מגבלות מובְנות. במצב עניינים כזה ההמון מרבה להאמין שלהצלחות בתחום הבינה המלאכותית אין גבולות.

במאמר קודם כבר דנתי בתנאי לוגי ההכרחי ליצירת אפשרות להסקת מסקנות מתחום דעת אחד לתחום דעת שני. רוב המאמרים המתפרסמים בנושא הבינה המלאכותית כנראה גורמים לאמונה הרווחת שאין גבול ליכולת הבינה המלאכותית. אמונה זו לא נחשבת כסברה המוטלת בספק, ואם מישהו מעז לבקר אותה מיד מגינים על האמונה, כאילו הייתה אמונה דתית הנזקקת להגנה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. כמובן שבינה המלאכותית יש מגבלה, והיא בעצם המגבלה של בן האנוש שמפתח את הבינה המלאכותית. אבל הואיל ויש בנינו הרבה חכמים, לבינה המלאכותית יהיו הרבה מאוד יכולות

    1. לאבי, תודה על הערתך שחרגה מעט מתוכן המאמר. כמובן שאתה צודק שבינה מלאכותית, מהגדרתה היא יצירה אנושית וכל מגבלה של יוצריה האנושיים ישתקפו בה. אבל, המאמר עסק במגבלות הנובעות מהעובדה שכל מערכת של בינה מלאכותית נוצרת באמצעות תוכנה ולתוכנות יש מגבלות עקרונייות שפשוט מתעלמים מהן תחת הכסות של אמונות שונות. מגבלות אלה משתקפות גם במערכות הבינה המלאכותית כמגבלות שלא ניתן להתעלם מהן בלי לשנות את הכול מן היסוד. התעלמות זאת גורמת להופעת שגיאות חמורות בתוצרי מערכות הבינה המלאכותית, שגיאות שלא מצליחים להיפטר מהן.

  2. אתה כותב מעניין בנושאים שלאדם הממוצע שאני מכיר קשה להבין חלק מהדברים. ובין היתר אתה מפנה לעמודים מסוימים בספרים שלרובנו אין גישה עליהם, וזה מקשה עוד יותר על עמידה באתגר ההבנה

  3. ולבני אדם אפילו מלומדים אין מגבלות? יש להם הרבה, אולי אפילו יותר מאשר לבינה המלאכותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן