משפחות מאושרות הן אשליה

פַּכִּים קטנים מהספרות הרוסית (3)
צילום של משה
ד"ר משה גרנות

בשני הפרקים הקודמים בסדרת מאמרים זו עסקתי ביצירותיהם של פושקין, גוגול ודוסטויבסקי. בפרק זה אציג שלוש מיצירותיו של לב טולסטוי (1910-1828) ויצירה אחת של בוריס פסטרנק (1960-1890), גם הם מגדולי הסופרים הרוסים.

ברומן "מלחמה ושלום" מתאר טולסטוי את עלילותיהן של שלוש משפחות בשתי המלחמות עם נפוליאון בשנים 1805, 1812. הגיבור הראשי הוא פייר בזאוחוב, איש הולל שקיבל ירושה ענקית מאב לא חוקי. בזאוחוב הוא דמות מתפתחת – מהולל (קושר שוטר לדוב, מזמין לדו-קרב וחוזר בו) לאדם בעל ערכים השואף לתקן את עצמו ואת החברה. בחיפוש אחרי תכלית הוא מצטרף למאסונים ויוצא לחזות בקרב בורודינו. כשמוסקבה נכבשת על ידי נפוליאון, הוא מתכנן לירות בו, וכמובן אינו מצליח. מוסקבה עולה באש, והוא מציל ילדה משריפה, מתעמת עם חייל צרפתי ששדד אישה, ולאחר מכן נאסר. הוא נודד כשבוי עם הצבא הצרפתי הנסוג, וניצל על ידי פרטיזנים. אחרי המלחמה, נודע לו שאשתו מתה, והוא משתדך לנטשה.

במשפחת רוסטוב אנו פוגשים בעיקר שתי דמויות: ניקולאי, צעיר נלהב, המעריץ את הקיסר, את הצבא, את הקרבות. הוא נהרג במלחמה הראשונה; ואחותו, נטשה, נערה מלאת חיים, מיועדת להינשא לנסיך אנדרי בולקונסקי אחרי שהתאלמן מאשתו. משפחת בולקונסקי חמורת סבר, שונה לחלוטין ממשפחת רוסטוב. הנסיך האב מתנגד לנישואין עם נטשה, ומחייב המתנה של שנה לפני החתונה, תוך שהוא מגלה יחס מחפיר כלפי הכלה המיועדת. נטשה אינה מסוגלת לחכות שנה, וכאשר אנאטול קוראגין (הנשוי) מחזר אחריה, היא מתפתה לברוח איתו מהבית. המזימה מתגלה, והאם מענישה אותה בחומרה. נטשה נופלת למשכב. אנדרי המאוכזב יוצא לקרב ונלחם בגבורה, אך נפצע אנושות. נפוליאון החושב אותו למת המחזיק בדגל, מתפעל: "איזה מוות נפלא!". נטשה מטפלת באנדרי בעת גסיסתו הארוכה. גם אנאטול קוראגין, שחיזר אחרי נטשה רוסטוב, יוצא למלחמה, הוא נפצע ומאבד את אחת מרגליו.

בשבי הצרפתי ובנסיגה של צבא צרפת לאחר קרב בורודינו, פוגש פייר בזאוחוב את קאראטאייב, רוסי עממי פשוט, המשרה אמונה וביטחון, שהופך בעיניו של פייר לסמל של התנהגות ראויה בימי סבל ומשבר. בזאוחוב נושא לאישה את נטשה, והיא הופכת מנערה מלאת חיים לאם רוסייה דאגנית טיפוסית.

עם פלישת הצרפתים למוסקבה, העיר עולה באש (כיבוי האש אינו פועל). ראסטופצ'ין, ראש העיר, מבקש להרגיע את זעם ההמון, ומצביע על איש חף מפשע כאילו הוא הבוגד, והוא שגרם לנפילת מוסקבה. ההמון מתנפל על האיש והורג אותו. זוהי ביקורת של טולסטוי על ההמון ועל היותו הפכפך ומטומטם.

טולסטוי טוען כי לנפוליאון לא הייתה שום גאונות, והוא אף מלגלג על הגנרלים הרוסים שהיו מסוכסכים עם הגנרלים הגרמנים, בעלי בריתם במלחמה נגד נפוליאון. הוא משבח את קוטוזוב, שניהל את הקרבות הרוסים בתבונה. יש בספר מסות ארוכות על ההיסטוריה ועל הרוח שדוחפת אנשים צעירים להקריב את חייהם בקרב שלא תמיד נוגע להם. הצבא הרוסי מתואר בספר כגן עדן של טיפשים, ויש לעג גדול לרופאים: נטשה התאוששה ממחלתה למרות התרופות שקיבלה מרופאים. עיצוב הדמויות הרבות שברומן הוא מן המעולים שבספרות העולם.

הרומן "אנה קרנינה" מתאר שני סיפורי אהבה מנוגדים. אנה נשואה לאלכסיי אלכסנדרוביץ' קרנין, איש אמיד ודי יבשושי, ולהם בן אחד. הגראף ורונסקי היפה שהיה מיועד לשאת את קיטי, מתאהב נואשות באנה, ומצליח לשכנע אותה להיות המאהבת שלו. מהאהבה הזאת נולדת בת. ורונסקי ואנה נוסעים עם הילדה לחו"ל. קרנין מבקש לתת לה גט, בתנאי שהילד יישאר בחזקתו, ואנה אינה מסכימה. התוצאה: היא חיה עם ורונסקי "בחטא" באחוזה שלו – הוא רשאי להתערב בחברה, ואילו היא מוקצית. היא חשה שלהט האהבה שלמענו נטשה את בעלה, מתקרר, ובינה לבין ורונסקי יש מריבות בלי סוף. היא חשה שהחלום הענק שלה מתרסק, ומחליטה להעניש את ורונסקי בכך שהיא קופצת אל פסי הרכבת אל מותה.

במקביל לקרנינים מסופר על זוג אחר – קונסטנטין לוין וקיטי, שכאמור, הייתה מאוהבת בוורונסקי, אך הוא העדיף את אנה. החיים של לוין וקיטי מתנהלים על מי מנוחות, אהבה פשוטה, לא גדולה. דולי, אחותה של קיטי, הנשואה לאחיה של אנה נמצאת עימו בריב מתמיד בשל בגידותיו. אנה מצליחה ליישר ביניהם את ההדורים. הרומן נפתח במילים: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה". הרומן מפקח עיניים שהאהבה איננה מרפא לחיים, ומשפחות מאושרות הן אשליה. הרומן חושף את היכולת המפליאה של טולסטוי להיכנס אל נבכי הנפש של גיבוריו.

עלילת הרומן "התחיה" מתרחשת בליבו של הנסיך דימיטרי נאכליודוב, שבו התרוצצו יחדיו האדם הבהמי והאדם המוסרי. הוא מבקר אצל דודותיו, ופוגש שם חדרנית יפיפייה בשם קטרינה (קטיה) מאסלובה. כיוון שהדודות מתנגדות שיישא אותה לאישה, הוא מפתה אותה לשכב עימו, ומשאיר לה מאה רובלים. היא נכנסת להיריון, ומפוטרת. הילד נשלח לאימוץ ונפטר. מסתבר שקטיה היא בת לא חוקית של שפחה שנכנסה להיריון כמה פעמים, בכל פעם מגבר אחר, והמיתה את התינוקות שנולדו לה משום שלא היניקה אותם. קטיה ניצלה על ידי אחת הדודות של דימטרי.

בגלל יופייה גברים מציקים לה, והיא מחליטה להרוויח מכך, ומשכירה עצמה לבית בושת חוקי. סוחר אחד נזקק לה ביום ובלילה, והיא מחליטה להרדים אותו בעזרת סם שינה שנותנים לה שני עובדי המלון שם פעלה. הסוחר מת ממנת יתר של סם, והשלושה נתבעים לדין על הריגה. המשפט מתואר בכל כיעורו: השופט ממהר בהליך, כי יש לו פגישה עם פילגש, הקטגור חייב להרשיע, אחרת לא יעלה בדרגה וכו'.

הנסיך נאכליודוב נקרא להיות בחבר המושבעים במשפט; הוא מכיר מיד את קטיה, ונתקף ייסורי מצפון על מה שעולל לה. היא נידונה לארבע שנות מאסר עם עבודות פרך, והוא הופך עולמות כדי להקל את תנאי מאסרה שמתוארים כגיהינום עלי אדמות (אגב, הסופר מתאר גם את גורלן המר של היצאניות). בנפשו של נאכליודוב מנצח הצד ההומני, הסולח ברוח הברית החדשה והדעות הסוציאליות מהמערב. כאמור, הוא מיטיב עם האיכרים באחוזתו, שחיו עד לא מכבר (1861) חיי עבדות כצמיתים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. הרעיון של תמצות מסכם של יצירות זה רעיון גדול במיוחד שנכתב על ידי מבין דבר ועל ספרות עבר

  2. מה ההסבר שבישראל אנחנו חובבים ספרות רוסית ישנה דוקא ולא איטלקית, או צרפתית, או פולנית

  3. קטע מעניין הזכור לי במלחמה ושלום הוא קוטוזוב הנרדם בישיבת תיכנון עם הגנרלים שלו. הנימוק הוא שבמלחמה הכל משתבש ואין משמעות לתוכניות הגנרלים. העיקרון הזה לא השתנה מימי טולסטוי.

  4. משפחתיות זאת מערכת הקשרים הכי קשה ומורכבת, ולא חסרות בעיות לאף משפחה. העוצמה של הבעיה היא שקובעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן