מה עושה יהודי רעב בשבת בצהריים

איך השתלטה המדינה היהודית על המדינה העברית
תמונה של קימל
פרופסור גיורא קימל

ביום השבת החלטנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה בבאר שבע. הגענו במכוניתי הפרטית למרכז קניות ביג בבאר שבע ובקושי מצאנו חניה. כל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום. בסוף הסתפקנו במסעדה רחוקה מאוד מהחניה, שמצאתי שההתמחות שלה היא רק קפה ועוגה. חלום חלמתי: כמה נוח היה לו יכולנו להגיע למרכז ביג בשבת בנסיעה נוחה בתחבורה ציבורית.

נזכרתי בפזמון החוזר של מירי רגב, שהיא מתנגדת לתחבורה ציבורית בשבת בארצנו כי אנו מדינה יהודית. מירי רגב רגישה מאוד לאפליות שאזרחי הפריפריה סובלים מהן. היא יוזמת תעריפים מדורגים לתחבורה ציבורית עם אפליה מתקנת לתושבי הפריפריה – ממש "שמאל על מלא". אך היא שוכחת שהאפליה הכואבת ביותר בפריפריה היא שאין שם תחבורה ציבורית בשבת. הלוא בחיפה יש אוטובוסים בשבת (הסטאטוס-קוו שם עובד נגד המדינה היהודית נוסח רגב). בתל אביב יש מוניות שירות שפועלות בשבת לפי קווי האוטובוסים. אז מדוע אזרחי המדינה החילונים בכל שאר הארץ, כולל הפריפריה, מופלים לעומת חיפה ותל אביב וחייבים להשקיע הון כדי להתנייד בשבתות ובחגים? האם הסטאטוס-קוו קודם למגילת העצמאות, שגורסת שבמדינת ישראל יהיה שוויון זכויות לכל האזרחים?

ועוד שאלה – איך זה שמרכז קניות שרוב העסקים שלו סגורים בשבת מפוצץ במבקרים? האם במדינה היהודית מרכז קניות לא חייב להיות שומם בשבתות, כאשר כולם בבתי הכנסת? האמת היא שבתי הכנסת בבאר שבע והסביבה די שוממים בשבתות, למעט אירועים כגון בר-מצוות. בשבת ללא אירוע מיוחד נשים כמעט אינן מגיעות לבתי הכנסת. יש יישובים עם ריכוז גבוה של דתיים, כגון בני ברק, ושכונות דתיות בכמה ערים, ושם לשבת יש צביון יהודי מסורתי. מרכזים כאלה קיימים גם מחוץ לישראל, כגון בניו יורק ובאנטוורפן, אבל זה לא הופך את ארצות הברית ואת בלגיה למדינות בלי תחבורה ציבורית בשבת.

לפני קום המדינה לא היה נהוג להשתמש במונח "מדינה יהודית" אלא ב"מדינה עברית". קופת החולים הכללית הייתה קשורה עם "הסתדרות העובדים העברים בארץ ישראל". תל אביב נקראה "עיר עברית". אבל מעניין שערבים מעולם לא תקפו עברים אלא רק יהודים. מי שכינה את עם ישראל "עם יהודי" היה דוד בן-גוריון. בהשפעת בן-גוריון, שהיה מנהיג דומיננטי, המונח "יהודי" דחק את המונח "עברי", וכך קמה לנו מדינה יהודית במקום מדינה עברית. בהמשך גם הלבישו עליה כיפה.

היום לחלק מתושבי ישראל שהיהדות עבורם היא קיום מצוות יש כל מיני זכויות שאינן חלות על תושבי ישראל שנחשבים ליהודים. אם למנות רק את הזכויות שאין עליהן מחלוקת: הפטור של בנות דתיות משירות חובה; הפטור של ילדים חרדים מלימוד לימודי חול (יש מחלוקת על המימון אך לא על הפטור עצמו); יש מקצועות שמיוחדים רק לשומרי מצוות יהודים, בחלקם ממומנים על ידי המדינה, למשל פקיד במועצה דתית. לעומת זאת לחילונים אין שום זכויות – רק חובות. על יהודייה חילונית חל גיוס חובה; ליהודי חילוני אסור לעבוד בשכר בשבת; ליהודי אסור לפתוח עסק בשבת; יהודים אינם נהנים מתחבורה ציבורית בשבת (למעט חיפה); אין נישואים וגירושים אזרחיים; גם אם יהודי אינו דתי, משייכים אותו לדת היהודית, ואם הוא כוהן יחולו עליו כל מיני מגבלות; אם הוא לא יהודי כהלכה, יחולו עליו כל החובות אך לא תהיה לו זכות להינשא בישראל.

בקיצור, איננו מדינה יהודית דמוקרטית אלא מדינה יהודית תיאוקרטית. האם במקביל להתחשבות הגורפת ביהודים שומרי המצוות אי אפשר לשחרר את היהודים החילונים מכבלי הדת? הרי גם כך נישאר מדינה יהודית לאומית – כלומר עברית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. נגעת רק בקצה הבעיה. ליאיר לפיד נולד נכד אחד. לאריה מכלוף דרעי יש כ- 30 נכדים. הדתיים כולם הכניסו לכנסת הזו 32 ח"כים. יש שם משמעת אבסולוטית. נו – שמישהו יעז להמרות את פי הרבנים. לעומת זאת מרץ נמחקה והעבודה לא עוברת את אחוז החסימה. בבחירות הבאות הפער עוד יגדל. על כן התהליך כולו צפוי. המדינה מתחרדת. הציבור הרציונלי הנושא על גבו את כולם הולך ומצטמצם. הממשלה דהיום אינה אלא מצבור של בושות. תסתכל על כפתור הזהב ועל הגרנדמייזר. בקיצור – מנה מנה תקל ופרסין.

  2. גיורא
    אתה מעלה מספר שאלות מעניינות למשל- האם מצוות הדת היהודית עוצבו אי שם לפני כמה אלפי שנים- שמן
    הסתם תאמו את אורחי החיים החקלאיים באותם ימים, האם ראוי להתאימם לאורח ימינו המודרניים ועדיין לשמר את עיקרי האמונה והערכים שהתורה הנאצלת הנחילה לאנושות? במהלך ימי הבניים הסכילו חז"ל לעשות התאמות מסוימות לתקופת הגולה -אותם כופים עלינו לחיות לפיהם כאילו לא קמה מדינה יהודית מודרנית ! ואז בלית ברירה חכמינו מתחכמים, בדרכים עקלקלות כדי להתגבר על איסורים הילכתיים שאבד עליהם הקלח. כך התפתחה תנועה של ישראבלוף, רמאות, זיוף ושאר מעשי פשע של ממש כדי להתגבר על "הפריץ התורן" היא מדינת ישראל, תחת סיסמת הקרב "הבה נתחכמה" שהיא חרפה לממסד הדתי. הרפורמה כבר קיימת בקהילות בגולה – אנחנו עדיין בימי הביינים מתוך שיקולים קואליציוניים..

    1. אחת הבעיות היא שמדינת ישראל היא לא סתם מדינה יהודית אלא מדינה יהודית אורתודוקסית. בכך אנו דומים לאיראן שמגדירה את עצמה כרפובליקה איסלמית כאשר בפועל היא רפובליקה איסלמית שיעית. מצד אחד חוק השבות חל על היהודים הקונסרבטיבים, הרפורמים ואפילו קראים, שומרונים ואתאיסטים כי לפי ההלכה גם מי שלא שומר מיצוות כהלכה האורתודוקסיות, אם הוא מזרע ישראל הוא יהודי. דוקא הקראים והשומרונים מוכרים על ידי המדינה. ההתנכרות לקונסרבטיבים ורפורמים היא מסיבות פוליטיות גרידא.

    2. נכון מאד, ואם מותר לי לצטט את שופט העליון חיים כהן ז"ל משיחות שהיו לי עמו בשעתו:
      חיים כהן טען שמשנה תורה ("היד החזקה") – המפעל הקודיפיקטורי של הרמב"ם – הנו מכשול כביר מבחינת התפתחותו הטבעית של המשפט העברי, ותקלה גדולה שהמשפט העיברי לא הצליח להתגבר עליה, ושגישתו של הרמב"ם איננה הגישה האותנטית ביהדות שהייתה פתוחה גמישה ואנושית כללית. הספרות המשפטית ההלכתית המקורית המצויה במשנה בגמרא ובתלמודים הבבלי והירושלמי, כל הקורפוס יוריס שבתלמודים מורכב מפלוגתות וממחלוקות. קביעת ההלכה נעשתה בדרכים שונות: לדוגמא: אם יש דעת רבים ודעת יחיד הולכים אחר הרוב. בין בית שמאי ובית הלל הולכים אחר הלל, או בפלוגתא בין דעה עיונית תיאורטית לבין דעה שכבר נהג העם לפיה במשך דורות כי אז הולכים אחר המנהג ולא לפי הדעה האקדמית, וכ'. ר' יהושוע אומר: דבר מדברי תורה הולכים אחרי המחמיר, דבר מדברי סופרים (מה שבעל פה) הולכים אחרי המקל. זו הקונספציה של המשפט העברי כפי שעולה מן התלמוד: פלורליזם של הדעות ולגיטימיות של הפלוגתאות. זה היה המצב כשהרמב"ם כתב את המשנה-תורה שלו, אבל בגלל העובדה שהעם היה מפוזר בגולה וכל קהילה פסקה לפי חכם התורה שלה, הרמב"ם חש צורך לאחד את ספר החוקים כדי שספרו יהיה הספר המחייב הסופי, קודקס שקולט וקובץ לתוכו את כל החוקים. הרמב"ם היה מונח לפי רבי יוסף קארו כשהוא כתב את השולחן ערוך במאה ה-16 ולפיו עדיין פוסקים.

  3. הכל טוב ויפה, אלא שמשקלם של הדתיים בכלל והחרדים בפרט עולה בחברה שלנו וכך גם הדרישות שלהם

  4. מנהיג שיפתור את בעיית הגיוס בצורה דמוקרטית והגונה יזכה בקולי בבחירות הבאות

  5. וכשאחוז האוכלוסיה הדתית רק הולך ועולה ברור שזה יגמר מאוד גרוע ולא באחרית הימים, עוד קודם

  6. כולכם צודקים
    כולכם מסבירים בהגיון רב
    אבל ניסיתם פעם לשכנע קיר
    אין עם מי לדבר בצד השני – צד החרדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן