התעלמות מכישורים שכליים לא מוסברים ובינה מלאכותית

הבינה המלאכותית היום מבוססת על אמונה בלתי מוסברת
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

יוזמי הרעיון של הבינה המלאכותית בשנת 1956 הבינו שקיימים תנאים שיש לקיים כדי לאפשר הדמיה ספרתית לבינה האנושית. במאמר קודם באתר הזה כשכתבתי על אינטואיציה וחשיבה ציינתי כי בכנס המכונן של התחום במכללת דארטמות' אחד הדוברים )מקארתי) הצהיר כי "מטרת הכנס היא להתקדם על בסיס ההשערה שכל היבט של למידה או של תבונה נוכל, בעיקרון, לנסח במדויק, עד כדי כך שניתן יהיה לבנות מכונה שבפעולתה תבצע הדמיה של אותו היבט". במאמר הזה אני מבקש להרחיב את הדיון בהצהרה זו.

אם כך, מכונני תחום הבינה המלאכותית הבינו שכדי להתקדם בתחום יש לנסח במדויק היבטים של הבינה האנושית. לא ברור אם ניסחו כאן תנאי הכרחי או תנאי מספיק להתקדמות בתחום הבינה המלאכותית. אבל ברור שהם הבינו שיש קשר הדוק בין היבטים הניתנים לתכנות לבין היבטים הניתנים לניסוח מדויק.

אתאר כאן כמה תופעות של השכל האנושי שאנו מתקשים לתארן באופן מילולי ומדויק, וכך אסביר מדוע תוכנות הבינה המלאכותית המרתקות את מפתחי התחום בימינו חייבות לעלות על שרטון. אתאר אותן ואצביע על הבעיות המתעוררות בשימושים בכלים כגון סוֹרה של גוגל ו-chatGPT של OpenAI, אשר גארי מרקוס טרח לחשוף באתר שלו. ייתכן מאוד אפוא שמדובר בבעיות עקרוניות כאלה שלא ייתכן עבורן פתרון, אפשרות שהחוקרים הראשונים (בשנות ה-30 של המאה הקודמת) כבר הבינו היטב.

התופעה הראשונה היא למידת שפת האם על ידי ילדים צעירים מאוד. הבלשן שחקר את התופעה הזו לעומקה היה נועם חומסקי בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הוא שם לב לעובדה שילדים בגילים מוקדמים מאוד מגלים יכולת לשונית החורגת מהיקף ההתנסויות שלהם. בפרט, כולנו יודעים שהצלילים המגיעים אל תינוקות אינם רק צלילי דיבור. איך תינוק יודע להבחין בין צקצוקי חיבה לדיבור בשפת אימו? חומסקי תפס שהילד אינו לומד לדבר הודות לגירויים ולחיזוקים לפי המודל של סקינר. חומסקי טען שסביר להניח שהילד נולד עם כישורי שפה שאינם נלמדים, אלא שהילד או הילדה מוכנים לקלוט את הפרטים המבחינים של שפת האם הודות לכישוריהם המוּלדים.

האפשרות שבני אנוש נולדים עם כישורים קוגניטיביים מוּלדים אינה מתקבלת על דעתם של חוקרי פסיכולוגיה וחוקרי הקוגניציה האנושית. וכנראה זו הסיבה לכך שאין אנו יודעים לנסח את רכישתם באופן מדויק המספיק כדי שיאפשר את הדמייתם.

התופעה השנייה היא תופעת התמידוּת של העצמים, כמו בהבחנה בין רעש לדיבור. לילדים הרכים יש היכולת לבנות ולתפוס בתפיסתם החזותית את סביבתם כמורכבת מעצמים מתמידים ונבדלים ולא מ"פיקסלים" הפרוסים או מרוחים על פני כל שדה הראייה.

אמנם בהזדמנויות הראשונות שבהן האם יוצאת מהחדר, לתפיסת הילד היא מפסיקה להתקיים, וכאשר היא חוזרת הוא יודע לתפוס שהיא נוכחת שוב. יכולת זו נדונה במאמרי על עולם החוויות של הבינה המלאכותית המסוגלת לראות רק סיביות ולא עצמים.

היעדר היכולת שלנו לנסח במדויק במילים את תופעת התמידוּת של מושאי הראייה כתכונות של סיביות הוא הסיבה לחלק מהכישלונות המחפירים של מחוללת הווידאו סוֹרה, שגארי מרקוס תיאר במאמרו האחרון באתר שלו. וייתכן מאוד שכאן מסתתרת הסיבה לכישלונות של המכוניות האוטונומיות.

עד כאן התייחסתי רק אל תופעות שכיחות המוכרות לנו והמלווֹת אותנו בחיינו. קיימות גם תופעות שמתגלות רק בפעילויות קוגניטיביות מיוחדות, כמו בלמידת המתמטיקה או במחקר מדעי.

התופעה השיכלית השלישית שמצביעה על האי-אפשרות להדמיה היא תפיסת מושג המספר. גדל, בהוכחת משפטי אי-השלמות, הוכיח למעשה שכל ניסיון לנסח במדויק תיאור של מושג המספר יהיה תיאור פגום.

התופעה הרביעית היא תפיסת מושג הקבוצה האין-סופית. כיצד מערכת שמורכבת רק מרכיבים סופיים ומבצעת תהליכים סופיים תופסת שקיימים עצמים אין-סופיים? למשל, כיצד אנו תופסים שקבוצת המספרים הראשוניים היא אין-סופית? שוב, מממצאי גדל נובע שקבוצות של מספרים אינן ניתנות לתיאור מדויק, ולכן אינן ניתנות להדמיה.

התופעה החמישית היא תפיסת מושגים תיאורטיים על סמך עיון בנתוני תצפיות. התצפיות אינן מראות לנו תופעות כגון מסלולי כוכבים וכוחות פיזיקליים הנחקרים בפיזיקה, כמו כוח הכבידה. מושגים תיאורטיים שאינם ניתנים לתיאור מילולי אינם ניתנים להדמיה דיגיטלית שלמה.

הלוגיקן קורט גדל היה מודע היטב לטענות אלה והסיק מסקנה נועזת מהמצב המתואר במשפטי אי השלמות שלו. הוא לא העז לפרסם את מסקנתו ורק כתב עליה במכתב אישי לאימו שנחשף לאחרונה (במאמר של דינה גורדון, ביום 11 בפברואר 2024, באתר של "אפוק"). אנסה להתמודד עם הטיעון הכמוס של גדל במאמר נוסף שאפרסם כאן.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. גאונים של ממש, אנשי מקצוע בכירים, אנשי אקדמיה מפורסמים, ודומיהם מאמינים שהעתיד הולך ונשען על היכולות של הבינה המלאכותית שמפותחת, משתכללת, מתייצבת, ונעשית אמינה יותר ויותר. רק במאמריך לגבי הבינה המלאכותית אתה מאוד ביקורתי ופסימי. מדוע?

  2. אז אתה חושב אחרת מחוקרי פסיכולוגיה ושל הקוגניציה האנושית?

  3. העמדת סימנים שאלה, הטלת ספקות, והעמדה לבחינה, הם הם החוכמה האמיתית ולא היסחפות אחרי טרנדים

  4. הכל בנוי על כישורים שיכליים כולל מכונת בינה מלאכותית שיהיו לה ביצועים גדולים משל ממציא המכונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן