בעיות מתודולוגיות בחקירת כוח המחשבה

האם לא ניתן לבצע ניסויים קליניים על כוח המחשבה?
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

מדי כמה שנים מתפרסמים מחקרים על תופעות פארא-פיזיקליות (פארא = מעבר ל-) שנקראות בשמות שונים: תופעות פארא-נורמליות, תופעות על-חושיות, תופעות פארא-פסיכולוגיות ועוד. החריגה המשותפת לכל התופעות האלה היא התרחשותן לכאורה מחוץ למוסבר בפיזיקה ובאמצעותה. לכן, בחרתי לקרוא להן "תופעות פארא-פיזיקליות".

אני סובר שבמאמרים שפרסמתי באתר הזה כבר נגעתי בתופעות דומות, אם בהקשר מדע השכל ואם בחקר האינטואיציה והשלכות מחקריו המתמטיים של קוּרט גדל על מגבלות המתמטיקה הפורמלית. זה עתה פורסמו באתר הנוכחי מאמרי על ההיגיון המוזר של קוּרט גדל. הקשר של הכישורים המיוחדים שנדונו במאמר (כמו רכישת שפת האם, תפיסת העצמים בחושים שלנו ותפיסת תְְְמידוּתם) לנושא המאמר הנוכחי יהיה מובן אם נבין שכישורים אלה הם בעצם כישורים פארא-פיזיקליים.

ביום 7 באוגוסט 2023 פורסמה בכתב העת אפוק כתבה על מחקר שנערך באוניברסיטת פרינסטון על האפשרות שבכוח המחשבה אנו יכולים להשפיע על אירועים שמחוץ לגופנו. גם פרופ' פיינמן ניסה לחקור את אורי גלר, כפי שסיפר בהרצאה מפורסמת על פולחן המטען בשנת 1974 בטקס סיום הלימודים לתואר ראשון בקלטק. הרצאה זו מתומללת בכמה מספריו שתורגמו לעברית, כגון הספר "לבטח אתה מתלוצץ מיסטר פיינמן" (ראו בעמ' 322), או הספר "החדווה שבגילוי דברים" (ראו בעמ' 219).

מה שמעניין במחקרים כאלה, שבניגוד לנהלים המקובלים בביצוע ניסויים קליניים, לא עלה על דעת החוקרים שיש למנוע את האפשרות שהחוקרים התערבו בתוצאות הניסויים בכוח המחשבה שלהם. פיינמן סבר מראש שמדובר באמונה מטופשת ואילו החוקרים בפרינסטון פשוט התעלמו מהאפשרות שתקוותם השפיעה על תוצאות המחקר.

היות שמחשבות החוקרים עלולות להשפיע על ניסויים הנוגעים לכוחה של המחשבה יותר מאשר מה שיכול להתרחש בבדיקת השפעה של תרופות על גופם של נבדקים, ניסויים בתופעות פארא-פיזיקליות דורשים מתודולוגיה בטוחה יותר וזהירה יותר מהניסויים הקיימים. במאמרי על חקירת "ההשפעה של הטכנולוגיה" ובתגובותיי על הערות הקוראים הצבעתי על קשיים מהותיים במחקר הנוגע למחשבות הנבדקים, קשיים הדורשים מתודולוגיה מרחיקת לכת יותר מזו המקובלת במחקרים המדעיים והרפואיים. בחקירת תופעות המתגלות כהשפעה של חשיבה, על החוקרים היה לבודד ולבדוק אפשרויות של משתנים הנוגעים ישירות לחשיבת החוקרים עצמם.

ההסתייגות הזאת מעלה את האפשרות שבחקירת תופעות פארא-פיזיקליות לעולם יהיו משתנים שתמיד יהיה קשה לבודדם כמו בניסויים קליניים, מכיוון שהחוקרים עצמם תמיד מעורבים בעצם הניסויים. האם קושי זה הוא עקרוני ולא ניתן להתגבר עליו, או שעלינו למצוא עבורו פתרונות פארא-פיזיקליים? התעלמות מהקושי הזה לא תפתור אותו.

נדמה לי שקיימת סתירה פסיכולוגית בין האמונה הנלהבת שהמכשיר המופעל כרגע בהכנת המאמר הנוכחי מסוגל להשפיע עליי מרחוק ובין ההתנגדות הנמרצת ליכולת ההשפעה מרחוק של חשיבה על המתרחש מחוץ לגוף החושב.

העיון הזה מחזיר אותי לדיון המפורט של נועם חומסקי בספרו "איזה מין יצורים אנו?" בבעיות לא פתורות דומות ביסודות הפיזיקה עצמה (מאז ימיו של ניוטון) כמו בהבנת תופעות של הפעלת כוחות מרחוק (כמו כוח הכבידה ומשיכה מגנטית) ומשמעותם המדויקת של ההסברים הפיזיקליים. האם אין קשר בין הקשיים שלא נפתרו בפיתוח הפיזיקה ובין הקשיים בקבלת תופעות פארא-פיזיקליות מלכתחילה, והקשיים בפיתוח מתודולוגיות מחקריות פארא-פיזיקליות? לדיונים ביסודות ההסברים המדעיים וגם ביסודות התופעות הפיזיקליות כתופעות פארא-פיזיקליות אקדיש מאמר נוסף, אחד לפחות, בקרוב.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. הערה:
    המאמר על ההיגיון המוזר של קורט גדל עדיין לא הועלה לאתר.

  2. האם אתה סבור שמה שלא הצליחו לפתור לא יפתר לעולם? הרי במוקדם ובמאוחר הדברים כנראה יפתרו. המדע והבנת הדברים מתקדמים כל הזמן

  3. ליחיעם רייכמן, תודה על הערתך.
    כנראה שלא קראת רבים ממאמרי העוסקים בסוגייה שתיארת.
    למשל התקדמות מתמדת איננה מספיקה כדי להשיג התקדמות מעבר לכל מכשול.
    ויש בעיות שלעולם לא נוכל לפתור בלי שינוי הבעיה. למשל, איך לבטא את השורש הריבועי של 2 באמצעות מנה של מספרים שלמים או איך לחלק זווית לשלושה חלקים שווים (בעיות שהתגלו כבר כלא פתירות עוד בימי יוון העתיקה) ובעיית בדיקת אפליקציות באמצעות תוכנה (בעיה שטיורינג הוכיח ב-1936 כבלתי פתירות). כל ההוכחות האלה התגלו על ידי בני אדם שלא האמינו בהתקדמות האוטומטית של המדע והבנת דברים, אמונה שביטאת כאן ושהרבה קוראים מאמינים.

    1. לדוגמהז,
      כבר היוונים ידעו שאם לפניך גדר ואתה מתקדם אליה בלי הרף זה לא מבטיח שתעבור אותה.

  4. מאמרים כאלה יכולים לאתגר כל סטודנט לתואר שני בכל מחלקה. למה לא מלמדים דברים כאלה בהרבה חוגים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן