החוסן הלאומי אינו מתחרה בערכים אחרים

הקונפליקטים שמנצחים את מוטיב האחדות והחוסן הלאומי
תונה של בוקסר
ד"ר ישראל בוקסר

החברה הישראלית היא "חברת מאבק" משחר הציונות. הביטוי מקבל יתר משמעות בימים אלו, בעת מלחמה ארוכה וקשה מאוד. המאבק להגנת המדינה בהווה, וכך יהיה גם בעתיד, מחייב לכידות ואמונה בצדקת הדרך וכן מוכנות להגן על עצמאות ישראל עד כדי חירוף נפש. הלכידות, הסולידריות, הערבות ההדדית וההתגייסות של הפרט למען הכלל מתוך הרגשה של חובה מוסרית ושליחות, שאין דומה להם בעולם, יוצרים חוסן לאומי, שחשיבותו מכרעת להשגת מטרות המלחמה ולהישרדות ארוכת טווח.

החוסן החברתי ניתן למדידה על ידי ההשפעות לאורך זמן ממושך של איומים כמו טילים, טרור, אבדות אזרחיות וצבאיות, כישלונות, פחד, מחלוקות פוליטיות ועוד, לעומת תפקוד הציבור, מוסדות המדינה, יציבות השלטון ואיכות ההנהגה. יש לא מעט ממדים שיכולים לבחון חוסן של חברה, כמו פטריוטיות, אופטימיות, לכידות ושוויון בנטל, אמונה בדרך, אמונה דתית ונוספים.

העמקה בדיון מחייבת התייחסות לשאלה כבדת משקל: האם החוסן הלאומי עומד מעל ערכים חשובים אחרים, שווה להם בחשיבותו או נחות מהם.

מן הסתם, מגזרים שונים בציבוריות הישראלית ישיבו תשובות שונות לשאלה זו. חילונים לדוגמה יכולים להשיב שדמוקרטיה וזכויות הפרט חשובים להם יותר מאשר חוסן לאומי. דתיים יכולים להשיב שתורת ישראל וקיום מצוותיה עומדים מעל לכול. אזרחים בעלי אוריינטציה ימנית יכולים לחשוב שחזון ארץ ישראל השלמה עומד מעל לכל דבר אחר. מזרחיים יכולים לחשוב שהפסקת הקיפוח העדתי מהווה תנאי מקדים לקיומו של חוסן לאומי. חרדים חושבים שלימודים בישיבה מהווים את חזות הכול והם עומדים מעל לכל רעיון אחר, כולל ההגנה על הארץ ושירות בצה"ל.

כדי להביא לכך שהחוסן הלאומי יהיה אמיתי ויגרוף את רוב הציבוריות הישראלית, צריך להציב קביעה שהחוסן הלאומי איננו מוטיב העומד בסתירה לערכים חשובים אחרים, כפי שצוין לעיל. החוסן הלאומי איננו ערך "מתחרה" או ערך "יריב". הוא כורח לאומי ומוטיב מכריע ויסודי ביכולת העמידה שלנו כחברה וכעם. בלעדיו יתמסמסו רוב הערכים האחרים, נהיה "ככל הגויים" ונאבד את היכולת הייחודית שלנו לתרום, להקריב, להילחם ולנצח. יתרה מכך, בלעדיו אנחנו יכולים חלילה לאבד גם את העתיד. מי שלא מסכים לכך צריך להיות מוקע ומנודה מהעם.

האמירה שהמציאות השתנתה בתכלית לאחר השבעה באוקטובר צריכה להתבטא בשינוי בשיח ובעשייה, ולא בהמשך הסיסמאות הנבובות של פוליטיקאים בכירים לא מעטים שהמלחמה לא שינתה את התנהגותם כהוא זה, והם אף אינם מסוגלים ואינם רוצים להשתנות. הקריטריון היחידי שעומד בפניהם הינו הישרדותם הפוליטית. עם נורמה כזו עם ישראל לא יוכל להסכים.

החוסן והלכידות באים לידי ביטוי בהקרבה וברוח הלחימה היוצאת מהכלל של חיילי צה"ל וגם של חוגים רחבים בעם שמתנדבים ומסייעים במגוון רחב של נושאים חשובים, שבהם תפקודה של הממשלה לוקה וחלקי אם בכלל. הרעיון הבסיסי של אותו חוסן צריך לבוא מלמטה כלפי מעלה. הרעיון צריך להניע שכבות רחבות בעם, ועליהן לאלץ את הפוליטיקאים שלנו לשנות את תפיסתם. אם הם לא יעשו זאת אז יש להחליף אותם באישים אחרים, כאלה שיעמידו את החוסן הלאומי והלכידות החברתית כרעיון המרכזי במצע שלהם, שהרי בלעדיהם, כבר נאמר, אין לנו עתיד כחברה, כעם וכמדינה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

22 תגובות

  1. ישראל יקירי,כדרכך בקודשאתה מטיב לכתוב ולהביא את עיקרי הדברים בצורה ברורה, ישר כח

  2. אכן מאמר טוב ולעניין אבל לא מעשי. מי יחליט על החלפת המנהיגות? הכנסת?
    ישראל היא מדינה אפופה בשחיתות, בעיקר דתית, זה עולה לנו הון עתק. שיא השחיתות היא סמוטריץ' כשר אוצר ושר במשרד הביטחון. זה הכל נמשך מחצרו של ראש הממשלה ומשפחתו. הדברים ידועים. הרב יוסף ג'וניור כבר מטיף לירידה מהארץ. השרה סטרוק כבר מיישבת מחדש את גוש קטיף. מי ישמור על מתיישבי גוש קטיף החדשים? האברכים של גודקנופף והרב עובדיה ג'וניור? מעורר בחילה.

    1. אכן המצב מורכב ביותר ונטול מנהיגות מאחדת. בהתאם צריך לעשות מעשה ולמחות. תודה לתגובה

  3. תודה ישראל.
    אנחנו כמדינה נמצאים במקום שכמעט אין נמוך ממנו.
    אני יכול להוסיף רק משפט אחד:
    כשהמכנים המשותפים של כל חברה שהיא מתפרקים, החברה מתפרקת. אם לא יקום כאן מישהו שיכניס תוכן וירחיב מחדש את המכנה המשותף……״הלך עלינו״
    בריאות.
    אודי.

    1. אכן מר לוי, ומי יקום ויעשה מעשה? גדעון סער העלוב שזוחל חזרה לביבי? אנחנו בבעיה. תודה לתגובה

  4. כתבת יפה ונכון, אבל איך להזיז אותם מהכיסאות, ועכשיו נוספו להם עוד 4.
    בריאות, צביקה

  5. חוסן לאומי, מעבר להיותו ערך, הוא קודם כל תכנית עבודה. כשהמנהיגים מקשקשים על חוסן לאומי, הם מדברים על החוסן שלהם מול קהל המטרה שלהם, לא על החוסן של מדינת ישראל.
    אין יעדים מוכרים, הכל תלוי במתנדבים ופעולות ספורדיות, למרות שקיימות תוכניות מגרה שאמורות היו לטפל בכך. פס"ח רח"ל ועוד הם רק שמות, שאולי נותנות תואר ושכר מנהלים, לכמה פונקציונרים, אבל לא מקיימות את התפקיד לשמו נוצרו. ראה מאמרו של ד"ר אבי ביצור כאן בג'וקופוסט https://jokopost.com/security/44850/ ותבין שאין מי שמכיר את התשתית הקיימת ולכן לא מפעיל אותה. כשזה קורה, חוסן לאומי הוא רק מנטרה, לשימושם של אלו שמופיעים ללא הפסקה בטלויזיה ומוכרים את מרכולתם המשומשת

  6. חוסן חברתי נבנה גם על אחדות פוליטית. 4 מפלגות זה סביר. אצלנו כל מחנה מתפלג לכמה מפלגונות, שכל אחת מהם מתחלקת לפחות לאדבע, וכל רבע כזה מתפורר כשלעצמו ל-6, וכך זה נמשך. כולם חושבים שהם הכי חכמים ורבים ונקרעים

    1. תודה לתגובה נרי. המסקנה, אנחנו רחוקים מחוסן לאומי אמיתי.

  7. תודה על המאמר המעניין ישראל
    השאלה האם למנהיגות הפוליטית בישראל יש תוכנית פעולה כלשהי לשינוי המצב או "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" בשפת העם… כלומר הפולטיקאים רק רוצים "להישאר על הגלגל" כמשפטו של אריק שרון וגם וועדות חקירה תכליתן לדחות את הקץ….

    1. תודה לתגובה דודי יקר. הפוליטיקאים רוצים למשול בנו, בעיקר ראש הממשלה. חלק לא קטן בעם ישראל בייחוד זה הנבער מדעת, אבל גם הנהנתנים ממטעמי השלטון, סוגד לו. בריאות

  8. החוסן זאת התשתית. ממנה יוצאים כל הערכים בכל הכיוונים, והתשתית היא המחברת

  9. אם ראש הממשלה לא מגיב על דברי הרב הראשי ורק נותן לו מה שהוא רוצה, חוסן לא יהיה.אינטרסים פרטיים גוברים על אינטרסים לאומיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן