פורים שמח פחות

מכשלת נשפי פורים הקרבים ובאים
תמונה: יעקב מעוז

כל מי שמכיר את מגילת אסתר ואת המציאות הישראלית הנוכחית איננו יכול להימנע מהשוואה בין שני הנרטיבים. בימי אסתר איימה על העם היהודי סכנת הכחדה. תחבולה מדינית ומלחמת חורמה יהודית באויב הן שהצילו אותנו מידי הרשעים. אסון שמחת תורה תשפ"ד איים להכחיד את הנוכחות היהודית שבין הירדן לים. רק מלחמת חרבות ברזל באויב הנאצי-פלסטיני היא שתביא להצלה הגדולה בדורנו. סיפור המגילה התרחש לפני אלפי שנים ולבני הדור הנוכחי ברור לגמרי שסיומו משמח בהחלט. לעומת זאת, סיפור מלחמת חרבות ברזל טרם הסתיים והמחיר הבלתי נתפס בקורבנות, בחטופים, בחורבן יישובים ובמאות אלפי פליטים יהודים בארצם איננו מותיר מקום לשמחה כלל ועיקר. למעשה, חג הפורים הקרב ובא יהיה עצוב יותר מרוב ימי הפורים בתולדות מדינת ישראל.

החברה הישראלית בדילמה לא פשוטה. מחד גיסא, כל השבתת שמחה מישראל הינה בגדר פרס לאויבי ישראל, המחשבים לזרוע מורך לב בעם היהודי ומתוך כך להביסו. לכן, עלינו להפגין שמחה כחלק מן הלוחמה הפסיכולוגית בנאצים-הפלסטינים של עזה וכחלק מהמאבק להמשך קיום המיעוט היהודי במזרח התיכון. בשמחה הלאומית ניתן לחזק את רוח העם לקראת האתגרים הנוכחיים. מאידך גיסא, איננו יכולים להתעלם מרבבות ישראלים שנפגעו בדרך כזאת או אחרת מן האסון ומן המלחמה שבאה בעקבותיו. מלחמה זאת עדיין נמשכת, וסביר להניח כי תימשך זמן רב לאחר חג הפורים. בטווח הזמן הזה, אנו מתבשרים כמעט מדי יום על נפילת גיבורינו הצעירים, כזוהר הרקיע מזהירים. כשש מאות חיילות וחיילי צה"ל נפלו עד היום ולכל אחד מהם מעגלים משפחתיים וחברתיים של עשרות או מאות ישראלים. כאלף אזרחיות ואזרחים נרצחו, נאנסו ונשרפו ולכל אחד מהם מעגלים חברתיים ומשפחתיים רחבים. כמאתיים וחמישים נחטפו, חלקם חזרו וחלקם עדיין מוחזקים כבני ערובה בידי הנאצים-הפלסטינים של עזה, ולכל אחד מהם מעגלים משפחתיים וחברתיים גדולים למדי. כשליש מהאומה היהודית בישראל שרוי עדיין במצב של אבלות כואבת, צורבת ודואבת. איך בכלל ניתן לדבר על נשפי פורים, של הוללות, השתוללות והתערטלות? כל מי שמקדם נשפי פורים, כאילו אחיותיו ואחיו אינם שרויים בצרה גדולה, מוכיח את אוטם ליבו ואת ניתוקו הרגשי מגורל עמו.

בלי שום ספק, פורים תשפ"ד יהיה שמח פחות ואולי אף עצוב. לא היינו בוחרים בכך לכתחילה, אך משאירע המקרה אין לנו אלא להתאים את התדר שלנו כחוגגים לתדר הלאומי, העממי והקיומי. עלינו להתמקד יותר במשמעויות החברתיות, המדיניות והלאומיות ולזנוח את החינגות, שהן בדרך כלל ריקניות גם בימים כתיקונם. כאשר אסתר מורה למרדכי "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן" היא רוצה לצוות על הדורות הבאים שניצחון במלחמת הקיום תלוי בהתכנסות כל היהודים. במילים אחרות, בלעדי לכידות חברתית וערבות הדדית ברמה נאותה, אין תוחלת לקיומו של העם היהודי. זוהי חוכמת האסטרטגיה והחשיבה לטווח הרחוק, וחוכמה זאת נעדרת כיום ממוחם של רבים בחברה הישראלית. כך יוצא שפורים הנוכחי הוא הזדמנות לחיזוק השורות בעם היהודי והכנתו לקראת האתגרים המשמעותיים העומדים בפניו. שמחת פורים בשנה הזאת תִּיקָנֵה בעיון מעמיק במצבו של העם היהודי אז והיום ובהבטחה לעצמנו כי נעשה כל אשר לאל ידינו כדי להימנע מן המחלוקות המטופשות שאיימו להמיט עלינו חורבן חברתי.

מגילת אסתר והפרשנות הענפה עליה במשך דורות רבים שופעות רעיונות מעולים לתיקון החברה ולחיזוק העם היהודי נגד אויביו מבית ומחוץ. כל הרעיונות הנחשבים מהפכניים וחדשניים כבר עלו בדעתם של פרשנים קדמונים. תורת ישראל, במובנה הרחב, מציעה לנו עולם רעיוני שלם, שהוא בבחינת שוק רב-גוני של פירות וירקות טריים ורעננים. כל אחד מאיתנו יניח בטנא את הראוי לו וישתף את חבריו באשר בחר לעצמו. כל אחד מאיתנו יעלה את צער האסון על ראש שמחתו; יתפלל לחזרתם של החטופים בריאים ושלמים; יברך את פצועי צה"ל והאזרחים בברכת רפואה שלמה, יקדיש את משלוח המנות שלו לאחיותיו ואחיו "הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה"; יתקן את מעשיו ואת התנהגותו כלפי זולתו ויכבד את צוואת הנופלים למנוע מחלוקות הרסניות בישראל. כך יהיה פורים שמח פחות אך משמעותי יותר. פורים מבורך.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. רק לא לחגוג את פורים השנה בצהלה
    כל יום נהרגים חיילים
    לחגוג כן
    בכבוד ובהפגנת אחדות
    בלי לעלוז.

  2. מצד אחד הרוגים ומפונים
    ומצד שנים בילויים, ובארים וכל היתר

  3. אהבתי את ההקבלה בין מגילת אסתר וחג הפורים לשמחת תורה תשפ"ד.
    שנכנס אדר מרבין בשמחה.
    ואנו מצווים לשמוח ולחיות בשמחה..
    כן לשמוח,
    אולם באיפוק רב.
    מוכרחים להיות בשמחה.
    התמונה בראשי. המאמר אומרת הכול.

  4. קראתי בהערכה ואהבתי את פיסקה ת הסיום :
    כל אחד מאיתנו יעלה את צער האסון על ראש שמחתו; יתפלל לחזרתם של החטופים בריאים ושלמים; יברך את פצועי צה"ל והאזרחים בברכת רפואה שלמה, יקדיש את משלוח המנות שלו לאחיותיו ואחיו "הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה"; יתקן את מעשיו ואת התנהגותו כלפי זולתו ויכבד את צוואת הנופלים למנוע מחלוקות הרסניות בישראל. כך יהיה פורים שמח פחות אך משמעותי יותר. פורים מבורך

  5. השאלה היא רק אם מישהו קרוב לך נפגע
    אם לא, ממשיכים לחגוג כאילו כלוםצלא קרה
    זה מה שקורה בפועל בין האנשים

  6. מה שהציל את עם ישראל זאת לא תחבולה מדינית ומלחמת חורמה, אלא צום של שלשה ימים של כל היהודים.
    אסתר בקשה זאת לפני שנכנסה לאחשורוש.
    הכל מתחיל באמונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן