ירושלים של דוד שחר

הזיכרון ההיסטורי בספרֵי "היכל הכלים השבורים"
צילום של אבי
אבי גולדברג

אפשר לראות בדוד שחר את הסופר הירושלמי הבולט במאה העשרים, לפחות בהיות ירושלים הסדנא דארעא, מרכז היקום הספרותי שלו. כבר במשפט הפותח את הספר "קיץ ברחוב הנביאים", הספר הראשון במחזור ספריו המכונה "היכל הכלים השבורים" (יצא לאור ב-1969), מעלה דוד שחר, הסופר המזוהה יותר מכול עם ירושלים, עיר הולדתו, עיר חייו ומקום קבורתו, את זיכרון הילדות שממנו נמשכת ונארגת מסכת זיכרונות ועלילות המתפתחות ומשתרגות מהן במהלך חמישים שנות יצירה של הסופר ושמונת הספרים המרכיבים את היכל הכלים השבורים. כך כתב:

"ארבעה אבות תחושות-הזיכרון: האור ומי-הבור ופי-המערה וצוק-הסלע שבצידה – קשורים בי בדמותו של גבריאל יהונתן לוריא מן העת שעשה בביתנו בימי ילדותי. מפאריס בא ישר אל ביתנו, ומכיוון שנכנס לחצרנו זמן מה לפני שנכנס מלך-חבש לחצר הקונסוליה האתיופית שמעבר לכביש…"

במשפט פתיחה זה הוא בורא את עולמו, את ההיכל שכתב במהלך עשרות שנים, ומן הראוי להתעכב עליו. ראשית, האור. האור הוא האור הבראשיתי – "ויהי אור", והאור של תורת הסוד היהודית, אותו אור אלוהי ששיבר את הכלים בספירות הנמוכות, על פי תורת האר"י. זהו רמז ראשון להשראה קבלית האופפת את מחשבת הסופר ואת ירושלים עירו. שנית, החצר הירושלמית הממוקמת ברחוב הנביאים ובאר מי הגשם שממנה מעלה הילד המספר את דלי המים בעת שמגיע אליה גבריאל יהונתן לוריא, העתיד להיות הדמות המרכזית במסכת הספרים, ששמו הוא כשם האר"י מצפת רבי יצחק בן שלמה לוריא. הבאר כאתר מפגש, זו האלוזיה לשלושת המפגשים שעיצבו את המיתולוגיה העברית הצרובים בזיכרון הקורא העברי, מפגש אליעזר ורבקה, מפגש יעקב ורחל ומפגש משה בבנות יתרו. מפגשים ליד הבאר שמהם השתלשלו דורות שהפכו להיות שבטים ולאחר מכן העם העברי, העם שעברו הרחוק באור כשדים ובמדבר סיני. כאן מתמזג הזיכרון הפרטי של המספר והזיכרון שלנו על אודות שורשי האומה הכנעניים. אזכור פריז, משם שב גבריאל לוריא, היא ההפניה אל המערב הנוצרי והמטען התרבותי המערבי, והופך בהמשך ליסוד בכתיבתו של דוד שחר.

משפט הפתיחה הוא גם קיבוע הזמן והמקום המדויק הריאלי-היסטורי שבו נפתחת המסכת שכתב דוד שחר. זהו יום העשירי בחודש מאי 1936, ימי מאורעות תרצ"ו, המרד הערבי בארץ ישראל והעוצר בירושלים שהטיל השלטון הבריטי. זו גם תקופה סוערת בעולם סביב, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשבספרד מתחוללת מלחמת אזרחים ובאפריקה מלחמה בין איטליה לחבש-אתיופיה, שבה נכבשה בסופו של דבר הקיסרות העתיקה באפריקה.

האזכור של הקיסר החבשי באותו משפט פתיחה נותן את הקרקע הריאלית להוויית החיים בשנת 1936 – אלימות פוליטית המחברת לרגע את הקיסרות האתיופית, שושלת שעל פי המסורת מגיעה עד לבית שלמה המלך ועל דגלה מתנוסס גור אריה יהודה, עם העיר ירושלים, המחזיקה באותו סמל והנתונה במאורעות דמים של ערביי ארץ ישראל.

הקולוניאליזם האיטלקי תחת המשטר הפשיסטי של מוסוליני השלים את כיבושה של אתיופיה. הצבא האיטלקי נכנס לאדיס אבבה לאחר מלחמה בת חודשים שבה נהרגו עשרות אלפי חיילים, והקיסר, הניגוס, המחזיק גם בתואר היילה סילאסי, נאלץ להימלט עם משפחתו מארצו ולהגיע לירושלים. לנמל חיפה הגיעה פמלייתו על סיפון "האנטרפרייז" הבריטית, שחילצה אותו מארצו שנכבשה. עיתון דואר היום מאותו יום שבו הגיע הקיסר לירושלים הקדיש את העמוד הראשי לסיקור האירוע ההיסטורי ולצילומים וריאיון עם הקיסר האתיופי. ניתן לראות באוסף העיתונות באתר הספרייה הלאומית.

הקיסר שהה בעיר שלושה חודשים ועבר ללונדון. משפחתו נותרה בעיר עד לשחרור אתיופיה מהכיבוש האיטלקי.

כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה נכשל צבא איטליה בכיבוש יוון וכן הובס במדבר הצפון אפריקאי. הצבא הבריטי בלם את הפלישה האיטלקית מלוב למצרים, והבריטים, מעודדים מהצלחותיהם, התפנו לסייע בשחרור אתיופיה והשבת הקיסר לאחר חמש שנות כיבוש איטלקי. "כוח גדעון", יחידת קומנדו מיוחדת בצבא הבריטי בפיקודו של אורד וינגייט, פעלה באתיופיה וסייעה לניצחון על הצבא האיטלקי. כזכור, מייג'ור אורד וינגייט פעל גם בארץ ישראל, החל מ-1938 – הוא הקים את פלוגות הלילה מקרב אנשי ההגנה.

.

ספרי היכל הכלים השבורים:

שער ראשון: קיץ בדרך הנביאים

שער שני: המסע לאור כשדים

שער שלישי: יום הרוזנת

שער רביעי: נינגל

שער חמישי: יום הרפאים

שער שישי: חלום ליל תמוז

השער הסתום: לילות לוטציה

שער שביעי: על הנר ועל הרוח

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. ומה היה אומר דוד שחר על הרוב החרדי במועצת העיר ירושלים?

  2. בריחה להיסטוריה חוסכת מאיתנו את הצורך להישיר מבט למציאות הכל כך קשה

  3. התרומה של המאמר בכך שכמעט מאה אחוזים מתושבי ישראל לא יודעים כלום על כל האירועים עליהם כתבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן