הַחַיִּים

שיר על החיים השנה
תמונה של דורון
פרופ' דורון מנשה

לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין
קָשֶׁה לִחְיוֹת הַשָּׁנָה

וּבְכֵנוּת, גַּם לְמִי שֶׁמַּאֲמִין
קָשֶׁה , אוּלַי גַּם יוֹתֵר ,
לִחְיוֹת הַשָּׁנָה

וּבִכְלָל
רַק לְחַיִּים עַצְמָם
לֹא קָשֶׁה לִחְיוֹת
הֵם מְהַלְּכִים לְפָנֵינוּ
בְּחֶדְוָה , שְׁלוּבֵי שָׁנִים כְּזֵרֵי פְּרָחִים אוֹ כִּזְרוֹעוֹת
אוֹהֲבִים , חַיֵּיהֶם
עוֹד לִפְנֵיהֶם

וַאֲנַחְנוּ ? מוֹתֵנוּ עוֹד
לְפָנֵינוּ

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

    1. אורי היקר, נסה לחשוב על החיים כמשהו שקיים ברקע האנשים והדברים המסוימים ברגע אחד נתון שלהם, כמשהו זורם, שמורכב אמנם מהאנשים החיים אבל לא באילו מושתק מרגשותיהם, סבלם ומותם

  1. בהנחה שמי שמאמין לא מפחד
    ובכל זאת יותר קשה לו
    מתחייב הסבר לסיטואציה

    1. מי שמאמין מחויב להסביר את כל המתרחש , כמתרחש אך ורק לטובה בכל אספקט של הדבר. מי שאינו מאמין כביכול פטור מכך . ייתכן שהסבל מופחת כתוצאה מהאמונה אבל בוודאי לא מתאיין . לכן בסך הכל המאמין סובל שני סוגי קשיים – יישוב הסבל עם אמונתו שהכל לטובה + עצם הסבל . מי שאינו מאמין מתמודד רק עם הקושי השני ( לכאורה) . אני עצמי מאמין

  2. לדעתי למי שמאמין קל יותר. הוא יודע שיש מי שמכוון. הוא גם יודע שנסתרות דרכי המכוון

  3. עוקב אחרי שיריך ומאמריך כאן. שני הפכים בין חומר לרוח.מעניין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן