מאוחדים מול השקרים והמניפולציות

השפעת שבעה באוקטובר על העולם, על שכנינו ועלינו (5)
תמונה של אריה
ד"ר אריה איתמר

לאירועים הנוראיים של שבעה באוקטובר, שכמותם לא היו מאז השואה, קשורים שלושה גורמים: אנחנו – המותקפים; אויבינו – התוקפים; והעולם המערבי – "המשקיפים". על עמדתן האינטרסנטית והאופורטוניסטית של המעצמות הטוטליטריות אין צורך להתעכב.

הקרע בחברה הישראלית, שהתבטא במשך כמעט שנה בהפגנות נגד ההפיכה המשפטית, גרם לאויבינו לחשוב שהנה הגיע הרגע "וקורי העכביש נקרעים". מעשי הזוועה נועדו למוטט את רוחנו סופית ורבים מאויבינו ובעלי בריתם במערב אף דמיינו את "סיום הפרויקט הציוני". אך עמנו התנער ויצא לקרב. תוצאותיה הקשות של המלחמה עבור אויבינו, הגם שהם לא יובסו תבוסה מוחלטת, כבר מוכיחות שהם טעו טעות איומה. לצערנו הגדול, המחיר שאנו משלמים הוא כבד מנשוא.

ומה באשר ל"משקיפים", מדינות המערב? אכן ממשלות ארה"ב, גרמניה, בריטניה ועוד (ראוי לציין לטובה את צ'כיה), הבינו בדיוק מיהם הסדיסטים הנוראים שהתקיפו אותנו ומה בדיוק מטרתם, אך בכמה מהמדינות הללו, וודאי במדינות כמו אירלנד, ספרד, בלגיה, נורבגיה ואחרות, התייצבו המונים לצד הטרור ותירצו את עמדותיהם בנימוקים של ניטרליות (הפסקת אש הומניטרית וכו') "בין שוחט לנשחט".

אל לה מדינת ישראל להתמכר לתחושת הקורבן, מלאכה רבה עוד לפנינו: עלינו לתת רוח גבית לצה"ל – ילדינו ונכדינו, למשפחות הנופלים ולמשפחות החטופים. עלינו להתרגל ל"עולם החדש" ולערכיו המעוותים וללמוד איך לתמרן בו, להפתיע ולהביס את הטרור כמו שידענו לעשות בעבר, אולם עדיין לא למדנו איך לעשות זאת היום.

כדי לעמוד במטלות הללו, לזכרם של הנופלים ולכבודם של החיים, בראש וראשונה עלינו להישאר מלוכדים. לא נוכל לעשות זאת כל עוד אלו המסרסרים בשנאה, המפיצים שמועות קונספירציה זדוניות, הממשיכים להסית איש כנגד רעהו, ולהכין צידוקים ליום שאחרי – נמצאים בעמדות השפעה ובשלטון. אם ניקרע שוב במחלוקת ההרסנית, כל הישגינו במלחמה ירדו לטמיון. יתרה מזאת, המדינות הידידות יפסיקו לתמוך בנו ולספק לנו כלי נשק ותחמושת, ולא נקבל הגנה במוסדות בינלאומיים למאבק שלנו. ראוי לציין נזק נוסף שכבר התחיל: התרחקות יהודי התפוצות ממדינת ישראל, במיוחד בארה"ב, במיוחד הצעירים. הקהל הזה החיוני כל כך לקיומנו, פנה לנו עורף בגלל הרעיונות ההזויים של שלטון הימין "מלא מלא".

וכיצד עלינו להתמודד עם השקרים והמניפולציות של ה"שיחדש"? כיצד נתמודד עם השיטות היעילות של הטרור? באשר להיבט הצבאי – קטונתי, אין לי את הידע הדרוש להתייחס לסוגיה, אך באשר לנושא ההסברתי-האזרחי, אני יכול, כמו כל אזרח, להתייחס. זהו נושא קריטי ומשפיע מאוד, גם על החלטות מדיניות וגם על פעולות צבאיות. אנו מרבים להשמיע את הקינות הידועות על צביעותו של העולם, על הסטנדרטים הכפולים שלו, על אנטישמיות וכו' וכו', אך למרבה הצער חוץ מלקונן עדיין לא למדנו איך להתמודד עם העולם החדש.

במלחמת לבנון השנייה, למשל, התפרסמה בערוץ ה-ABC האוסטרלי תמונה של תינוק מכוסה בתחבושות בבית חולים בבירות, כמובן הובלט היטב שזו תוצאה של הפצצה ישראלית, אלא שתמונה זו הופיעה שוב ושוב במשך שבוע שלם, ורבים מהצופים חשבו שזהו ממש דיווח עכשווי – כלומר, פגיעה זדונית בשבעה תינוקות שונים. זוהי צורה מתוחכמת של "שיחדש".

לאחרונה דווח שמספרם של מכחישי שבעה באוקטובר גדל בצורה מבהילה. "מסכן" העיתונאי גדעון לוי, שמעבר לקינה הבלתי פוסקת שלו על גורלם המר של הפלסטינים, הוא ניסה להסביר לזמר ווטרס "המכחיש" שטבח שבעה באוקטובר אכן קרה. עכשיו הוא צריך לטוס לארה"ב ולהסביר זאת לאלפי המכחישים שהתווספו לווטרס – שלא במקרה הם גם חבריו לדעה השטחית על ה"כיבוש".

אין לנו ברירה אלא ללמוד להתמודד עם תרבות השקר הזו. האם לא ניתן להחזיר מלחמה על ידי הקמת מערך תקשורת יהודית עולמית עם ערוץ טלוויזיה אטרקטיבי כמו אל-ג'זירה? עם כתבים, חוקרים, יוצרים, מפיקים? האם אין לעם שלנו ברחבי העולם כישרונות רבים שיכולים להתגייס למערכה, לרדוף את כל האנטישמים בעולם, לחשוף את שקריהם, את המניפולציות שלהם? לבייש אותם? לנהל נגדם מערכות משפטיות חובקות תבל וגם מערכות חשאיות? יש לנו גם יש, אך אין לנו יד מארגנת ויש לנו שלטון המעורר הסתייגות בקרב חלקים גדולים של בני עמנו בעולם.

על כן, כדי להתמודד עם העולם החדש עלינו קודם כול להכיר בכישלונותינו עד כאן בהתמודדות הזו; עלינו להחליף את השלטון בעל ההזיות המשיחיות והתרבות הלא-דמוקרטית שלו, בשלטון רציונלי, דמוקרטי, הגון, שלא יכנה כל מי שמותח עליו ביקורת "שמאלני בוגד", שלא יסית ויסכסך בין קבוצות אוכלוסייה, שיאחה את הקרע עם יהודי התפוצות; ולבסוף, השלטון החדש (אם יקום), יהיה חייב להכיר במצב החדש, להקים את מערך התקשורת היהודית העולמית ולתמוך בו בכל דרך אפשרית, ובמקביל לחפש דרכים צבאיות כדי להתמודד עם הטרור הצבאי.

ולסיום, בנימה אישית, אם ישאלו אלו המצקצקים בלשונם, הרובוטים למיניהם, "ומה עם אלפי הקורבנות בעזה, הילדים, האין לך אמפתיה לסבל שלהם?" אשיב להם כי אכן עד כה הייתה לי אמפתיה לסבל האנושי באשר הוא – במיוחד לילדים. אך אני מודה שלאור המתקפה והטבח הנוראיים שהתרחשו בשבעה באוקטובר, אני מתקשה להרגיש אמפתיה לאנשים שהעלו את חמאס לשלטון, שחרשו נגדנו מזימות השמדה, שחינכו את ילדיהם להיות רוצחים מטורפים ואף הביעו את שמחתם וגאוותם לנוכח מעשי הפשע של ילדיהם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. יפה טענת
    גדעון לוי ושולחיו, כמו גם כמה אוניברסיטאות בישראל שנסחלפו בזרם הליבראלי דמוקרטי פרוגרסיבי האגרסיבי- ראויים לחשבון נפש נוקב

    1. אני לא כללתי את האוניברסיטאות, ואני מתנגד להכללה הזו

  2. הצהרתו של ביבי כי אכן אין לנו הסברה ראויה וכי בסביבתו אין מסבירים שיודעים אנגלית, היא לא פחות מבושה
    בושה למי שטוען זאת זהות גם האחראי למה שקורה ולמינויים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן