הטרור והעולם – פריחת הטרור במשך שישים שנים

השפעת שבעה באוקטובר על העולם, על שכנינו ועלינו (3)
תמונה של אריה
ד"ר אריה איתמר

בפרק הקודם בסדרה זו טענתי כי התירוצים של מכחישי הטבח של שבעה באוקטובר המשתמשים במושגים כמו "אפרטהייד", "כיבוש", "המצור על עזה" ועוד, תואמים להפליא את עקרון ה"שיחדש" של אורוול (בספרו "1984" – שפה חדשה הקרויה "שִׂיחָדָש" שבה האמת והשקר מתחלפים זה בזה). את פריחת ה"שיחדש", כלומר – יחסיות האמת והשקר, הקדימה פריחתו של הטרור העולמי, אשר לאחר שנים רבות של דשדוש, פרץ ככוח רב משמעות עם עלייתם של ארגוני טרור הקשורים לאסלאם.

ארגוני טרור אלו חיפו על נחיתותם הצבאית מול העולם הדמוקרטי, במגוון אמצעים: תקיפות, רצח אזרחים, עריפת ראשים, שביית בני ערובה, פיגועים המוניים, חלקם מתבצעים על ידי מתאבדים, השתלטות על מדינות כמו אפגניסטן, איראן, לבנון, סומליה ותימן, ואחד הדברים הקשים ביותר – ההתנכלות לתחבורה האווירית העולמית. כל אלו ועוד, מלווים במערכת פיננסית משוכללת ובאמצעי תעמולה מגוונים, כולם תחת הרעיון של ה"שיחדש". נוסף על כך, הטרוריסטים התהדרו בהילה הרומנטית האנטי-קולוניאליסטית כביכול שעטו על עצמם, וכך פיתו צעירים רבים, שטחיים, במדינות דמוקרטיות להצטרף לשורותיהם.

כאמור, אחד הביטויים הקשים יותר של הטרור האסלאמי, המאיים עלינו עד היום, הוא ההתנכלות לתחבורה האווירית. אנחנו, ככל משתמש בתחבורה האווירית, הסתגלנו במשך שנים ארוכות לנוהל הכולל הגעה של שעתיים-שלוש לפני ההמראה, כדי לעבור סדרה מתישה של בדיקות ביטחוניות, רנטגנים, מכונות לשיקוף מטען, תשאולים ("מי ארז? מתי?"). כל האמצעים והאביזרים הללו ואנשי הביטחון גם בשדה וגם על המטוס, ממומנים על ידי הנוסעים ומתבטאים במחיר הכרטיס הכפול (לפחות) מערך הטיסה עצמה.

ההתנהלות הזו כבר הפכה לשִגרה ואיש לא שואל את עצמו, מאין הגיח האיום הזה על התחבורה האווירית. ארענן קצת את זיכרוננו: מדובר בשני אירועים, האחד – חטיפת מטוס "אל על" לאלג'יריה (1968) והשני – הטבח שביצע שכיר הטרור קוזו אוקאמוטו בנתב"ג (1972). שני אירועים אלו פתחו את "האופנה" החביבה על ארגוני הטרור: פגיעה במטוסים ובטיסות, לרבות מעשי טבח בנמלי התעופה, שגבו קורבנות רבים. מאז היו שפע של התנכלויות לתחבורה האווירית: זרקא בירדן, אסון לוקרבי, סבנה, אנטבה וכמובן המזעזע מכולם, אסון 11 בספטמבר שהסתכם באלפי הרוגים.

מכנה משותף אחד היה לכל הטרוריסטים שביצעו את מעשי הזוועה הללו: כולם היו מוסלמים, רבים מהם פלסטינים, חלקם בעלי השכלה אקדמית, כולם שמעו הטפות לג'יהאד, כולם היו שטופים בשנאה לכל מי שלא מוסלמי. כל הצבועים – "הגרטה טונברגים", "הרוג'רסים" וכו' יאשימו אותי ב"גזענות", ב"אסלאמופוביה" וכדומה. אולם איש מהם לא יוכל למצוא הסבר אמיתי, הגיוני למעשים אלו.

מה אם כן מוביל אנשים שכאלו למעשי הטירוף הנוראיים? לדעתי, אפשר לפענח את המניעים של הטרוריסטים. לדוגמה, טרוריסט ממוצע שמגיע לאירופה, משוטט ברחובות ובכפרים ורואה את "הכופרים", ה"צלבנים", "הקופים והחזירים", חיים בצורה נורמלית, בשלווה, ברמת חיים טובה ובעיקר נהנים מחופש הפרט, מחופש פוליטי, מזכויות אדם מעוגנות בחוק, מחופש דיבור וכו'. אותו טרוריסט שואל את עצמו: "למה אנחנו המאמינים חיים בעוני ובדיכוי, למה הארצות שלנו כל כך עלובות, למה אין שם זכויות אדם? ולמה לכופרים יש את כל הדברים הללו?". נימוק ה"קולוניאליזם" כבר לא תקף כאן, הרי הוא מת מזמן, מה עושים? מפוצצים… העולם הלך והתרגל למציאות המטורפת של טרור התחבורה האווירית. היום כבר איש לא זוכר מי פתח בכך ומי המשיך, וכך גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, יש "כיבוש" אך איש לא זוכר ואולי גם לא יודע שמי שסירבו למדינה עצמאית והנציחו את ה"כיבוש" היו הפלסטינים עצמם וחמאס בראש.

העולם הדמוקרטי לא מסוגל להתמודד עם התפתחותו המואצת של הסרטן הזה הקרוי "טרור" בחברה האנושית. העולם הטוטליטרי, יודע גם יודע: סין דיכאה באכזריות מיליטנטים מוסלמים-אויגוריים תוך פגיעה באזרחים, ורוסיה זכורה מאירוע השתלטותם של טרוריסטים צ'צ'ניים על תיאטרון "בולשוי" במוסקבה בעת הופעה רבת משתתפים. השלטון הרוסי "פתר" את הבעיה בקלות יחסית: הם הזרימו גז רעיל לאולם, הטרוריסטים מתו, ועימם מחצית מהצופים… היום גם ברוסיה וגם בסין אין טרור.

לכאורה זוהי תשובה לטרור, אך היא אינה רלוונטית לחברות דמוקרטיות (שאנו חלק מהן) המקדשות את החיים, המסרבות לפגוע בחפים מפשע, המתנגדות לענישה קולקטיבית. זוהי גדולתו של העולם הדמוקרטי ויתרונו הבולט על הטוטליטרי, אך זה גם חסרונו במיוחד במאבק בטרור.

צריך לומר ביושר: העולם הדמוקרטי מצא פתרונות חלקיים בלבד לבעיית הטרור, כמו שהוזכר לעיל, במחיר כספי כבד, בקורבנות בלוקרבי ובמגדלי התאומים, ובסבל גדול לא פחות לנוסעים. הטרור נהדף מהתחבורה האווירית, אך לא מחיי היום-יום בארצות הדמוקרטיות. פיגועים אכזריים התרחשו בכמה ערים מרכזיות באירופה וארגוני הביון השונים נמצאים במערכה מתמדת לגילוי תאי טרור ותוכניות לפיגועים.

השימוש בפיגועי טרור והתהודה שהם יוצרים שבו את ליבם של רבים, בעיקר צעירים בעולם הדמוקרטי. הג'יהאדיסטים מוכרים לצעירים הללו עולם פשוט וטהור כביכול, והפלסטינים מוכרים להם אותנו כ"קולוניאליסטים" ומציגים אותם כ"לוחמי חופש". בעידן השטחיות שבו אנו חיים אין התעמקות יתרה בתוכן שמאחורי הסיסמאות השקריות, ולא רואים שבעולם "הטהור" הזה עורפים ראשים ומדכאים נשים, ש"הקולוניאליסטים הציונים" (קרי – היהודים שבאירופה מסיתים נגדם) הם בעצם עם ששורשיו במזרח התיכון, ושרובו מוכן להסדר שנדחה פעם אחר פעם במעשי טרור, ששיאם היה בשבעה באוקטובר.

גיוס ההמונים למען הטרור הגיע לשיא הצלחתו של כאשר אמצעי התקשורת המכובדים בעולם התגייסו גם הם למען התעמולה השקרית הזו, וכפי שכבר הוכח, היום אין הבדל בין אמת לשקר, והנרטיבים של הטרור זוכים להצלחה כבירה. אמצעי התקשורת העולמיים מפרסמים שקרים בוטים, מניפולציות, רמזים לקונספירציות ומה לא, כדי להשחיר את מאבקה של ישראל לקיום. לעיתים, לאחר תוכחות, הם מתנצלים בלשון רפה ולרוב גם זה לא.

דוגמה טובה מן העבר הלא רחוק מאחת המערכות בעזה: כתב בריטי התווכח עם ישראלי שניסה להסביר לו על הרקטות שנורות ללא הבחנה על שדרות, אך הכתב התעקש על הפצצות התגובה בעזה (מוכר, לא?) ואמר לישראלי: "העובדה היא שבתל אביב יושבים עכשיו בבתי קפה ובעזה לא…". החלטתי לכתוב מכתב לאותו כתב בריטי: "ככל שאתה וחבריך ממשיכים בתעמולה החד-צדדית שלכם, כך בקרוב מאוד, אולי אפילו בסבב הבא, תגרמו לכך שגם בתל אביב לא ישבו בבתי קפה…".

התקשורת המערבית הפכה לכלי שרת ולנשק רב-עוצמה בשירות הטרור. היעדר היכולת למצוא תשובה הולמת לטרור מבלי להיגרר לפשעי מלחמה הפכה לדילמה עולמית קשה אשר עד לרגע זה לא נמצאה לה תשובה. הדבר גרם לכמה מדינות וארגונים, עם הנהגה רופסת ופחדנית, להיכנע לטרור ולשלם לו "דמי חסות" במטבע נחשק על ידי הטרוריסטים – שנאה לישראל, הטלת סנקציות, חרמות ועוד נבזויות למיניהן. כבר הוזכר שלחלק ממדינות אלו מדיניות זו לא עזרה – גם הן ספגו פיגועים רצחניים וגם להן אין שום חסינות.

בפרק הבא בסדרה זו אעסוק בחברה הישראלית והנהגתה, ובאופן שבו התנהלו ועודן מתנהלות לנוכח המתקפות ואיומי הטרור על מדינת ישראל מיום הקמתה, ששיאם היה בשבעה באוקטובר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. לי דוקא נדמה שביותר ארצות מערביות מתחילים להרגיש שנמאס להם מהאגרסיביות המוסלמית. אל תתרשמו מהמהגרים

  2. שוב – כל הכבוד על המאמר השלישי בסדרה חשובה זו. במאמר עולה השאלה: "מאין צמח האיום של טרור אווירי (פיצוץ ו\או חטיפת מטוסים)?
    ובכן נרחיב את הדיון בסוגיה זו. כמו עוד הרבה "תרומות" של הקומוניזם הסובייטי לעולמנו גם הטרור האווירי הוא המצאה של ה-ק.ג.ב. .
    עדות על כך מסר יון פאצ'פה, ראש הביון הרומני של צ'אושסקו, אחרי עריקתו למערב. הוא מסר כי בעת ביקור בלוביאנקה אצל הגנרל מיטרוחין שהיה מנהל הפעילות הבינלאומית של ה- ק.ג.ב. הוא התפאר בפני פאצ'פה שהוא היה היוזם והמתכנן של פעולות אלה שחלקם בוצע בידי הטרור הפלסטיני.
    אחרי חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה ב- 23 ביולי 1968 הכניסה ישראל אנשי ביטחון חמושים לטיסות אל על מנתב"ג ואליה. אבטחה זו נמצאה מוצדקת באשר בפברואר 1969, כחצי שנה אחרי החטיפה הראשונה, הציל המאבטח מרדכי רחמים את טיסת אל על שעמדה להמריא מציריך לתל אביב. על כך זכה רחמים לתהילה ואל על הוכרה כחברה המקנה ביטחון מיטבי למטוסיה. כיוון שהטרוריסטים לא הצליחו להתנכל למטוסי אל על בציריך הם עברו להתנכל למטוס סוויס אייר בטיסה לנתב"ג. ב- 21 בפברואר 1970 הוטמנה פצצה בטיסה מס. 330 של סוויס אייר מציריך לתל אביב. המטוס התפוצץ באוויר וכל הנוסעים ואנשי הצוות ניספו. כעבור יומיים התפרסמה בעיתונות בישראל כתבה על האסון שהייתה מלווה בתמונות של אנשי הצוות השוויצרים. כותב שורות אלה זיהה בתמונות את הדיילת השוויצרית החמודה ששרתה אותו בטיסה מס. 330 כמה ימים לפני כן.
    ראוי בוודאי להזכיר את תרומת הסובייטים להעצמת הטרור בעולם. לא רק בתחום הטרור האווירי. למזלו הטוב של העולם המשטר המרושע ההוא קרס, אבל מורשת הטרור שלו לא פסה מהעולם.

  3. הרעים תמיד יעילים מאוד בראשית המערכה, אין להם גבולות. הטובים אישיים בהתארגנות למלחמה כי זה לא עיקר חייהם. אבל ההיסטוריה מלמדת שבסופו של דבר הטובים מנצחים

  4. הכל נכון. הערה קטנה: המשטר המרושע לא קרס, הוא רק החליף צבע, במקום אדום – שחור.

  5. תודה למאמר וכמה הארות:
    אתה מרבה לציין את מעורבות "הצעירים" המערביים- אך לא הם המקור אלא התוצאה של אידאולוגית השמאל הליברלי דמוקרטי פרוגרסיבי, שהתנחל באקדמיה באוניברסיטאות (בעיקר מדעי החברה) ומשם מאלף את הצעירים חסרי הדעת.
    יש לציין שהתנועה האיסלמית הרצחנית מנווטת עי משכילים (רופאים, מהנדסים, אנשי תקשורת ואקדמאים) ולא עי חסרי ההשכלה והעניים. המהגרים המוסלמים לארצות המערב- לא מקדמים את דוקטרינת הגיהאד מתוך קנאה בהישגי המערב אלא מתוך אמונה דתית רדיקלית פרי חינוך מאד מפוכח ומאד מצליח- ראה הפלסטינים ועזה.
    והחמור לא פחות- היא מערכת הכספים שהם מקבלים עי ומתוך ארצות המערב! המאמינות שניתן לקנות בכסף את השקט מהטרור בארצותיהם, כי אין להם בעיה כול עוד הטרור מופנה כלפי ישראל שמבחינתם תדמם למוות (ראה איסלנד- אירלנד נורווגיה). אותה טעות עשה גם נתניהו בעשור האחרון (כסף תמורת שקט) שאת מחירה אנו משלמים היום בדם!

  6. ולפסקת הסיום שלך. הנהגת ישראל עושה את כל הטעויות האפשריות. כל אחד יכול לטעות. אבל לטעות בכל זה כבר מוגזם וחסר פתרון.

  7. אם העולם המערבי לא יתאחד להכות בטירור ולהשמידו, הם ירימו ראש
    והטרור האיסלאמי יסלים!

  8. כוחו של הטרור בלוחמיו שאין להם כלל בעיה למות, העיקר למלא את הוראות כתבי הקודש והנחיות המנהיגים. ואז, גם אם תהרוג להם 100, אבל הם יהרגו לך 1 הם רואים עצמם מנצחים, מה שיוביל אותם למתקפת ההתאבדות הבאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן