נולד עירום – (me)tissage

על השזירה העדינה של יחיד ורבים, תרבות וזהות
תמונה של מרגלית
מרגלית בריאט Margalit Berriet

כל התרבויות הן פירות המפגשים, החברות והסינקרטיזמים. לכולן יש את האפשרות לספוג את מה שהן תופסות כזר. עם כמות אין-סופית של סתירות פנימיות, תרבויות מגינות על הייחודיות שלהן ובה בעת מקדמות תהליכי התמזגות טבעיים. השילוב של כל ההבדלים יוצר את האוניברסלי.

כילדי המסע העברי הארוך של ההתבוננות, אנו חייבים לא לרצות בנקמה אלא לפעול בהתאם לגישות שמכתיבה מורשתנו – ללמד פתיחות, התחשבות, הבנה, הערכה, קבלה, שיתוף, סולידריות, צדק, שוויון ואחווה, תוך הענקת צדק, כבוד והגינות למי שזכאי לכל אלה.

"זהות" היא השתייכות שאליה אנו מקושרים, שאנו מכירים ושצורפת אותנו. כמו שכתב הסופר הצרפתי-לבנוני אמין מעלוף, "כל אחת מההשתייכויות שלי מקשרת אותי למספר גדול של אנשים; אך ככל שאני מקבל על עצמי יותר השתייכויות, כך זהותי הופכת ספציפית יותר." עם זאת, החיים בחברה רב-תרבותית דורשים מאיתנו לפתח כישורים לזיהוי זהויות מרובות.

אנו חייבים לשמור על חוכמת הדרך העברית העתיקה בפעולה, בחשיבה ובעשייה, תוך כבוד שווה לזכויות כל האנשים, ללא הבדל לפי התרבות, המוצא או ההיסטוריה שהם משתייכים אליהן.

לפי התורה, אין אדם יכול להחזיק בארץ – היא שייכת לטבע ולאין-סוף שלו. מתנת הארץ שנתן ה' היא נקודת התחלה, בטוחה ככל שימים קשים אלה יכולים להציע, לחקירה. עלינו לתהות על חוסר הצניעות שלנו בפני האין-סוף.

מכיוון שהפילוסופיה הפוליטית חזרה שוב לעיסוק בשאלות של טווח גלובלי, אפשר שנוכל להרוויח מהחייאת העמדה המדברת על בעלות קולקטיבית מקורית. אם משאבים ומרחבים שקיימים ללא תלות בפעולות האדם נתונים לבעלות כלשהי, הרי שמבחינה מוסרית הם אינם תלויים בכל תביעה של יחיד או של קבוצה. הארץ שייכת לאנושות בכללותה, מתוך תפיסה עכשווית וחילונית.

עלינו, כל האנשים, לחיות יחד עם ידע וכבוד. עלינו לסרב לשנאה, לכעס ולנקמה, משום שהמחיר בחיי אדם גבוה כל כך, מעבר ליכולת תפיסתנו.

לבבותינו מדממים.

כיצד יכולה האנושות לצאת מתקופה אפלה זו? כל אחד מאיתנו חייב לשמור על אתיקה ואסתטיקה כאחד, ולעולם לא להתדרדר לשנאה, לאלימות או להשמדה.

המציאות כואבת. אך אנו יכולים לחשוב בצורה ביקורתית ולהציע רעיונות או שיטות בונות לשינוי.

האם זה נאיבי?

אולי, אך עלינו לשאוף לשלום, ושלום דורש הקשבה והערכה למרות המחלוקות, ובה בעת פיתוח ידע, חשיבה ביקורתית ויכולת להבנת האחווה בין כולם.

"שירה תהפוך את המילה "מטיסאז'" (זוגיות מעורבת) ל"תיסאז'" (שזירה); מונח המבהיר ביתר תוקף ששתי וערב אינם יכולים להתקיים זה בלעדי זה" מציינים סמה חורי ושלמה זנד מאוניברסיטת מישל דה מונטן – בורדו 3.

סיכום

מגורוה מרויאמה, חוקר ומחנך יפני-אמריקני, כתב כי כל התרבויות, כמו זו שלנו, הן תערובת של אמונות תפלות, בדיות, קיבעונות וידע נצבר שאינו עובר סינון וביקורת, ובדיוק שם אנו מוצאים דמיון וחולקים מיתוסים.

אנשי אזור הים התיכון, כמו בכל מקום אחר, הם כמרבד עשיר של שתי וערב – (me)tissage – המגשר בין כל היבשות, התרבויות, האזרחויות והתקופות.

הפילוסוף והסוציולוג הצרפתי אדגר נחום מורין, בספרו "תרבות ותרבויות, Les chantiers de l'ethno", כתב, "האנושות היא גם אחד וגם רבים. העושר שלה טמון בגיוון תרבויות, אך יש לנו היכולת והחובה לתקשר זה עם זה כדי להפוך לאזרחי העולם, שחולקים תרבות משותפת ובה מאה פרחים, כדי שנקפיד לשמור ולכבד את המורשת התרבותית."

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. יש לי דוקטוראט בפילוסופיה מאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם אבל לא הבנתי פה כלום. בכל אופן לא את הקשר למציאות.
    אבל בתור שירה, זה יפה.

    1. אוסיף עוד שהמאמר הזה מזכיר לי את האלבטרוס :
      Ses ailes de géant l’empêchent de marcher

    2. אנא שימי לב שגב' בריאט מזכירה לקראת סוף מאמרה המתוחכם ציטטה מאת הפרופסור שלמה זנד. מכאן מתחיל להתברר הקשר למציאות. הארץ שייכת לאנושות כולה? מתוך תפיסה חילונית? אליבא דזנד – מתי הומצא העם היהודי? מה בכלל הקשר שלו לארץ?

    3. אני דווקא הבנתי
      קצת מרחף
      אבל המסר ברור
      ואפילו מקובל עלי

  2. רוחניות פילוסופית זה קצת מרענן בימים בהם הכל גשמי כאן ועכשיו.

  3. בהחלט כתוב יפה ואינטליגנטי. באמת לא קשה להבין את המסר. השאלה היא האם אחרי הטבח בעוטף מסר זה עדיין רלוונטי?

  4. לטובת כול התומכים הנלהבים שעייניהם טחו מלראות שמדובר בשיר הלל לתנועת השמאל הליבראלית דמוקרטית
    פרוגרסיבית הגלובלית, המובילה היום את הפגנות האנטי ישראליות והאנטישמיות באירופה ובארהב

  5. זה נכון בין תרבויות תרבותיות. אבל לא מתאים בקשר לברור שבהן שולטים טרור, אלימות, פשע וכדומה.

  6. חלק גדול מהעם שלנו מקבל את העקרונות שהעלית במאמר. אבל יש בעיה. אצל האויבים שלנו אף אחד לא מקבל את העקרונות האלה. אז איך נתנהג?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

הזהו ניצחון?

מתי שחרור חטופים על ידי תשלום כופר נחשב "ניצחון?"

תמונה שלניצה

חוקי או לא חוקי

ההתנחלויות ועזה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג

דילוג לתוכן