It's the power, stupid

ארבעת מוקדי הכוח שבידיהם גורל עזה וגורלנו כולנו
צילום של אליהו
אליהו וידן

"מכל אין-סוף התשוקות של האדם, העיקריות הן התשוקות לכוח ולתהילה" (ברטראנד ראסל)

ברצועת עזה פועלים ארבעה מוקדים, שכל אחד מהם מונע על ידי הצורך שלו עצמו בכוח ועל פיו בלבד:

בנימין נתניהו יחליט על דבר ועל היפוכו בכל נושא – כגון מדינה אחת או שתיים, חיזוק חמאס או ריסוקו – כל עוד יתקבל על דעת הבייס שלו ויחזק את כוחו; זה צלח בידו במשך 25 שנה.

יחיא סינוואר מתעניין בבני העם הפלסטיני רק כמקבלי סיוע מאונר"א, כפועלים לבניית מנהרות ובעיקר כמגן אנושי בעת מלחמה; כל הרוג אגבי מבני עמו משפר את מעמדו הבין-לאומי ומעצים את כוחו.

מחמוד עבאס יצהיר על תמיכתו באש"ף, או בחמאס, או אפילו בעוצמה יהודית, ככל שהדבר יחזק את כוחו בשלטון; אין לזלזל בשרידותו, הוא עושה זאת כבר 18 שנים במציאות מאתגרת.

ג'ו ביידן, ידיד חם, יעשה ככל יכולתו להוציאנו מהבוץ שאליו הכנסנו את עצמנו, כל עוד הדבר אינו חותר תחת סיכויו להיבחר לכהונה שנייה ומשתלב בחזון הקואליציה האמריקנית-סונית-ישראלית-פלסטינית שהוא רוקם.

להלן ניתוח האינטראקציות בין הגורמים דלעיל הן לגבי "היום הזה" והן לגבי "היום שאחרי", לאור שאיפתם לכוח.

"ביום הזה" יש להגיע להסכם מיידי על הפסקת הלחימה בעזה תמורת החזרת כל החטופים; הדבר יאפשר לחמאס לשמר את יתרת כוחו ולהמשיך לשלוט בעזה לאחר נסיגת צה"ל. אין דרך גם למוטט את החמאס וגם להחזיר את החטופים; סינוואר יעדיף לקפד את חייהם כולם טרם שייפול על חרבו.

בהעדר אלמנט ההפתעה ולאחר ריסוק חלק ניכר מן המנהרות, חמאס אינו סכנה ביטחונית; הוא חוזר לממדיו הטבעיים – חונטה טרוריסטית שמולה עומד צבא מהחזקים בעולם. עם הפסקת האש יהיה סינוואר עסוק, ראשו ורובו, בשיקום ההריסות ובהחזרת מיליון וחצי העקורים לחורבות בתיהם ולתשתיותיהם ההרוסות. הוא גם יצטרך להסביר מה יצא להם, לעם, מכל התופת שאליה הכניס אותם.

כלפי הבייס המשיחי ייאלץ נתניהו לבלוע את הכרזותיו המאצ'ואיסטיות, כגון "נמוטט את חמאס, אנחנו ננצח", ולהודיע, בדמעות תנין, שהחליט להעמיד את שחרור החטופים כמטרה עליונה ובלעדית. זוהי פעולה בעייתית מבחינת הבייס, אבל אפשרית, מאחר שמלכתחילה לא הייתה כוונה לחזור לגוש קטיף.

ביידן יוכל לבשר לבוחריו בארצות הברית על ניצחון ההומניטאריות והפסקת הרג הבלתי-מעורבים, שכה פגע בו בסקרים.

"ביום שאחרי" יש להשליט את הרשות הפלסטינית על כל שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. תיקוני גבול יתבצעו על פי עקרון פרטו: 20% מהשטח הרצוף, שעליו יושבים 80% מהמתנחלים ביהודה ושומרון יסופחו למדינת ישראל; 20% המתנחלים ייוותרו מחוץ לשטח מדינת ישראל ובפניהם יעמדו שתי אפשרויות: העתקת היישוב, בהסכמה, לתחום מדינת ישראל, או הישארות בתחום הרשות הפלסטינית ובריבונותה כבעלי אזרחות כפולה.

הקמת הרשות הפלסטינית היא כורח המציאות, מאחר שאין כל אפשרות מעשית אחרת. ארה"ב, סעודיה, מצרים וירדן יקבלו אותה בהתלהבות. כוחו של מחמוד עבאס, עם קואליציה של מדינות ערב בגבו, יתחזק ביותר, והוא יהיה מוכן לסלק את חמאס המוחלש מן הרצועה בדרך זו או אחרת.

השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא – האם יצליח ביבי גם לשמור על ממשלתו בת ה-64 חברי קואליציה וגם למכור לבייס שלו את רעיון שתי המדינות. להמתקת הגלולה המרה הוא יוכל להציע את תמיכת מדינות ערב ורוב מדינות העולם המערבי. נחזיק לו אצבעות.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. 'הישארות בתחום הרשות הפלסטינית ובריבונותה כבעלי אזרחות כפולה'
    ברצינות ???
    זה מעשי ???
    ===
    "ביום הזה" יש להגיע להסכם מיידי על הפסקת הלחימה בעזה תמורת החזרת כל החטופים; הדבר יאפשר לחמאס לשמר את יתרת כוחו ולהמשיך לשלוט בעזה לאחר נסיגת צה"ל.

    זה ממש מזמין את החיזבאללה לעשות גם.
    וגם את ערבי יו"ש ומי לא ?
    חייבים להראות לאוייבנו שמי שעושה כדבר הזה לא ישאר בשלטון.
    במלחמות יש לצערנו הגדול הרוגים.
    ויש חיילים הרוגים ולפעמים חטופים הרוגים.
    [עסקת שליט אחד מהגורמים למלחמה זאת]
    מי שלא מוכן לשלם בהרוגים ישלם ביותר הרוגים מזה בהמשך.
    אם נוותר לחמאס נשלם ביוקר בעתיד

  2. אם אין אני לי מי לי
    רק אנחנו נדאג כהלכה לביטחוננו

  3. עד הפיסקה המתחילה ב: "ביום שאחרי" ניתן לומר שהדברים רציונלים, אבל צריך לקחת בחשבון פרט "קטן" נוסף: במרחב, מחוץ לבועה הקטנה שלנו, יש מאבק גושים שבו משתבצת הבועה שלנו.
    כיצד? הנה סצנריו:
    צפון קוריאה – חברה מכובדת בציר הרשע סין רוסיה איראן – תתקוף את דרום קוריאה. ארה"ב תחוש לשם. סין תתקוף את טאיוואן, וארה"ב תחוש לשם. איראן עם הפרוקסיז יתקיפו את ישראל
    ו…מה תהיה המערכה הכי חשובה לארה"ב בהיקף כזה? אירופה אינה צבאית. נאטו היא ארה"ב נטו. אה, כן..טורקיה בנאטו. אז איפה אנחנו אם זה קורה? משחקים דמקה עם עצמנו?

  4. אבל הם לא שוויי כוח. אתה למשל משווה את בידן לסינוואר?

  5. לאלי
    אתה לא יכול להיגמל מהנאיביות
    נתניהו רוצה גם וגם וגם ולכן לא יגיע להכרעה או לפתרון
    אנחנו נמשיך להנמק עם הביביסטים ועל החטופים "אללה ירחמו". נראה שנתניהו מוכן להקריב אותם, הם הרי מהעוטף ומהמסיבה, הם אינם ממצביאיו או מהבייס שלו

    1. דני,
      מה שמשגע אותי זה אומץ הלב של ביבי, איך הוא לא מפחד להביא את המדינה לחורבן בטוח, בבחינת "תמות נפשי עם שמאלנים".

      1. לדעתי ביבי לא אמיץ, הוא מהמר. מהמרים לא חושבים על הפסד אלא רק על הרווח.
        לכן רבים מהם לא חוששים ללוות או להמר על כסף שאין להם.
        ביבי בכלל לא צריך אומץ מפני שלא איכפת לו שהמדינה תפסיד, אם יש סכוי שהוא ירויח.
        הוא הרי "ליגה אחרת"…

  6. מסכים לגמרי
    לחזק את הרשות ולעזור לה להפוך ושולטת בטריטוריות הפלסטיניות זה הפתרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן