איט איס אוובר

שיר פרידה
תמונה של גד
גד קולר

בואי לפה, את נורא מוזרה.

עושה מה שבא לך, ואני

לא בתוכנית. הצעתי כל מני

הצעות.

הסעתי אותך לשדה התעופה כדי שניפרד.

החזקנו ידיים, דני סנדרסון שר ברקע.

השלג הניו יורקי צבע הכול בלבן,

קפאנו בתוך המעילים.

הצעיף שלך עף ברוח, אז ביקשת שאחבק.

קצת בכיתי, אבל לא שמת לב.

הרגשתי את דופק ליבך, מכה חזק.

לשנינו היה קשה להרפות מהחיבוק,

עלית לשרוול המטוס.

הסתכלתי על דמותך המתרחקת ממני

הסתובבת ושלחת נשיקה.

גלשתי עם המכונית החדשה בחזרה למנהטן.

אחרי שלוש בירות באד'

וקצת סקוצ'

שכחתי הכול, והמשכתי הלאה.  

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. אלכוהול כתרופה לבעיות מסוכן. זה טוב רק לחגיגות. סיבה למסיבה

  2. ככה זה במציאות, אהבות שפורחות ומחזיקות מעמד כל הזמן, רק בסרטים

  3. כשגרתי בניו-יורק הייתי שותה יותר בגלל הקור, אבל אף פעם לא הגזמתי, הבדוואייזר מאוד טובה.
    אבל אף פעם לא הגזמתי, כוסית שתיים ביום זה לא רע, תסמכי עלי. תודה שקראת מציאותית,,

    1. אני עובד נהג משלוחים, אז עדיף שלא. אבל תודה שאת סומכת עלי. ותודה שקראת שין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן