המלצה חמה וקוץ קטן בה

הבלבול שבין מושגים למונחים לא מרפה מאיתנו
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

ליום הולדתי קיבלתי את הספר "מכל הלשונות: למה אנחנו מדברים עברית?" מאת עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל (הוצאת כנרת, זמורה 2022). ברצוני להמליץ עליו בחום לכל מי שמתעניין בתולדות השפה העברית.

הספר מקסים, עשיר בפרטים היסטוריים שריתקו אותי כמו למשל, מתי הוקמה מערכת חינוך כללית ראשונה בקהילות ישראל? ממתי נחקרו ופותחו "דרכי הוראה ולימוד" בקהילות ישראל? מתי הומצא הניקוד העברי ומהי חשיבותה ותרומתה של גרסת התנ"ך "כתר ארם צובה"? מתי ומדוע הוחלף האלפבית העברי הקדום בזה ה"אשורי" שהיה לאלפבית קדוש בעיני היהודים למרות מוצאו האלילי? כיצד תרמו הנשים בכלל, והמשרתות בפרט, לשימור השפה העברית במפגש שבין העברית ושפות זרות? מתי צמחה האנטישמיות הנוצרית, ומה הייתה התגובה של התרבות היהודית לכך? איך בנו מילון במאה ה-11? מה הייתה הקבוצה האתנית הלא-מוסלמית היחידה שכתבה את ספרי הקודש שלה באותיות ערביות? מתי לראשונה הופיע הגופן של כתב רש"י בדפוס? מה הייתה תרומתו של פירוש רש"י לידיעת השפה העברית בימי הביניים? מה היה הטקסט העברי המודפס הראשון? ועוד, ועוד.

למרות הסברה הנפוצה, הספר מספק עדויות רבות לכך שהשפה העברית לא הייתה, כמעט אף פעם, שפה מתה ממש. כותביו של הספר הזה, חוקר היסטוריה של העם היהודי, מצד אחד, ובלשן שהתמחה ברש"י כפרשן וכבלשן, מצד שני, אומנם הצהירו ב"פתח דבר" של ספרם כי "ספרנו אינו חיבור מדעי" (שם, עמ' 12), אולם אציין שהם טרחו לאפשר לקוראי הספר לבדוק את המקורות שעליהם נסמכו. ובכל זאת עליי לציין בצער רב שנפלה בו שגיאה לשונית מטרידה שבמקרה אחד לפחות פוגע בהבנת התוכן של הנכתב בספר על תולדות השפה העברית. התייחסתי אל שגיאה זו בכמה מאמרים קודמים, אם בדרך אגב, כמו במאמרי על בלבול מוח ועל בלבול שכל, ואם באופן ממוקד, כמו, למשל, במאמר "על מונחים ועל מושגים".

השפה היא כלי שפותח לביטוי אירועים שכליים מעולמו הפנימי והאישי של המשתמש (זיכרונות, רגשות, מחשבות וכדומה) תחילה באמצעות צלילים (המצאת הדיבור) ומאוחר יותר באמצעות סימנים על פני משטח מתאים (המצאת הכתיבה). כאשר המשתמש מבטא אירוע שכלי כלשהו, אם לא נבדיל בין האירוע המבוטא לבין הביטוי עצמו, נגרום לביטול ערכה של ההמצאה הזו ויחד עם זאת גם לכישלון השימוש בכלי המיוחד כל כך לאדם. לדעתי, הנגע הזה גם פוגע בהצלחת החינוך המדעי כי הוא משתקף בבלבול בין מושגי המתמטיקה (כמו המספרים) ובין המונחים של שפת המתמטיקה וסימניהם (כמו הספרות).

מושגים שייכים לעולם השכל ולעולם התרבות של האדם. מונחים שייכים לשפה מסוימת ואפשר להשמיע ולשמוע אותם, לראות אותם ולכתוב אותם. מושגים ניתנים לחשיבה ולהבנה. אפשר לדבר עליהם אך אי-אפשר להשמיע אותם או להראות אותם. מי שאינו מבדיל בין מונחים למושגים, לא יבדיל בין מילונים לאנציקלופדיות בכל טכניקת מימוש שהיא. לדעתי, לא ניתן לבלבל ביניהם מבלי לבלבל בין העולם השכלי (או התרבותי) ובין העולם הפיזיקלי שבו תוכלו לשמוע דיבור או לראות סימנים (אך מבלי להבין אותם אם לא תשתמשו בשכל שלכם!). יש אינטראקציה פלאית בין עולמות אלה אבל אין ביניהם זהות.

המחברים נזהרו בדרך כלל מלזהות מילים עם משמעותן ואולם בנושא האהוב עליי הם פשוט נכשלו. אצטט מעמ' 112 שם: "[…] הראשון שהשתמש במונח אלגברה ושנחשב למייסד המקצוע הזה, היה המתמטיקאי, האסטרונום והגיאוגרף מוחמד אלח'ואריזמי (850-780), יליד ח'ואריזם שבצפון פרס. חיבוריו נפוצו באירופה הנוצרית, והמילה אלגברה נקלטה בלשונותיה, שמו של אלח'ואריזמי עצמו הוא המקור למושג מתמטי אחר – "אלגוריתם", גם המושג "אלכימיה" מגיע מהערבית, […]".

לו למדו המחברים מעט תכנוּת היו יודעים להבדיל בין אֽזכּוּרה של מילה לבין השימוש בה וההתייחסות אל תוכנה. הם גם היו נזהרים בכתיבת הספר ומסמנים מילים מאוזכרות, בדרך הנבדלת ממילים שבשימושן הרגיל (נהוג לסמן מילים מאוזכרות באמצעות מירכאות ומילים בשימוש לכתוב ללא כל סימן). למילה מאוזכרת היו קוראים "מונח" ולמילה בשימושה היו כותבים כרגיל, ולמשמעותה היו קוראים "מושג". ראו כמה פעמים מחברי הספר, בקטע שציטטתי לעיל, עברו מהתייחסות אל מילים או שמות להתייחסות אל משמעות של המילים. או אם ארצה לקנטר אתכם, אשאל, מה למדתם על מושג האלגוריתם מהקטע הנ"ל?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. מקווה שהבנתי את ההבדל בין מונח ומושג. בסוף המאמר שאלת שאלה ואני לא יודע לענות עליה. מה התשובה הנכונה?

    1. רק אתה יכול לענות על שאלה הנוגעת למה שלמדת. שים לב שלפני שאלתי הזהרתי את הקוראים שאקנטר אתגם. האם מילה זו מובנת לך גולש נכבד? ואם כן, האם הקטע המצוטט לעיל, הנסוב על המונח ״אלגוריתם״. מובן לך? אני יכול רק לנחש את התשובות לשאלות האלה מכיוון שהן מתייחסות אל עולמך הפנימי הנתון לצפייה אך ורק על ידיך.

  2. אני ממש אוהב את המחוזות אליהם אתה ממריא
    לא מובן מאליו ולא שגרתי

  3. וואוו
    איזה מאמר
    איזה סגנון
    צריך להתרכז מאוד כדי להבין
    וקטעים מסוימים לקרוא עוד פעם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עוזי

אובדן רגש הבושה

המנהיגים כיום מתנהלים בעולם פוליטי חסר בושה

דילוג לתוכן