חשיבותה של שונות: המקרה של מלחמת אוקטובר 2023

נסיגתה של השונות המגדרית אינה מבשרת טובות למדינה
תמונה של אורית
פרופ' אורית חזן

על הטנקיסטיות הלוחמות מעוררות ההשראה שמענו; גם על התצפיתניות, הנגדת והקצינה שהתריעו שמענו, כיבדנו, היללנו ופשוט האמנו. כמובן שההיבט המגדרי עלה מיד. אך האם שמתם ושמתן לב שמי שלא הקשיב להן היו גברים?

וכך, כאשר ברור לכול כיום כי יש לשלב נשים בצה"ל בכל התפקידים, כולל בתפקידי לחימה, נשאלת השאלה על דרג קבלת ההחלטות.  בין השאר ניתן לשאול: אם ההתרעה הייתה מגיעה מחיילים בנים, האם היו מקשיבים להתרעותיהם? אם מקבלות ההתרעות היו נשים, האם הן היו מקבלות החלטות אחרות מאלו שהתקבלו, החלטות שהיו מונעות את השבת השחורה?

את התשובה לשאלות אלה איני יודעת, אך מהרגע הראשון בשבת השחורה מלווה אותי השאלה: האם איש לא העלה בדעתו ופעל בהתאם לכך שהתאריך 7.10 מחייב היערכות מיוחדת על הגבולות? הסיבות: א. התאריך כה דומה לתאריך פריצתה של מלחמת יום הכיפורים; ב. חל גם הוא בשבת וחג; ג. הוא מציין 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.

הדברים הנ"ל עוסקים כמובן בשונוּת (diversity) ובחשיבות עידודה וקידומה להצלחתם של ארגונים. הרציונאל של קידום שונות בארגונים ידוע: ידוע כי ארגונים המקדמים שונות במשאבי האנוש שלהם, מההנהלה ועד אחרון התפקידים, הם ארגונים מוצלחים יותר. ההסבר לכך ברור: בהנחה שאין הבדל באינטליגנציה של גזעים ומגדרים שונים, הרי אנשים ונשים בעלי רקע שונה והתנסויות חיים שונות עשויים להביא נקודת מבט שונה מהמקובלת בארגון, מאתגרים בשאלות ומביאים מגוון רחב יותר של שיקולים לתהליכי קבלת החלטות. במילים אחרות, כאשר משאבי האנוש של הארגון מגוונים, נשמעות דעות רבות יותר, החלטות מוטלות בספק וקיימת אוזן קשבת למגוון הצרכים של קהל היעד של הארגון. כל זאת כמובן במקרה שבארגון מקובלת תרבות של ערעור על המוסכם והברור מאליו ומתריעים אינם מושתקים.

על חשיבותה של שונות מגדרית בצה"ל דיבר פרופ' יחזקאל דרור, אחד מחברי ועדת וינוגרד שהוקמה לחקירת מלחמת לבנון השנייה, כבר בשנת2006 , בכנס הרצליה השישי על מאזן החוסן והביטחון הלאומי. בין השאר טען פרופ' דרור: "אני נוטה להאמין שרוב המנהיגות המדינית-ביטחונית של ישראל, הן זו המוגדרת "שמאל" והן זו המוגדרת "ימין", מתבססת על תפיסת עולם מיושנת. מכאן שצריך "לחדש" את המנהיגות המדינית-ביטחונית, ולהתאים את מאפייניה לצרכים של ישראל במאה העשרים-ואחת." אחת הדרכים שהציע להגדלת השונות בצה"ל היא "הזרמה מזורזת של נשים לתפקידי מנהיגות מדינית-ביטחונית. שכן, קל יותר להחדיר מרכיב חדש למנהיגות מדינית-ביטחונית מאשר לגרום לתחלופה מואצת של גברים הממלאים תפקידים כאלה הלכה למעשה – אם כי גם זה חיוני מאוד."

מעניין לבדוק האם מאז ועד היום, מ- 2006 ועד היום, גדלה השונות המגדרית בקרב מקבלי ההחלטות בצה"ל. על-פי הערך "שירות נשים בצה"ל" באתר ויקיפדיה, בשנת 2013 שירתו בצה"ל 24 קצינות בדרגת אלוף-משנה, עלייה של כארבעים אחוזים בתוך עשור. בשנת 2018 שירתו בצה"ל 36 קצינות בדרגת אלוף-משנה ו-7 נשים בדרגת תת-אלוף; בשנת 2021 נרשם מספר שיא של 47 קצינות בדרגת אלוף-משנה. רשימת התפקידים שלהן מעידה כי רובן כיהנו בתפקידי מטה – כוח אדם, כספים, משפטים, מגדר – ולמיטב הבנתי לא בתהליכי קבלת החלטות בשדה הקרב. הדבר נכון גם ביחס לשלוש הנשים שהוענקה להן דרגת אלוף עד כה, ששירתו בתפקידי כוח אדם ומשפטים. היות שלא מצוין (מסיבות מובנות) מספר הגברים בעלי דרגות אלה, לא ניתן להסיק אם עלה אחוז הנשים מבין בעלי אותן דרגות.

נראה ששיעור הנשים בקרב מקבלי ההחלטות בצה"ל לא גדל באופן משמעותי, אך במשרדי הממשלה אנו עדים לתופעה הפוכה: לאחר שנים של פריחה של שונות מגדרית בקבוצת המנכ"לים והמנכ"ליות, חלה נסיגה משמעותית בשונות המגדרית שלהם. את העדר השונות המגדרית במשרדי הממשלה לא ניתן להסתיר:  בממשלה הנוכחית 32 (!) משרדי ממשלה אך רק 4 שרות,  ומתוך 32 המנכ"לים של משרדי ממשלה 30 הם גברים ורק 2 הן נשים. זהו מצב קיצוני של העדר שונות מגדרית, שלהערכתי, תורם אף הוא לשיתוק פעילות הממשלה. את כישלון תפקודם של משרדי הממשלה במלחמה כבר ראינו וחווינו כולנו.

וכך נותרנו עם צבא וממשלה ללא נשים מנהיגות המעורבות בתהליכי קבלת החלטות. את המשך הסיפור כולנו מכירים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. ראשית צריך לזכור שצהל כבר הובס במלחמה הזו בעצם התפרצותה הובס

    1. צה"ל הובס בכל מלחמות ישראל. כך ב- 48, ב- 56 וב- 67, כמובן, על פי משנתך, בעצם התפרצות המלחמות הללו. מכאן ברור שגם ביום כיפור צה"ל הובס. אפילו מר בגין המציא לכך הגדרה – המחדל. כמובן שגם במלחמת ההתשה צה"ל הובס, לכן אין להתפלא שצה"ל כבר הובס בעצם התפרצות מלחמת שמחת תורה. השאלה היא, ואנא, אל תתחמק מתשובה, איך מדינת ישראל שורדת וגם הפכה ליצואנית נשק מספר 2 בעולם?

  2. כמובן שאת המשך הסיפור כולם מכירים. להתחלת הסיפור או המשכו אין קשר עם כמות הנשים במשרדי הממשלה או בשורות הצבא. בכלל לא ברור של"שונות המגדרית" כמו שאת כותבת, יש איזו שהיא השפעה על תפקודם של משרדי הממשלה. אם מתייחסים למשל לגברות סטרוק, רגב, אטבריאן, גמליאל, סילמן וממול למיכאלי, הרי שמוטב היה שתחול נסיגה עוד יותר משמעותית "בשוויוניות המגדרית". לא צריך לשגות בפנטזיות. נקודה.

  3. ולמי מצביעות רוב הנשים?
    את בטח יודעת
    ההכרעה בידי העם
    והנשים למעלה ממחצית האוכלוסיה

  4. תובנה חשובה ביותר שנולדה כתוצאה ממלחמה ארורה
    נקווה שתפקח.

  5. הדתות ובעיקר הקיצוניות שבהן, הן שמפחיתות בערך הנשים. והדבר המעניין שהנשים הדתיות ברובן המכריע תומכות בכך.

  6. הכל תלוי בממשלה. בימין על ימין, נשים לא נחשבות
    בממשלה הקודמת, אחוז גבוה בהרבה וללא השוואה של נשים בתפקידי מפתח וניהול.

  7. אני בעד שיוויון, אני בעד נשים, אבל לא כל בעיה בעולם צריך לכרוך באפליית נשים

  8. אנחנו הנשים יודעות לדבר על הצורך בשינוי ולא יודעות לחולל אותו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן