היום שלמחרת

מה ההסדר הרצוי והראוי לישראל אחרי המלחמה
תמונה על גדעון
פרופ' גדעון ביגר

מדינת ישראל במלחמה מלאה עם ארגון חמאס ברצועת עזה ובמלחמה בעצימות נמוכה, בינתיים, עם ארגון חזבאללה בלבנון. מובטחני שיש אנשים מומחים, פוליטיקאים, מדינאים ואנשי ביטחון החושבים על מה שיהיה מחר, לאחר סיום המלחמה. עם זאת, מכיוון שהציבור טרם שמע כל הודעה רשמית על מה יהיה בסוף המלחמה – מלבד דבריו של ראש הממשלה, שאמר בטלוויזיה האמריקנית כי אין לנו כל כוונה לכבוש את הרצועה ולהישאר שם, אך לראשי הרשויות בדרום אומר כי נישאר ברצועה לאחר המלחמה – נראה שמן הראוי להציג מתווה שבו כל הצדדים המעורבים בסכסוך יצאו עם הישגים.

ידוע לי שכמה קבוצות ואנשים כבר עוסקים בנושא זה, ולדעתי, מן הראוי שכל הדנים בכך יתכנסו ויפעלו יחד, כדי להגיע לכוח השפעה אחיד. עמדת הבסיס שאני מסתמך עליה היא שפעולות חמאס, חזבאללה ושאר אויבי ישראל נובעתו מרצונם לפתור את הבעיה הפלסטינית. הפלסטינים רוצים עצמאות ביהודה, שומרון וחבל עזה וישראל איננה מוכנה לתת עצמאות לפלסטינים.

לראייתי, ערב ה-7 באוקטובר רצועת עזה הייתה כמעט מדינה עצמאית פלסטינית. היה לה שטח ריבוני מותווה בגבולות, הייתה לה אוכלוסייה של כשני מיליון פלסטינים, חלקם פליטים וחלקם תושבי קבע, הייתה להם ממשלה אזרחית וצבאית שהם בחרו בה בבחירות חופשיות, ממשלה שניהלה את החיים באזור ללא כפייה מבחוץ. מה שחסר לאזור היה ראשית הכרה בין-לאומית, ושנית – חשוב יותר – אי רצון לקבל עצמאות בנפרד מהרשות הפלסטינית ושטחי יהודה ושומרון.

ב-7 באוקטובר 2023 נפתחה מלחמה של ממש בהתקפת "מדינת" חמאס על ישראל. כרגע ישראל פועלת צבאית בתוככי הרצועה במטרה להשמיד את היכולת הצבאית של חמאס והנהגתו. בצפון ארגון חזבאללה מתקיף חלקית את יישובי הצפון. ישראל פינתה את תושבי עוטף עזה ועוטף גבול הצפון. מטרות ישראל במלחמה: חיסול חמאס וחיסול כל איום מצד רצועת עזה ומגבול הצפון, כדי שתושבי הצפון יוכלו לחזור לבתיהם ותושבי עוטף עזה יוכלו לחזור ולבנות מחדש את בתיהם ויישוביהם.

מה אפוא ניתן לעשות במצב זה?

נקודת המוצא הרעיונית – הקמת מדינה פלסטינית עצמאית תנטרל את רצון כל הגורמים להמשיך בסכסוך. הן מדינות ערב, הן ארגון חזבאללה ומפעיליו באיראן וכמובן הפלסטינים לא ימצאו רצון וכוח להמשיך להילחם בישראל, גם מתוך הבנה שמלחמה כזו תביא לריסוקם המיידי.

רצועת עזה

שלב 1 – חיסול השלטון החמאסי הצבאי ברצועת עזה. החזרת כל החטופים. השלמת פעולת צה"ל, הגעה אל ההנהגה הצבאית של חמאס וחיסולה וחיסול כל מצבורי הנשק והמנהרות בכל רחבי הרצועה, זאת על פי הנחיית ממשלת ישראל לצבא.

שלב 2 – נסיגת כל כוחות צה"ל מרצועת עזה תוך כדי הקמת ממשל עצמי בעזה שיורכב מתושבי המקום, וזאת בסיוע ועזרה של סעודיה, קטאר, מצרים ומדינות העולם, בעיקר ארצות הברית, בריטניה ואולי מדינות אחרות.

שלב 3 – הכרזה על רצועת עזה כמדינה פלסטינית עצמאית ומפורזת בניהול מקומי ובהכוונת המדינות המעורבות. הכרזה זו תהיה מלווה בהצהרה כי זה שלב ראשון בדיון על הקמת מדינה פלסטינית כללית עצמאית.

שלב 4 – מדינת עזה תפעל בעזרת סיוע כלכלי עולמי לשקם את הרצועה ולקיים בה שלטון מדיני אזרחי לתועלת תושבי הרצועה, וזאת במשך שלוש שנים.

שלב 5 – במשך שלוש שנים אלה תנהל מדינת ישראל סדרה של מגעים עם הרשות הפלסטינית על השגת הסכם. התקדמות בהסכם תלווה בבדיקה צמודה של פעילותה השלטונית של רצועת עזה. אם המאמצים לפעילות המדינה העצמאית בעזה יישאו פרי חיובי, אפשר יהיה להתקדם לקראת הענקת עצמאות למדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, תוך התחשבות בכחצי מיליון אזרחים ישראלים הנמצאים בשטחים אלה.

שלב 6 – השגת הסכם שלום בין מדינת ישראל למדינה העצמאית הפלסטינית.

ישראל מול לבנון וחזבאללה

שלב 1 – הסגת כל כוח של חזבאללה עד שיעבור כולו צפונית לנהר הליטאני, כפי שנקבע בהחלטה 1701 של האו"ם. מהלך זה יוכל להתבצע רק במעורבות פעילה של צרפת וארה"ב ותוך איום ישראלי לפעול נגד חזבאללה אם זה לא יתבצע.

שלב 2 – הסדר כל נקודות המחלוקת בין ישראל ללבנון באשר למיקומו המדויק של קו הגבול, הן ביבשה והן בים. גם זאת – בלחץ צרפתי-אמריקני ובנכונות ישראלית לוויתורים שלא יפגעו מעשית במדינת ישראל.

שלב שלישי – הסכם שלום בין ישראל ללבנון והסרת איום חזבאללה, שנועד "להגן על לבנון מפני ישראל".

בשתי הגזרות המהלכים שצוינו לעיל יביאו הסדר מדיני לפלסטינים וללבנון, החזרת המפונים – הן הישראלים הן הפלסטינים בעזה – לבתיהם וליישוביהם תוך מניעת הגורם לתחושת האי-ביטחון שליוותה אותם בשלושים השנים האחרונות.

הערה סופית ואולי ראשונית – במבנה הפוליטי הקיים היום במדינת ישראל אי אפשר אפילו לחשוב על יישום רעיונות אלה. ראש וראשון לכול, מעבר להשלמת המטרות שצה"ל פועל להשגתן ברצועת עזה, יש להחליף את מערכת השלטון בישראל למערכת שתהיה מוכנה לפעול בכיוונים שלא נוסו בעבר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

27 תגובות

  1. מקבל לחלוטין. לצערי, נראה לא ריאלי, כפי שכתבת בסיום וכנראה שגם אם יוחלף השלטון, הוא לא יגשים את זה בגלל רגש הנקמה השורר בציבור וההליכה שלו ימינה.

  2. ככול שיותר יבינו שזה הכיוון, אולי ייתכן שיחלחל למעלה. בכול מקרה, ראוי לחשוב וכל מאיתנו שיכול, יחשוב.

    1. כדאי להשלים עם העובדה שהעם לא פועל לפי הגיון. אמוציות לא אינטליגנטיות הן שקובעות

  3. מחשבה נבונה. אלא שהחלט הכי מהותי הנו פסקת הסיום. ולצערי גם לה אני מסכים. ואם הניתוח שלי על העם נכון, הרי שתכניות הללו ממש לא יתגשמו

    1. אם לא נתכנן את העתיד, הוא יפתיע אותנו. מן הראוי להעלות רעיונות, גם אם הם נראים כחברי סיכוי להתגשם במצב כיום. " אם תרצו, אין זאת אגדה" אמר הרצל ודבריו התגשמו אחרי חמישים שנים

  4. אוסף של רעיונות מקוריים, מדורגים אשר ישראל יכולה לאמץ במטרה להקטין את החיכוכים עם האוכלוסיה הערבית סביבנו. יש לראות שעם הזמן טכנולוגיות ההרג הפשוטות משתפרות ונהיות יותר זולות… זה מעמיד את ישראל בסכנה קשה לאורך כל הגבולות הארוכים שלנו. ראינו את זה עכשיו מיידי החאמס. נקווה שלאחר המבצעים נגד החאמס ממשלת ישראל תהיה מוכנה לשקול אולי גישה אחת ( כפי שמוצע לעיל) לפתרון סיכסוך הגבולות האין סופי במזרח התיכון.

    1. אכן כן. צריך לחשוב "מחוץ לקופסה", אחרת תתקיים בנו ברכת יצחק לעשיו " על חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד".

    1. רעיונות יפים, אם יכווונו נכון, יכולים להתגשם, אם לא היום אז מחר. גם הרעיון הציוני נחשב לwishful thinking בזמן שהועלה וכמוהו אלפי רעיונות פוליטיים, כלכליים, מדעיים , צבאיים ועוד. "אם תרצו – אין זו אגדה".

  5. גדעון שלום.
    לטוב או לרע החלפת השלטון במדינת ישראל בבחירות הבאות (מי יודע מתי – אחרי פסח?), לא יהיה על רקע פוליטי או מדיני אלה על הרקע הכלכלי. אכן, הרקע הכלכלי הוא תולדה של התנהלות פוליטית פנימית ישראלית ולאו דווקא של הרקע המדיני (רצועת עזה והיו"ש לאן), אבל היא יגע במירב אוכלוסיית המדינה (למעט האלפיון העליון ואולי אף גורמים פוליטיים הנהנים כיום מתקציבי יתר של המדינה).
    אגב, הפעם הקודמת שמפלגת השלטון הנוכחית והעומד בראשה, נפגע פוליטית, היה על רקע כלכלי.
    ימים יגידו.

    1. מה שחשוב הוא אכן להחליףאת השלטון, אך נראה כי המערכות הפוליטיות, גם אלה שבאופוזיציה, אינן מוצאות חן בעיניי האזרחים ולכן נראה שצריך כוחות חדשים, מחוץ לפוליטיקה הנוכחית, שיחליפו את המערכת הקיימת. ממשלת המערך לא הוחלפה על ידי הליכוד בשל נושא כלכלי כי אם בשל השוק של מלחמת יום כיפור והשחיחות והזחיחות במערכת הפוליטית של אז.

  6. הרעיונות יפים, הלוואי שאפשר יהיה לפעול על פי המתווה הזה.
    אני חוששת שיש כוחות גדולים יותר מאיתנו, שיש להם אינטרס להשאיר את האזור חם. הכוחות שמממנים את החמאס ואת החיזבאללה, איראן ואולי אחרים, לא יעמדו מנגד ויסתכלו איך הדבר הזה קורה – איך מגיעים להסדרה ולשלום – מבלי להתערב. אנחנו, כמו תושבי עזה ורבים אחרים במזרח התיכון, רק כלים בלוח שמשחקים בו ענקים.

    1. אכן יש גורמים בינלאומיים שמתערבים מדי פעם אך אנו מספיק חזקים ובעיקר כאשר נגיע להסכמות פנימיות בתוכינו על הדרך שבה אנו רוצים לפעול. "ביחד" זה לא רק לנצח, ביחד צריכים להתאגד ולהסכים על כיוון שיצור מציאות חדשה פנימית, קודם כל במדינת ישראל, לגבי מה אנו שואפים שיהיה ולאן אנו רוצים להגיע. כשזה ייתקיים, נוכל לעשות הרבה. כוחנו באחדותינו.

  7. גם " אם תרצו – אין זו אגדה" הייתה wishful thinking אך התגשמה אחרי חמישים שנים. אם לא נעלה רעיונות לגבי העתיד, נשאר תמיד בבוץ. חשיבה מרעננת, גם אם נראית כרגע חסרת סיכוי ליישומה, אסור לנו לא לחשוב ולהציע כיצד לצאת מהבוץ, אחרת נשקע בו.

    1. אנחנו כבר שקועים עמוק בבוץ. ב- 7 באוקטובר קיבלנו הוכחה ניצחת עד כמה אנו שקועים עמוק בבוץ. על כל הרעיונות על הסדרים, ויתורים לפלסטינים וכיו"ב אבד הקלח. אנו חייבים לשנות פרדיגמה ולעבור לניהול מלחמת חרמה נגד האסלאם הרדיקלי. אחרי מיגור מדינת עזה יש לעבור לשחרור ישובי הצפון מאימת החיזבאללה. יש לנהוג ביד ברזל בכל אלה שיושבים על גבול הצפון ומתכננים לעשות לנו שמחת תורה מספר 2. יש לפגוע אנושות במאגרי הטילים והרקטות שנאגרו בלבנון שאם לא כן יגיע יום שהכול משם יתפוצץ עלינו. גם עם החותים עלינו לבוא חשבון כדי לתת לאויבים להבין שכל מי שמרים יד עלינו – תיקטע ידו. זה אומר שצפויה לנו שנת 2024 קשה מאד, נידרש לנהל מלחמה קשה וחיונית על מנת לאפשר למדינת ישראל לשקוט עוד 50 שנים. כל מי שחושב אחרת חי באשליות.

      1. שכחת להגיד שאנו צריכים גם לטפל באיראן ואולי גם בטליבן שבאפגניסטאן. אולי כדאי לחשוב על דרך אחרת ולהבין שהפלסטינאים לוחמים את מלחמת העצמאות שלהם ונעזרים בכוחות מבחוץ שעוזרים להם במלחמה זו? אולי, אם יקבלו עצמאות על שטחי יהודה, שומרון ועזה , יבואו על סיפוקם ותשקוט הארץ ארבעים שנה ואולי אף יותר?

    1. יש מוצא, אם רוצים מוכנים למשא ומתן בו גם אנו מוותרים קצת על דרישותינו וגם הצד האחר מוותר קצת

  8. סוף מעשה במחשבה תחילה
    ובסופו של דבר הסכמה נוצרת בהדברות
    ומה התקווה של כל המתלהמים והציניים?

  9. יפה וטוב. הסכמה בהידברות אך בין מי למי? בין דתיים לחילונים,בין מתנחלים לתל אביבים, בין אשכנזים לספרדים? בין עשירים לעניים ? בין קיבוצים לעיירות פיתוח? ואולי בין נתניהו לאלוף יאיר גולן?

  10. כל הרעיונות ששמעתי עד עכשיו מתחילים ומתבססים על חיסול החמאס ומנהיגיו והשמדת כוחו הצבאי.
    על פי ההתקדמות הצבאית הנוכחית שהשמידה כחמישית מכוחו של החמאס בלבד ועדיין לא נפגשה עם המחבלים שברחו דרומה ועל פי הלחצים שיופעלו על ישראל בקרוב ע"י ביידן ( עקב הירידה בתמיכה בו והבחירות הקרובות ) לסיים בינואר את הלחימה ….. אילו רעיונות/ הצעות ישנן לצאת כמנצחים ממלחמה זו , להחזיר את כל החטופים ולהביא לפתרון מדיני שינטרל את החמאס ויעביר את השילטון להנהגה מקומית שהמטרה שלה תהיה לשפר את החיים ברצועה ולא השמדת ישראל????

    1. ממשלת ישראל שגתה, בלי כוונה,כשלא הסכימה להתחיל להחליף שבויים גברים וחיילים תמורת אסירים כבדים ואולי ביחס אחר, ולהמשיך את ההפוגה. אם תסכים לזה, אפשר יהיה לשחרר יותר חטופים. כנראה שהשמדה פיסית של כל החמאס לא נסיג בכוח, אך הוצאתו מהרצועה בהסכם- זה אפשרי

    1. להיות ציני זה כבר מקובל אך מן הראוי והרצוי לפעול בדרך מסודרת ולא "פרטצ'ניקית" .

  11. אם לא נגמור את הפרק עם עזה כאשר ידינו על העליונה בצורה חדה, לאחריה לא נוכל ליישם פיתרון כמו שאתה מציע

    1. מקובל עלי. אכן – קודם כל חיסול האיום הפוטנציאלי מרצועת עזה על ידי חיסול ההנהגה של החמאס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן