האם ביידן ייאלץ את ישראל לדון על שתי מדינות?

בתגובה להצהרות ביידן ונתניהו בעניין
תמונה של נוח
ד"ר נח שמיר

המאמר הזה הוא המשך למאמרי הקודם לא רק אנטישמיות והרחבה של מכתב למערכת "הארץ" "להגיד כן לביידן" (19.11.23).

שינויי גבול וכיבושים הם דבר מקובל בזמן מלחמה ואחריה. כך נוצרו אימפריות בזמנים שעברו ובתקופה המודרנית. זכורים למשל סיפוח הדולומיטים לאיטליה ושטרסבורג לצרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה, הכיבוש הישראלי, הפיכת קוסובו לעצמאית מסרביה על כידוני נאט"ו, כיבוש קרים וחלקים מאוקראינה על ידי רוסיה וחבל נגורנו קרבאך על ידי אזרבייג'אן בזמן האחרון. בחלק מהמקרים הגבול החדש שורטט בידי אחת המדינות מקואליציית המנצחות. לכן אין להתפלא אם משתתפת פעילה במלחמה שבה אנחנו מצויים, תדרוש לשנות גבולות בעקבותיה.

בשבועות מאז פרוץ המלחמה התבטא ביידן לא פעם על רצונו שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועה ביום שאחרי, וזאת במסגרת מדינה פלסטינית שתושג במשא ומתן. נתניהו, לעומת זאת, שלל את האפשרות של שלטון הרש"פ וודאי שלא נענה ליוזמה של שתי מדינות לשני עמים.

ארצות הברית היא שותפה מלאה למלחמה המתחוללת עכשיו. מעבר לקידום כוחות עצומים לאזור – שתי נושאות מטוסים אדירות והצי הנלווה אליהן וגם צוללת גרעינית, כדי ליצור הרתעה שתבטיח שחזיתות נוספות על עזה לא תעלינה למדרגה של מלחמה רצינית – היא הייתה פעילה גם ביירוט טילים מתימן וגם במלחמה בהתקפות על בסיסיה בסוריה ועיראק, שנבעו מתמיכתה החד-משמעית בישראל. התמיכה מתבטאת גם במשלוחי הנשק ותחמושת ותמיכה כספית של 14 מיליארד דולר שתלויה ועומדת בקונגרס.

ביידן ניזוק בדעת הקהל הדמוקרטית בארצות הברית בגלל התמיכה החד-צדדית הזאת. לפי הסקר האחרון, רק 50% מהדמוקרטים תומכים בגישתו. ביידן נמצא בראשיתה של שנת בחירות וברור שאינו מוכן שתמיכתו הבלתי מסויגת בישראל תעלה לו בנשיאות.

לאור כל הכתוב למעלה, אין ספק שביידן ראוי לתמורה וזכותו להפעיל לחצים, מעבר לבקשות מנומסות, כדי שדרישותיו ייענו. הצהרה על פתיחת משא ומתן ביום שאחרי, כאשר עזה כלולה במדינה הפלסטינית, תוריד מאוד את הלחץ ממנו. מובן שזה גם אינטרס ברור של ישראל, לנוכח היחס למלחמה בעזה בארצות המערב ואף בארצות ערב, גם המתונות שבהן, כולל סעודיה. כפי שכתבתי במאמרי האחרון "לא רק אנטישמיות", לישראל יש אינטרס ברור להרגיע את המערב ואת מדינות ערב הפונות נגדנו, וביכולתה לעשות זאת על ידי יוזמה כזו.

נתניהו מבין זאת היטב, אבל הישארותו בשלטון עומדת מעל לכל השיקולים האחרים, והוא שבוי בידי סמוטריץ' ובן גביר, שלעולם לא יסכימו לצעד כזה. לכן הלחץ של ביידן חייב להיות לשינוי הממשלה – הוצאת הימנים הקיצוניים והכנסת יש עתיד, כמו שהציע לפיד. איננו יודעים את תוכן השיחות שלו עם נתניהו, אבל הוא יכול להשתמש בכל האמצעים שבידיו. דרישה פומבית, עם איומים בצידה, של הפסקה מותנית של התמיכה המלאה, עיכוב התמיכה הכספית, איום בהסגת הכוח הצבאי ועוד. זה אולי לא ישכנע את נתניהו, אבל סביר שבהפעלת לחץ מספיק יימצאו חברי קואליציה שייאלצו אותו להסכים למהלך הזה. אז אולי אין סיכוי שמשא ומתן יגיע מבפנים, אבל אולי יבוא לציון גואל – מבחוץ.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

22 תגובות

  1. אכן נתניהו הוא מלאך החבלה של ישראל, אחראי לחידלון האיום שהביא עלינו אסון נורא, ממשיך לפעול לטובתו האישית ושמירת שלטונו כמטרה בלעדית, ולכן אי כשיר באופן קיצוני להוביל את ישראל לתיקון.
    בגלל המציאות שלנו (עם קטן במדינה קטנטונת) איננו יכולים להתעלם מתביעות העולם – ובראשו ארה"ב התומכת בנו – ללכת לקראת הפלסתינים התובעים מדינה עצמאית לעצמם. זאת למרות הידיעה שמאחורי מתק שפתיהם בשפה הבינלאומית מטרתם השמדת ישראל ולא דו קיום לצידה.
    הגיע הזמן שגם אנחנו נשחק קצת שחמט, נסכים למו"מ ונפגין רצון טוב, כי תמיד נוכל לסמוך על ה"התנגדות" לכל הסדר מצד המנהיגים הערבים.

    1. אני מתנגד נחרצות לדעה שמטרת כל הפלסטינים היא השמדת ישראל. בתקופת המשא ומתן של ממשלת אולמרט כמעט הגענו להסכם ואלמלי אולמרט היה מועמד להדחה ואבו מאזן פחד (בצדק) שהבא אחריו לא יקיים ורק ההסכמה שלו תישאר חקוקה בסלע, אולי היינו מגיעים להסכם. צריך לנסות שלום עם אויבים, לא מתוך הנחה שזה יכשל, אלא מתוך תקווה שזה יצליח.

      1. אין לדעת מה יכול היה להיות. לגבי "כל הפלשתינאים": מה זה משנה אם יש המון טובים ונחמדים? זו טעות נפוצה לערבב את המנהיגות הקובעת עם כל העם. ההסטוריה מלמדת שדי בקבוצה נחושה אכזרית ומפחידה כדי לקבוע עבור עם שלם. הקומוניסטים, הנאצים, האייטולות, החמאס ומנהיגי הפלשתינים האחרים. לכולם היתה אידיאולוגיה שרצו לכפותה על עמם והעולם. הבעיה היא לא סירוב של ישראל לנהל מו"מ. הבעיה היא על מה מוותרים עבור ה"שלום" שההסטוריה מלמדת שזה הופך למחרת להפסד נקי ושלב בתורת השלבים הפלשתיני,

        1. אביבה, ההיסטוריה מלמדת שכל הסכם שלום שעשינו עם מדינה ערבית מחזיקה מעמד עד היום. צריך לנסות הסכם כזה גם עם הרשות, כמובן עם ערובות ביטחוניות מספיקות, כדי שהסיכויים יהיו נמוכים.

            1. כן. אני חושב שזו הברירה הטובה מכולן ואנחנו חזקים מספיק כדי לקחת סיכונים.

      2. הנשיא ביידן לא יכול ללחוץ על ישראל כפי שמבינים ממאמרך. ראשית כי האינטרס שלו הוא גם כן לחסל את החמאס , להכות בחיזבאללה ובחוטים ולשמור על מעמד ארה"ב במזה"ת, כולל כמובן תמיכה מסיבית בישראל למרות שכלפי חוץ הוא או הדוברים שלו יאמרו בפומבי אחרת.
        יותר מזה – הממסד הביטחוני האמריקאי מעוניין מאד שישראל תצטייר כ"בעל הבית השתגע" מכיוון שמכאן כל הנמצאים במחנה היריב (איראן, רוסיה, סוריה והפרוקסיז שלהם) יפחדו להתעסק עם ישראל. לכן נח – לכל התחזיות שלך אין היתכנות. כמו כן לא משנה מי יהיה כאן ראש ממשלה. האינטרסים הבסיסיים של ארה"ב וישראל לא ישתנו גם אם יתחלף כאן (ובוודאי שיתחלף) ראש ממשלה.

        1. אתה כנראה לא מבין את מה שבאמת חשוב לביידן. דעת הקהל האמריקאית.

  2. זה לא רק ביידן. אלה גם כל מדינות אירופה המערביות וכן מדינות כמו יפן ודרום קוריאה. בלי כל הארצות האלה ההנהגת ארצות הברית, אין לנו עתיד.

  3. מאמר משכנע. אבל אל דאגה – לא תהיינה כאן שתי מדינות. הפלסטינים לא יסכימו. עם כל הצער ביידן כנראה לא ייבחר לקדנציה נוספת. כדאי שתעקוב אחרי החקירה הפלילית שמתרוממת נגדו בקונגרס. מרב הסיכויים שרפובליקני יהיה הנשיא הבא. ואז – "פריש מיש".
    וחוץ מזה מ"ווישפול ט'ינקינג" עדיין לא צומחת פוליטיקה הגם שאין ספק שמאחוריה קיים הרבה רצון טוב.

    1. אבו מאזן כבר הודיע שיסכים לקחת חסות על רצועת עזה, במסגרת מדינה פלסטינית בגבולות 67. אם זו לא יריית פתיחה של משא ומתן, אז מה זה?
      אל תהיה בטוח שביידן לא יבחר. בדיוק לזה אני מתכוון, שלטובת כולנו צריך לעזור לו. טראמם יהיה אסון לעולם כולו.

      1. אבו מאזן עוד מעט בן 90. עד 120. יש אומרים שהוא עדיין ראיס כיוון שיורשיו הפוטנציאליים כבר נלחמים ביניהם על הירושה, וביום שישכיבו אותו במוקטעה על יד ערפאת, תפתח מלחמת ירושה רוויית דמים ב"מדינה הפלסטינית" כמו שקרה בעזה כשהחמאס זרקו את הרש"פיסטים מהגגות. אז איך אתה מטיף למסירת השלטון בעזה לרשות הפלסטינית ב- 6 אחרי המלחמה? ועוד שמישהו ייתן לנו ערבויות? בחייך?

        1. כן. אני חושב שזו הברירה הטובה מכולן ואנחנו חזקים מספיק כדי לקחת סיכונים.

    2. ברור שהמאמר הזה הוא wishful thinking. ניסיתי לייעץ לביידן, אבל הוא לא הקשיב…

  4. המאמר הזה נשלח לפרסום לפני שקראתי את מאמרו של עוזי ברעם "דרום אפריקה חדשה, או נכונות להסדר" בעיתון הארץ, 27.11.23.
    אני ממליץ על קריאתו, כהשלמה למה שכתבתי כאן.

  5. לדעתי כן, אבל ברווי גבולות רחוקים יותר ממה שתכנן. בקיצור, פשרה

  6. למרות כל ההשמצות, העובדות מדברות. ממשל ביידן הוא נס למדינת ישראל.

    1. אמת. ממשל ביידן הוא נס לישראל. כזו הייתה גם הקדנציה הראשונה של טראמפ. זה הטרנד היום בארה"ב. יש כאן אינטרסים גלובליים. זה לא עומד להשתנות אלא רק להשתדרג. לטובת ישראל כמובן. אם טראמפ ייבחר בשנית ישראל תקבל עוד גיבוי. תשאלו את מר קושנר.

  7. ביידן תלוי ברוב רפובליקני, שמתנהל בכיוונים לגמרי לא צפויים, כך אי אפשר לדעת מה יהיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן