מלחמת קבלת האחריות

מי שמקבל אחריות לא מפחד
תמונה סמלית

החברה הישראלית עסוקה באופן יום-יומי בשאלה מי ממנהיגי המדינה קיבל על עצמו אחריות למחדל שמחת תורה. אמנם כן, יש קולות המבקשים פעם אחר פעם להמתין עד לאחר המלחמה, מפני שהניצחון במלחמה דחוף יותר מאיתור האשמים. יש בכך היגיון לא מועט ולכן אנו שומעים שר מקבינט המלחמה המתנגד להדחת ראש ממשלה באמצע המלחמה. מהצד השני, אנשים הם רק אנשים, הדם בוער בקרבם והם זקוקים לקורבן פוליטי כדי לכלות בו את זעמם עכשיו. לצידם עומדים בכירים רבים מצה"ל והמערכת המדינית המבקשים לשמר את הסנטימנט השלילי שהתפתח בתקופה שקדמה לאסון שמחת תורה. הללו מפרשנים ברשתות התקשורת ומסבירים בנשימה אחת הן את רוע לבם של הפלסטינים מעזה והן את האחראי הראשי למחדל, ראש ממשלת ישראל. במילים פשוטות, מי שחשב לרגע, כמו כותב שורות אלה, שסטירת הלחי המצלצלת שקיבלנו מהפלסטינים הנאצים של עזה גמלה אותנו מן המחלוקת ההרסנית בחברה הישראלית, כנראה טעה. בזמן הקרוב נשוב להרגלנו הרעים וכל מצג הלכידות החברתית שבא לידי ביטוי בהתגייסות מילואים לצה"ל ואזרחים לתמיכה בצה"ל יתנפץ בפנינו בעוצמות גבוהות משהיו. ויש מי משני הצדדים שיקדמו זאת בחדווה רבה.

במאמר קודם טענתי שאחת הדרכים להפגין מנהיגות ממלכתית בעת שלאחר המחדל ההיסטורי היא לקבל אחריות עליו בפה מלא ובשפה ברורה. הציבור נוטה לגמול חסד לאחראים המכירים באחריותם גם אם תוצאת המחדל שלהם הוגדרה כאסון שלא היה כמותו מאז השואה. שורה של מנהיגים קיבלו עליהם אחריות בניסוח כזה או אחר, וביניהם שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן. הפלא הישראלי הוא שחברה ביקורתית ביותר כמו החברה הישראלית, שהייתה אמורה להלקות אותם במגלבים לחים, עומדת כעת ברובה המוחלט לימינם של הדמויות הטראגו-הרואיות הללו. היתרון הגדול בכך למדינת ישראל הוא שמרגע שמנהיגים אלה הסירו מעל עצמם את עול קבלת האחריות יכולים הם להיות פנויים יותר לתהליך ניצחון המלחמה. המסר הוא: אני מקבל אחריות, אשלם את המחיר לאחר המלחמה, כעת תנו לי לנצח. לחברה הישראלית ברור שאין לנו צבא אחר וכוחות ביטחון אחרים ולכן מנצחים עם מה שיש. כולם יודעים שהחלפת קצינים בכירים וראשי מערכת הביטחון בעת הזאת תפעל נגד המדינה.

ספיח של מלחמת קבלת האחריות הוא "הקלקולים" (ביטוי של מנחם בגין ז"ל) שבין המערכת המדינית לבין הצבאית-ביטחונית. רמזים ועקיצות המודלפים לתקשורת זורעים מבוכה בעם וסודקים את מעט הלכידות החברתית שהחזרנו לעצמנו בעטיה של המלחמה. החרדה גוברת והולכת שמא קבוצת המנהיגים של העת הזאת איננה מלוכדת סביב מטרות המלחמה אלא עסוקה בהטחת האשמות ובהכנת התיק המשפטי לכשתעמוד בפני ועדת החקירה הממלכתית שבוודאי תקום. כאן צריך לשים לב להבחנה ברורה בין מי שקיבל על עצמו אחריות לבין מי שלא קיבל. על מי שקיבל על עצמו אחריות כבר לא ניתן לאיים. מי שמקבל אחריות לא מפחד. את אסון שמחת תורה לא ניתן להשיב אבל ניצחון במלחמה ייחשב לחצי נחמה. מי שקיבל אחריות יודע שיום הדין יגיע ומוטב מבחינתו ומבחינת כל הציבור שיעמוד לגורלו נקי כפיים ובר לבב, שקוף כאספקלריה המאירה. הוא ישלם על שגגות אך לא על זדונות. מי שלא מקבל על עצמו אחריות, הוא זה שחש מאוים והוא זה שעלול להיחשד כי לא רק שגגות בידו אלא אף זדונות. אנרגיות כאלה אינן מקדמות את הניצחון.

לכולנו ברור כי כל הדרכים מובילות לראש ממשלת ישראל. כולם כמהים לרגע שבו כבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו יביע בפה מלא קבלת אחריות כוללת לאסון שמחת תורה. אילו הייתי יכול ללחוש לו על אוזנו, ודאי הייתי מציע לו לעשות זאת לאלתר. רבים לא יאהבו זאת, אבל ההיסטוריה תזכור את ראש הממשלה כאחד המנהיגים שהשפיעו על עיצוב פני האנושות במאה העשרים ואחת. בהערות שוליים יכתבו בספרי ההיסטוריה גם את מחדליו. הכרה במחדלים וקבלת אחריות עליהם מוערכת על ידי הציבור כעת ותוערך על ידי כותבי דברי הימים בעתיד לבוא. שני גורמים יעמדו לזכותו של ראש הממשלה אם לא ייחרד לקבל על עצמו אחריות זה עתה. האחד, רשת הביטחון משר הביטחון לשעבר וחבר קבינט המלחמה בני גנץ, שלא היא העת להדחתו. השני, ניצחון במלחמה ייחשב לחצי נחמה והוא יהיה הגורם הבכיר ביותר החתום על הניצחון. ראש הממשלה צריך להסיר מעליו בדחיפות את עננת הסירוב לקבל אחריות כוללת לאסון שמחת תורה ולהשקיע את כל מעייניו להשגת הניצחון הכפול, בשדה הקרב מצפון ומדרום ובשדה החברה הישראלית הפצועה משנים של מחלוקות הרסניות. אז אדוני ראש הממשלה, קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. מי שהיזרים מילייארדים לחרדים כדי להרוויח שלטון,❗ השתמש באותה השיטה עם מזוודות לסינוואר ! עכשיו ה סנוואר , משחק אבו עלי על הדחליל ! שניהם על עץ אחד❗ גישה שהרסה את המדינה באופן שיטתי 🏴

  2. אפשר 'להתאפק' עד סוף המלחמה.
    אויבנו יראו בהפלת הממשלה 'הצלחה'.
    נמתין את כל החשבונות לסיום המלחמה.

  3. אני חושב שהוא חייב לקבל עליו אחריות, אבל אחרי תום המלחמה. כעת זה יצור פרץ של התנגחויות קשות

  4. אם היה מדובר במנהיג אמתי אז הרעיון שלך היה בתוקף. אבל זה לא המקרה. שמעתם למשל מה התחילו להדליק בכירים בליכוד? רק ביב לדעתם יוכל לשמור על המדינה אחרי המלחמה. חבל שהוא לא הצליח גם לפני המלחמה.

  5. ראש הממשלה כבר משדר דרך להקת השרים שלו שהיא כבר בגודל של גדוד, כי הוא חייב להיות ראש הממשלה אחרי המלחמה, כי רק הוא יכול למנוע הקמת מדינה פלסטינית, וכל זה באמצע המלחמה, זה מה שמעסיק אותו ואותם

  6. לתמימים, המשיח יגיע עוד לפני שהמוביל יקבל אחריות על כל מה שקורה כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן