הגיעה עת שלום

הניצחון על חמאס יאפשר לישראל ליצור מציאות חדשה
תמונה של מיקי
מיקי גור

מפגש הפסגה של מנהיגי מדינות האסלאם והליגה הערבית שהתקיים בריאד בעיצומה של המלחמה (11.11.2023) לא זכה לסיקור הולם בתקשורת הישראלית.

בצד הגינויים הבלתי נמנעים על הרג חפים מפשע, נותרו כל הסכמי השלום הקיימים על כנם. גם המעבר של מטוסים ישראליים מעל מדינות ערביות לא הופסק. מנהיגיהם של 1.8 מיליארד מוסלמים ברחבי תבל שלחו מסר של פיוס למדינת ישראל כהאי לישנא:

ראשית, "שלום צודק, בר קיימא וכולל הוא האופציה האסטרטגית היחידה לבסס ביטחון ויציבות לכל עמי האזור ולהגן עליהם מפני מעגלים של אלימות ומלחמות"; שנית, "על הקהילה הבינלאומית לפתוח בתהליך שלום רציני לביסוס פתרון שתי המדינות העונה על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ובמיוחד על זכותו לממש מדינה עצמאית וריבונית בגבולות יוני 67', שמזרח ירושלים היא בירתה".

אין צל של ספק: מדינות האסלאם שהן בנות בריתן של ארצות הברית והמערב מעוניינות יותר מאי פעם לראות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מגיע אל קיצו, והתנאי לסיום הסכסוך הינו הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

הצעה זו איננה הצעה מרחיקת לכת. בשנת 2009 נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאום בר-אילן ובו אמר את הדברים הבאים:

"אם נקבל ערובה לפירוז ולסידורי הביטחון הדרושים לישראל, ואם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי, נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית".

הנה כי כן, יש בהחלט תרחיש התחלתי סביר למשא ומתן לשלום אזורי ולהגעה להסכם עם הפלסטינים, אלא, שכידוע, "צריך שניים לטנגו".

בנובמבר 1947 החליט האו"ם על תוכנית החלוקה. מדינות ערב, "הסרבניות", דחו את התוכנית ויצאו למלחמה. בעת הזו, התמונה היא הפוכה. ממשלת ישראל בראשות נתניהו היא "הסרבנית" המפנה עורף לפתרון שתי המדינות ובוחרת בדרך הנישול, ההתנחלות והסיפוח. מדיניות זו היא מתכון בטוח להנצחת הסכסוך.

בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים מתגוררים חמישה מיליון פלסטינים. ככל בן אנוש יש להם זכות יסוד לחיות בכבוד, בחירות ובשלום במדינה שהם אזרחיה. אילו הייתה ממשלת נתניהו מספחת את השטחים ומציעה לפלסטינים אזרחות ישראלית, אפשר שהיה ביכולתה להסביר כי הדבר מוצדק עקב שיקולים ביטחוניים, אלא שממשלת ישראל בחרה בפתרון לא סביר שלגודל הזוועה, המונח "אפרטהייד" הולם אותו. פתרון זה גורס כי בשטחים תתקיימנה שתי מערכות חוק: האחת, למתנחלים שהם בעלי הבית; והשנייה, לפלסטינים שלעולם לא יזכו לחיי חופש וכבוד וינושלו מאדמותיהם יום יום ושעה שעה.

אין אדם בר-דעת החושב כי פתרון בלתי מוסרי זה יביא שלום למדינת ישראל.

מיעוט דתי-לאומני לקח את ממשלת נתניהו ואת מדינת ישראל בשבי. מיעוט זה מאמין כי ארץ ישראל ניתנה לעם היהודי על ידי הקב"ה ולכן, הארץ כולה, שייכת לו ואך ורק לו. מיעוט זה אינו מתרגש מכך שתהיה כאן מלחמת נצח, ומבחינתו אין כל בעיה לנשל את הפלסטינים מאדמתם ולעודד אותם להגר. דעות שכאלה הוצאו בעבר אל מחוץ לחוק, אך בישראל 2023 הימין הקיצוני מכהן בממשלה ומכתיב את מדיניותה.

יש שיאמרו כי לאור מה שקרה בעזה ולאור מה שמתרחש בשטחים, פתרון שתי המדינות איננו אפשרי. ההיפך הוא הנכון. הניצחון על חמאס יאפשר למדינת ישראל ליצור מציאות חדשה שבה שמירת הביטחון בעזה וגם בגדה המערבית, תתנהל באופן שונה ותישמר ברמה שלא הייתה כמוה מעולם. שטחים אלה יהיו מפורזים לחלוטין והפלסטינים יחיו בהם בחירות, בכבוד ובשלום אך ללא כלי נשק כלשהם.

בתום המלחמה יחדל חמאס מלשלוט ברצועת עזה, ולאחריה יהיה הכרח לקיים מערכת בחירות חדשות לכנסת ישראל.

בבחירות אלה מוטל על כל שוחרי השלום להתאחד ולנצח את חסידי ארץ ישראל השלמה, מקדשי השטחים הכבושים המבטיחים לנו מלחמת נצח. על תומכי נתניהו המתונים לערוך חשבון נפש ולהצטרף למחנה השלום. עליהם לזכור כי אלמלא נכנע נתניהו לימין הקיצוני ובחר במדיניות הפוכה לחלוטין למדיניות שהתווה בנאומו בבר-אילן, אפשר שהאסון הנורא שפקד את ישראל היה נמנע. אם נשכיל להקים ממשלה שפויה, נהיה קרובים מאוד להשגת היעד ההיסטורי החשוב יותר מכול: שלום.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. חלומות באספמיה שמתעלמים מעובדה אחת חשובה מאוד: הפלסטינים לא רוצים שלום ולא רוצים עצמאות ולא רוצים שגשוג אלא רוצים רק דבר אחד – להשמיד את ישראל.

    איך בדיוק השטחים, יהודה ושומרון, ועזה – יפורזו? כדי לשמור עליהם מפורזים תהיה חייבת להיות שם שליטה ישראלית ביטחונית מלאה כולל פעילות יומיומית של "כיסוח דשא" וסיכול פיגועים ומחבלים.
    ואל תאמר לי "ערבויות בין-לאומיות" או "כוחות או"ם יפקחו על השלום ויבטיחו שהשטחים יהיו מפורזים", ראינו טוב מאוד איך יוניפי"ל פירז את דרום לבנון לפי החלטת האו"ם 1701.

    1. הנך צודק לחלוטין בדעתך שאין לסמוך על האו"מ (שמו"מ) או על ערבויות בינלאומיות. שלום (דהיינו מצב בין מלחמות על פי קלאוזביץ') ישרור רק כאשר ישראל תהיה חזקה מאד, תרתיע את האויבים ובמקרה הצורך תביס אותם ותשמיד את כוחם הצבאי ותשתיות הלחימה שלהם. כך, יש לקוות, שישראל תסיים את מלחמת שמחת תורה בהבסה טוטלית של החמאס והרג הטרוריסטים הפעילים שם. בל נשלה את עצמנו – ייקח לחמאס או למחליפיו עוד מספר שנים לשוב להתחזק ולאיים עלינו מחדש. ואז נצטרך שוב להביס את הטרוריסטים החדשים – גם כן עד הפעם הבאה.

  2. הדרך שאתה מציע באופן כללי, היא היחידה מול האלטרנטיבה של מלחמה לעולם ועד
    הבעיה שהיא תלויה במנהיגים משני הצדדים
    והמנהיגים האלה (משני הצדדים כאמור) לא באמת מעוניינים בכך
    ועד שזה יקרה נמשיך במלחמה (גם אם רק צד אחד ימשיך לסרב)

  3. תצטרך לשכנע לא רק את הצד שמולנו, אלא גם יותר ממחצית העם שלנו
    לא כל כך ישים

    1. סליחה אורית, אבל זה לא המנהיגים, זה המצב. את חושבת שאם יתחלפו המנהיגים המצב ישתנה?

  4. מאמין בערך כמוך בדרך שהיצגת
    אבל ממש לא בטוח שרוב העם שלנו מסכים עם זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן