מנהיגות, נרקיסיזם ופוליטיקה

השילוש המסוכן והמסכן את החברה הישראלית
תמונה של ד. אילת
ד"ר דודי אילת

המאמר הנוכחי יעסוק בתמצית בתופעת הנרקיסיזם בהקשר של מנהיגות ופוליטיקה בכלל ובמדינת ישראל בפרט.

הספרות הניהולית מזהה נרקיסיזם עם דפוס אישיות המתאפיין בחשיבה עצמית גרנדיוזית, תחושת זכאות עצמית, צורך בהערצה, לקיחת סיכונים, אימפולסיביות, נכונות לנצל אחרים למען רווח אישי ועוינות ותוקפנות כלפי הקוראים תיגר על הנרקיסיסט. יש רמות שונות של נרקיסיזם, ויש לציין שמנהיגים נרקיסיסטיים הם גם בעלי תכונות חיוביות, כמו כריזמה, חזון ותעוזה. תכונות חיוביות אלו עלולות להיות חרב פיפיות במקרה של המנהיג הנרקיסיסט, מכיוון שמעריציו ואוהדיו מתדלקים בדרכם את החשיבות העצמית המוגזמת שהוא מעניק לעצמו ואת העובדה שהוא למעשה מעריץ את עצמו.

בשלב כלשהו בהתפתחות הנרקיסיזם של המנהיג עלול להיווצר מצב שהחוקים הרגילים של "בני תמותה" אינם חלים עליו, מכיוון שהוא המנהיג ומעריציו רואים בו "גדול מהחיים", "ליגה אחרת". כך למשל במהלך מסע הבחירות של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הוא אמר למעריציו, "הייתי יכול לעמוד במרכז השדירה החמישית ולירות במישהו ולא הייתי מאבד קול אחד בבחירות." טראמפ מעולם לא הודה בכישלונו בבחירות ולא לקח כל אחריות על הכאוס שהכניס לתוך המערכת הפוליטית האמריקנית, כולל הסתערות תומכיו על מוסדות השלטון לאחר הפסדו.

המנהיגים הנרקיסיסטים יעשו הכול להשגת יעדים, במיוחד אם זה יאדיר את שמם, לכן הם ניחנים בחריצות, הם בעלי ביטחון עצמי רב, ואף שאינם ניחנים באמפתיה, הם יודעים לזהות רגשות וצרכים אצל אחרים ולנצל זאת לטובתם האישית, בדומה למנהיגות הכריזמטית השלילית. מעבר לכך, המנהיגות הנרקיסיסטית לא תודה בטעויות, היא תגלגל לאחרים אחריות על כישלונות ותיקח קרדיט על הצלחות, גם אם הגיעו בזכות אחרים ולא בזכותה.

הביטחון העצמי המופרז של המנהיג הנרקיסיסט מלווה בפרנויה, בחוסר רגישות, בכעס, באימפולסיביות ובהאשמת אחרים בכישלון, וכל אלה מונעים מהמנהיג הנרקיסיסט לקבל ביקורת, כך שהוא אינו מפנים ואינו מתקן. המנהיג הנרקיסיסט לא יקדם ולא יחזיק לידו אנשים מוכשרים שעלולים לסכן אותו, אלא יקדם על פי נאמנות אישית בלבד. כמו כן, המנהיג הנרקיסיסטי יוצר אווירה של חשדנות וחוסר שקיפות, שהרי הכללים שחלים על כולם אינם חלים על שאר חברי הארגון, הוא לבדו זוכה בתשבחות על הצלחות, וכישלונות – אלה מוטלים על האחרים. לכן המקורבים לו נוטים להסתיר כישלונות ולא לדווח עליהם.

בהקשר של הפוליטיקה הישראלית – ייתכן שניתן לזהות מנהיגים נרקיסיסטים מהעבר, כמו משה דיין, "מר ביטחון" של ממשלת גולדה, שהרשה לעצמו התנהגויות מושחתות במגוון תחומים. במציאות הפוליטית של ימינו ניתן לזהות בראש הממשלה נתניהו מאפיינים נרקיסיסטיים, שבאים לידי ביטוי באופן שהוא הגדיר את עצמו "מגן ישראל", באופן שבו במשך שנים הוא קידם אנשים נאמנים אליו אישית והרחיק אנשים מוכשרים, ובכריזמה שלו, שמאפשרת לו ניצחון בבחירות והערצה של "הבייס" אליו תוך השנאת המתנגדים לו פוליטית וציבורית.

מבחינתו החוקים שחלים על "בני תמותה", כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אינם חלים עליו. לדוגמה אחרי מלחמת לבנון השנייה נתניהו ביקר בחריפות את אולמרט על כך שלא שלט בצבא, לא התווה מדיניות ולא הוביל את מערכת הביטחון. כמובן נתניהו גם טען כלפי אולמרט "איך אפשר להיות ראש ממשלה תחת חקירות"… חוקים אלו, נורמות אלו, ניתן לדרוש מאחרים, אך המנהיג הנרקיסיסט לא ידרוש זאת מעצמו, מכיוון שהוא אינו "בן תמותה רגיל", הוא מושא להערצה, וככזה יש לו זכויות יתר בכל תחום.

בימים אלו, שבהם נדרשת המנהיגות הפוליטית בישראל ובראש הראשונה ראש הממשלה לקבל אחריות על הקטסטרופה הגדולה ביותר מאז קום המדינה ולתת גיבוי כולל לצבא, לחברה האזרחית ולכולנו כציבור על כל גווניו ודעותיו, דומה שלמנהיגות הנרקיסיסטית יש עיסוקים נוספים הקשורים לגורלה האישי והפוליטי. דבר זה ניכר בהתבטאויות האקראיות של ראש הממשלה, זאת במקום להיות הרוח והדבק המאחד את כלל אזרחי ישראל בניצחון על ארגון המרצחים החמאסי ויצירת מציאות שונה לחלוטין בדרום, ללא קשר למי יהיה או לא יהיה ראש ממשלה בהמשך.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. דודי אילת הנכבד,
    לא ברור אם הגדרת את הנרקיסיזם על פי הסתכלות בביבי,
    או שאבחנת את ביבי על פי הידע שלך בנרקיסיזם.
    אתה צודק בשני המקרים.

  2. תודה אלי

    התיאורייה והמאפיינים הנרקסיסטים כתופעה פסיכולוגית הם כלי לאפיון מנהיגים אלו שהוזכרו:
    דיין טראמפ ונתניהו
    ימים שקטים
    דודי

    1. תודה על תגובתך
      זה עצוב
      אנו צריכים מנהיגים מאחדים עד כמה שניתן כלפי פנימה החברה הישראלית וראלים ומפוכחים כלפי הסביבה החיצונית במיזרח התיכון ובעולם

    1. שלום לך
      אכן. מנהיגים הלוקים בנרקסיזים מסכנים את הארגון או המדינה בראשה הם עומדים
      אחרי המלחמה לא ניתן יהיה להתחמק יותר או להסיח את הדעת של לפחות רוב הציבור מעיניין זה

    1. אנחנו עם מורכב ותמיד היינו
      מגיע לנו מנהיגות מאחדת עד כמה שניתן בממשלת אחדות לאומית ולא שיתוק לאומי ואז נוכל להתקדם.
      שנאה ואנטישמיות כלפינו תמיד יהיו בין אם זה מנהיג כזה או אחר. כל השאלה איך לא מתפרקים מבפנים על מנת להיות מסוגלים טוב יותר להתמודד כלפי חוץ ובדיוק בגלל זה צריך מנהיגות אחרת. קודם כל לא נרקסיסטית אלא מנהיגות שקטה חרוצה ,ישרה,בונה גשרים ומרוכזת באינטרס הציבורי הכללי ולא רק או גם באינטרסים הפרטיים שלה

    1. יש בזה משהו כי מותר.
      יש מנהיגים שמתירים לעצמם הכל.
      זה חלק מהנרקסיזים שלהם או יותר נכון זה סימפטום לנרקסיזים והחלק היותר "צבעוני " שלו.

  3. ולא רק ביבי
    ראיתם מה אמר לוין אתמול
    הוא שתרם כה רבות לקרע בעם חוזר לגישתו המסוכנת והמפוררת

    1. ניתן להעריך בזהירות כי אחרי שצה"ל והחברה הישראלית האזרחית ינצחו את ארגון המרצחים חמאס
      המצב ישנה במספר זירות כולל המצב הפולטי בישראל כולל הקדמת בחירות .
      נחכה ונראה כי הנבואה ניתנה לשוטים

  4. ביבי אתמול במסיבת העיתונאים היה הוכחה שהוא בעצמו כבר לא מאמין שהוא אישית יחזור לזרוח. יחזיר את הכתר בקרוב

  5. תודה על תגובתך
    נתניהו הובא כמנהיג בעל מאפיינים נרקסיסטים בדומה לטרמפ בדומה למשה דיין ויש כאלו נוספים .
    מה שחשוב האם ואיזו מנהיגות תעלה כזו שתהייה עסוקה בהחלמה של החברה הישראלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן