אנושיות גם כשהדם רותח

פריחת הגזענות בחסות המלחמה
תמונה של נח
ד"ר נח שמיר

אני תושב עומר שבדרום. מדרום לנו העיירה תל-שבע וממזרח כמה כפרים בדואים קטנים, צמודים לגדר שלנו.

ביומיים הראשונים של המלחמה עומר הייתה בפאניקה. הבדואים יקומו עלינו לכלותנו. היריות מעבר לגדר, שתמיד קיימות, אם בגלל חתונות, אם בגלל ריב חמולות או סתם, הפכו מיד לכאורה להכנות למסע הרג שלנו. הודעות על בדואים חמושים ברחובות התחילו להתרוצץ, עומר הפכה למבצר, רק שער אחד פתוח, עם שמירה חמושה חזקה וכיתת כוננות חמושה מסתובבת ברחובות. תושבים דרשו לאסור כניסת בדואים לעומר והמועצה נאלצה להסביר כי הם אזרחים מן השורה וכי רוב העובדים אצלנו הם בדואים. כמעט כל עובדי הניקיון והגננות, חצי מהרופאים והאחיות במרפאות ורוב הרוקחים. מאז שככה הפאניקה, אבל היחס העוין לערבים באשר הם ערבים נשאר.

מישהו שאני מכיר, איש מרכז שקול, שלח לי את הניתוח להלן: הכוונה מאחורי מתקפת ה-7.10 הייתה גדולה בהרבה. הם התכוונו לרוץ ולהתחבר לריכוזי הבדואים בדרום וחזבאללה היה עושה אותו דבר ומתחבר לריכוזי הערבים בצפון ויחד כולם היו קמים עלינו, עם כמויות הנשק הגדולות המצויות בידיהם, ומשמידים אותנו ואת מדינת ישראל. הערבים מחכים אך ורק להזדמנות להרוג יהודים. כתבתי לו שזה טירוף ואני מכיר לפחות את הפזורה הבדואית, שיש בה גם קיצונים, כמובן, כמו אצלנו, אבל רובם אזרחים שרוצים להתפרנס, לחיות בשלום ולהשתלב בחברה. בתגובה הוא שלח לי אמוג'י של חמלה לתמים וכתב "אשרי המאמין".

החברה הבדואית ספגה אבדות לא קטנות במתקפה. נהרגו לא מעט, שעבדו בעוטף עזה או במסיבה ברעים, ונחטפו לא מעט. גם מההפגזות של חמאס נהרגו עשרות, כיוון שאין להם מיגוניות ואין איפה להתחבא. רבים מהם התארגנו לעזרה, אם בהסעת מפונים ואם בכל עזרה אחרת. כשהצענו למשפחות שיש להם חטופים לבוא ולעמוד איתנו במשמרת בבאר שבע עם תמונות יקיריהם הנמצאים בעזה, התשובה הייתה, "לא יבואו. הם נמצאים במתח מהמצב וגם מפחד מגורמים עוינים. מפחדים גם שיהרגו את הבנים שלהם בעזה".

לא עזרה אמירתו של המפכ"ל שהתנהגות הערבים הישראלים היא למופת ואין תקריות בערים המעורבות או ביישובים יהודיים. הפחד מהערבים והעוינות לכל ערבי בגלל טבח שמחת תורה גרמו לשורה של תקריות גזעניות, החל מפיטורי ראש מחלקה בבית חולים שכל פשעו הוא שהוא מוסלמי אדוק, דרך סירוב לטפל בחולת סרטן ערבייה ועד לניסיון פוגרום בסטודנטים ערבים במעונות בנתניה (כמובן ללא עצורים), התעללות של חיילים בעצירים ועוד מקרים רבים. השנאה לא פוסחת גם על פעילי שלום יהודים, שחלק מהם, אנשי עוטף עזה, איבדו את יקיריהם או שבני משפחתם חטופים, ולהם מאחלים שיצטרפו לאלה או לאלה וכמובן מאשימים אותם שבגללם קרתה כל הזוועה.

אם כל מה שמניתי לעיל הן תופעות חולפות ובנות-תיקון, מסע ההתעללות של המתנחלים ונערי הגבעות הכהניסטים באוכלוסייה פלסטינית חלשה ביהודה ושומרון, על מנת להפחיד אותם, לגרש אותם ולנשל אותם מאדמתם, נמשך ביתר שאת, ולכאורה מתערבב בפעולות צה"ל למניעת טרור בגדה. השיא היה בהריגת אדם שעסק במסיק זיתים עם משפחתו, וזה אחרי רציחות שעברו מתחת לרדאר, שריפת מטעים, ירייה בכבשים וכל מעשה אחר שיגרום למסכנים לנוס מאדמתם בפחד על חייהם. אין כל זעקה בישראל על המעשים האלה, שנעשים בתמיכת הקיצוניים בממשלה ובעצימת עין של הצבא. הרי הם ודאי תומכי חמאס ושונאי ישראל, אז מותר לעשות להם הכול.

לא אתייחס כאן למה שקורה בעזה, על הבעייתיות שבהשגת הכרעה ראויה על שלטון חמאס תוך פגיעה קשה באזרחים, המשמשים לו מגן אנושי. כאן באמת ההתלבטות מוצדקת. לעומת זאת, כל מה שכתבתי לעיל, על המתרחש בישראל ויהודה ושומרון, ניתן למניעה, אילו רק העם בישראל היה מגלה קצת אנושיות (העובדה שבצד השני יש לא אנושיים אינה מצדיקה דבר) גם בשעות קשות אלה, כשהדם רותח.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

27 תגובות

  1. מאז שכתבתי את זה, המצב רק מחמיר בהתייחסות לערביי ישראל. היה היום פרסום של עורך דין ערבי, שאני מכיר אישית, על התעללות של שוטרים וסוהרים בלקוח שלו החשוד באהדה לחמאס, עד כדי מכות נמשכות ופציעות במעצר, עוד לפני שנחקר.

    1. אכן, מאז שכתבת המצב של הערבים החמיר. ברצועת עזה מדינת טרור מוכה קשות. עומדת בפני חיסול. באיו"ש הוקמו מאות כיתות כוננות של יהודים שגם קיבלו אלפי רובים אוטומטיים ותחמושת. ממש מיליציות עממיות. אם יתפתח עימות באיו"ש הרבה ערבים ייפגעו מבלי שבצד היהודי יימצאו מספיק שוטרים שירגיעו את המתנחלים החמושים. המחאות של האמריקאים ושל האירופים לא יעזרו. לגבי ערביי ישראל – אין מה לקנא במי מהם שמזדהה עם החמאס. צפוי שהם יפסידו את האזרחות הישראלית וימצאו עצמם בארץ אחרת. עורך דין ובית דין לא יעזרו.

      1. אני מאד מקווה שהסיפא שלך מוגזמת, אבל המגמה בהחלט כזו.
        לדעתי, מחאה שקטה של ערבים נגד המלחמה היא לגיטימית.
        אני מנסה לחשוב איך אנחנו, היהודים, היינו מגיבים אילו עזה הייתה מיושבת היהודים, ביניהם בני משפחה שלנו, שהיו עכשיו בני ערובה ומגן אנושי של החמאס

        1. למה אתה מנסה לחשוב אילו היהודים היו בעזה… לא צריך לחשוב – הנה יש לך הוכחה לאיך היהודים מגיבים – עזה כבר נראית כמו דרזדן. וזו רק התחלה. משם נעבור לחיזבאללה. ייעשה אתם חשבון על מה שהם עוללו וממשיכים לעולל כיום.
          נח, אתה מציע לאביבה לשים עצמה במקומם… לא. אנו לא במקומם וגם לא נהיה. אתה צריך להבין – זה או-או. או אנחנו או הם. אין באמצע. אתה צריך להחליט באיזה צד אתה שם את עצמך.

  2. הנאמנות של רוב הערבים אזרחי המדינה נובעת משכל ישר: הרבה יותר טוב להם לחיות תחת יהודים מאשר תחת אחיהם הרצחניים!! בגלל מיקומם ומעורבותם בחיי היהודים הם כבר קרבן של התקפות אוייבי היהודים. אבל הנימוק העיקרי הוא שהם רואים שאחרי הזוועה והמחדל הצבא הישראלי התעשת ומוכיח את כוחו, ואין כמו הוכחת כוח כדי לקבל "רספקט" בעולם הערבי.
    רואים את זה אפילו באוכלוסיה בעזה. הם עלזו כל עוד סברו שהחמאס ניצח. עכשיו שהם רואים שהגלגל מתהפך הם פתאום נגדו.

    1. זה נכון, אביבה, אבל זה לא העיקר. הם חלק מהחברה הישראלית, לפחות אצלנו, כמחצית מהרופאים והאחיות, כמעט כל עובדי הניקיון והתחזוקה ואנחנו, כמו ידינו פורומים את זה.
      גם אם הם מגנים בכל לב את הפוגרום של ה 7.10, מותר להם גם להתנגד למלחמה שבה אלפים מאחיהם נהרגים ואין שום הצדקה לאלימות הממסדית וברחוב המופגנת כלפיהם עקב מחאה לא אלימה.

      1. קשה לי להבין את ההגיון בדבריך. אם זה לדעתך בסדר שהערבים במדינה מתנגדים למלחמה שנכפתה עלינו באופן כה נפשע, מה בדיוק היה עלינו לעשות אחרי הזוועה כדי לרצות את הנחמדים האלה הדואגים לאחיהם הרצחניים? להכיל? הצבועים האלה היו מכילים דבר כזה? ואנא חסוך ממני צדקנות של "מידתיות"…

        1. אביבה, לא טענתי שהפעולה בעזה אינה מוצדקת, אבל, נסי לשים את עצמך במקומם. עם כל הזעזוע שלהם מהמטבח בעוטף, עכשיו אלפי אנשים, כולל כאלף ילדים מבני אמם נהרגים. סביר שגם בני משפחה של חלק מהם. מה את מצפה מהם?

        2. ההגיון הוא שאין סתירה בין מה שאנחנו עושים (ולא ניכנס לוויכוח על הפרטים), בלית ברירה, לבין זכותם להתנגד לזה, בלי להענש על התנגדותם, אם אימה אלימה. זו דמוקרטיה.

          1. בוודאי שיש סתירה. אנחנו במלחמה, והאנשים המזדהים עם האוייב ורוצים להפסיק את המלחמה לטובת אחיהם הנלחמים בנו (ואנא – ראינו כמה ה"אחים" שמחו ברחובות בתחילה) זו דמורליזציה של הציבור. גם צו 8 אינו בדיוק דמוקרטי. בעת מלחמה יש כללים אחרים. הבריטים לא פחות דמוקרטים מאיתנו ומי שקרא קצת על מלחמת העולם השניה שם יודע מה הם עשו למי שתומך באוייב.

            1. דרישה להפסקת ההרג אינה בהכרח הזדהות עם האויב. כיוון שאיני מומחה צבאי, אני לא יודע אם אפשר היה למנוע חלק מהרג האזרחים בדרך למטרה.
              ההשואה לבריטים במלחמת העולם השניה איה נכונה. לא הייתה שם אף פעם סיטואציה שעשרות אלפי בריטים היו בסכנת מוות בצד הגרמני בגלל הפצצת בנות הברית אני יכול לשער את ההתנגדות שהיתה קמה אילו היה כך.

  3. למרות שכנראה איננו מחזיקים באותן דעות פוליטיות, אני גאה בכך שאנחנו פתוחים לגישות שונות, מה שלא קיים בארצות הסמוכות לנו, ואצל הפלסטינים, וגם לא ברוסיה או טורקיה שגילו את פרצופם האמיתי

  4. אנחנו צודקים. האויבים שלנו חיות אדם. אבל זה לא מצדיק מעשים של אנשים מסוימים בקירבנו שמתנהגים בצורה מביישת וגורמים גם לנו נזק בסופו של דבר

  5. אינני מכירה אותך, נוח. חותמת על כל מילה. האם ניסית לשלוח זאת כמאמר דעה לYNET או להארץ? . חייבים להציף את מה שקורה בגדה בתקשורת ולמקבלי החלטות. יש היום כתבה של יניב קובוביץ . חייבים לעצור את מה שקורה בגדה ועכשיו. ככל שהדברים יתאפשרו הפשעים הללו "יתנרמלו" וההידרדרות רק תתעצם עם חלוקת הנשק האגרסיבית של בן גביר.
    מרגישה שאנו ברגעים קריטיים שמקבלי החלטותץ שפויים בצבא ובממשלה חייבים לעצור את ההידרדרות הזאת.

    1. שולי, ראשית תודה על ההזדהות. לא ניסיתי לשלוח לאחד המקומות שהזכרתי, אבל כותבים על זה הרבה שם.
      את צודקת שהעניין הולך ומידרדר. אני יכול רק לקוות שגנץ וחבריו יעצרו את זה.

  6. מצדיע לדיעות כאלה. להכות באויב הכי קשה. להישאר אנושי, ובטח כלפי בלתי מעורבים. זה בעצם הכוח והיתרון שלנו על האויבים שלנו שהם חיות אדם

  7. בכדי לנצח אנחנו חייבים להיות ערכיים
    בניגוד לאוייבינו
    זה מה שיחזק אותנו
    שאנחנו לא כמוהם

  8. תגובתי זו מופנית למגיבים התומכים בנפש חפצה בעמדת המאמר, ומבקש להפנות לרגע את תשומת הלב לדיון הקשה המתנהל ברגעים אלה ממש בסוגיית המתווה המסתמן על עסקת השבת חלק מהחטופים כאשר על כף המאזניים נמצאת הדילמה קורעת הלב האם להתעקש על החזרת כול החטופים כמקשה אחת -או לפרק אותם למנות קטנות על פני תקופה בלתי משוערת בזמן. היום כול משפחות החטופים מלוכדים בעצב ובחשש, ובצדק תובעים מהממשלה שהפקירה אותם לעשות הכול כדי להשיב את יקיריהם הביתה לאלתר. אלא שהאפשרות הזו הוחמצה כאשר למרות ההצהרות לסגור מידית את אספקת המים והחשמל עד שהחמאס ישיב באיבחה אחת את כול החטופים, התפוגגה הנחישות בהשפעת לחציי מערכת האנושיות "שאנחנו לא כמוהם", וכך הידרדרנו לאחר חודש מורט עצבים וחללים למשא ומתן עם הארכי-רוצחים, לאפשר להם למצות את הנכס האנושי שלנו באופן מזוויע לטובת הישרדותם. ועתה מתחיל המסחר "באנושיות"- יקירי מי ישובו בנגלה הראשונה ועל פי איזה קריטריון שהחמאס יכתיב, ומי ימתין לסבב הבא אי שם ובאיזה מחיר דמים של בנינו הלוחמים. כול מסופקי המצפון האנוכיים, הפטורים מחשבון מחיר המסחר האנושי שאותו ישלמו המשפחות שהסלקציה הותירה אותם מאחור- ידרשו לחשבון נפש אישי נוכח השבר והקרע בעם!!.

    1. ארבע הערות, גדעון:
      1. המאמר, בכוונעה, לא עוטסק במתרחש ברצועת עזה, כיוון שזה לא חד ערכי, כפי שציינת. הוא עוסק בהתנהגות אנושית כלפי ערביי ישראל וגם במה שקורה בגדה. האם הכוונה שלך היא שנהיה אטומים ואכזריים באופן כללי?
      2. כולם תמורת כולם לא ריאלי לצערי הרב (ואני במשמרת החטופים כל כמה ימים). אין שום סיכוי שחמאס יוותר על הנכס היחיד שיש לו, כשאנחנו מצהירים בגלוי שאחרי שחרור החטופים יקל עלינו להשמיד אותו.
      3. לחמאס לא איכפת מסבל העזתים, זה אצלו רק כלי לתעמולה שתחזק את עמדת העולם נגדינו ולכן, מניעת חשמל מים ותרופות מהרצועה רק תועיל לו ותזיק לנו ותמנע מאיתנו את התמיכה העולמית ואת הזמן שארה"ב נותנת לנו לפעולה.
      4. והערה אחרונה, ערכית. גם אם יש מחיר לאנושיות, אם נאבד אותה ונהיה כמו שונאינו, מה הטעם לקיומנו כאן?

    2. ואם לא הבהרתי את עצמי הייטב, כל מה שישראל עודה ברצועה הוא מתוך אינטרס ישראלי ומחשבה נכונה. לא בגלל שום אנושיות. אם חלק מהפעולות הן גם אנושיות, מה טוב.

      1. נח
        הבהרת היטב ובסהכ אנו שואפים להשגת אותן המטרות אך מתווכחים על הטקטיקות. היינו צריכים להפעיל את מלוא " היעדר אנושיות זמני " בימים הראשונים כשהעולם עדיין תמך בנ- והיה מפעיל לחץ להחזרת כול החטופים- עכשיו כבר מאוחר, וכול מה שנעשה- יעלה לנו במחיר חללים רבים מדי יום. אני שומע כול מסוק הנושא פצועים יום ולילה לתל השומר- וליבי נחמץ. ואנו נגררים לסיוט של מלחמת התשה ללא הכרעה . את המעגל והעינוי הסיני של השבת החטופים טיפין טיפין- הזה צריך לסיים אחת ולתמיד- קל להזדהות עם סבל המשפחות היום- לי קשה יותר סבל אובדן בנינו במלחמת התשה בלתי נמנעת בלתי אפשרית הנכונה לנו

        1. כפי שכתבתי, לדעתי כולם היה לא ריאלי, לא משנה מה היינו עושים. זה הנכס והנשק המשמעותי שלהם והם לא יוותרו עליו. עסקאות חלקיות אפשריות.

    1. נכון, אבל כרגע, אין לנו סכנה קיומית חוסר אנושיות לא תציל אותנו מכלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן