אינטואיציה וחשיבה

האם כדי לפתח תבונה יש צורך בפיתוח אינטואיציה?
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

כדי למקד את הדיון שאציג כאן במאמר, אצטרך להתחייב למה אני מתכוון במונח "אינטואיציה" וכן במונח "חשיבה" ואפילו במונח "תבונה". כלומר, עליי להתחיל את המאמר בבחירת הגדרות למונחים האלה, כי יש להם משמעויות שונות בהזדמנויות שונות. אעשה זאת בדרך פשוטה ביותר. במונח "תבונה" אצביע על איכות של מכלול תופעות ופעילויות שכליות, כלומר של פעילויות סובייקטיביות המתבצעות בעיקר בעולם הפנימי של היחיד, בשכל. במונחים "אינטואיציה" ו"חשיבה" אשתמש כשמות לתהליכי "תבונה" המבוצעים להפקת תוצאות שהן השערות ומסקנות המנוסחות בדרך כלל במילים. ההבדל בין חשיבה לאינטואיציה הוא באופן שבו אנו מנמקים את תוצאות התהליכים האלה. ייתכן שההבדל הוא הדרגתי ולא "בינרי" של כן-לא. מסקנה של חשיבה נשענת על מחשבות קודמות ונובעת בדרך הניתנת לתיאור ממחשבות קודמות. מסקנה של אינטואיציה קופצת בשכלנו ללא הנמקה או הצדקה כלשהי. במילון תוכלו למצוא את ההגדרה הבאה למונח "אינטואיציה": "תפיסה ישירה של אמת או של עובדה… באופן שהוא בלתי תלוי בחשיבה הגיונית או בחשיבה סדורה". אנו מכירים זאת גם כתופעת ההברקה, או כחוויית "אה!". זאת "קפיצת הדרך" של המחשבה.

לכאורה חשיבה היא תהליך סדור ובר-הנמקה ואילו האינטואיציה היא פרועה וללא הסבר. דניאל כהנמן, אחד מגדולי החוקרים של האינטואיציה הידועים בארץ, תיאר את ההבחנה בין אינטואיציה לחשיבה במונחי מהירות. האינטואיציה מהירה כבזק ואילו החשיבה גוררת רגליה ומתנהלת לאיטה. בין המדענים הראשונים שהתייחסו אל תופעת האינטואיציה היו מתמטיקאים. זה די מובן שאלה העוסקים בתורה שכל היגדיה, למעשה, חייבים להיות מנומקים, אם על ידי הצהרות ברורות (האקסיומות וההגדרות) ואם על ידי הוכחות מפורשות ומפורטות (כל שאר ההיגדים שבשפה מסדר ראשון), ואילו במציאות הם נתקלים בקושי להסדיר את הבנתם – אלה היו הראשונים שהתופעה הטרידה אותם מאוד. מתמטיקאים רבים גילו בעבודתם את התופעה שגאוס התייחס אליה במאה ה-19 במילים: "את תוצאותיי קיבלתי מזמן אך אינני יודע עדיין איך להגיע אליהן" (כמצוטט במאמרה של אנה ספרד על עבודתו של פרופ' אפרים פישביין על האינטואיציה כמטפורה בירחון על"ה – עלון למורה המתמטיקה 2000). ואולם צריך לשים לב שבראשית המאה (כמו פואנקרה ב-1905) השתמש במונח "אינטואיציה" כדי לתאר תכונה כללית של השכל של המתמטיקאי, המנוגדת מבחינה מסוימת ללוגיקה הנדרשת בהוכחות המתמטיות. אני משתמש במונח "אינטואיציה" כתכונה של תהליך שכלי ולא של אופי השכל של החוקר.

כאשר תחום הבינה המלאכותית נולד, מכונניו הבינו מראש שאין לנו היכולת לתת לאינטואיציות לפעול בתהליכים המלאכותיים של החשיבה הסינתטית, קרי בתהליכים הדיגיטליים. במאמרי הקודם כאן ציטטתי את הצהרת ממציא הביטוי "בינה מלאכותית" על נקודת המוצא של הכנס המכונן ב-1956 כדלקמן: "מטרת הכנס היא להתקדם על בסיס ההשערה שכל היבט של למידה או של כל תכונה של תבונה נוכל, בעיקרון, לנסח במדויק, עד כדי כך שניתן יהיה לבנות מכונה שבפעולתה תבצע הדמיה של אותו היבט". במילים אחרות, בינה מלאכותית הוגדרה מראש כבינה ללא כל אינטואיציה. ואיש לא תמה, האם בכך איננו מגבילים מראש ובמידה חריפה את תחום הבינה המלאכותית?

היות שלא חקרו את הנושא מספיק, איני יכול לספק לכם תשובה מבוססת לתמיהה כזו. לדעתי, אחת מן השתיים צריכה להתקיים: או שאינטואיציה דרושה לנו כדי לפתח את בינתנו, ואז על המומחים בפיתוח בינה להציע לנו שיטות לפיתוח הבינה, לרבות תהליכים אינטואיטיביים; או שתחום הבינה המלאכותית יוכל להתפתח מבלי שנמצא דרכים שמקבילות לפיתוח האינטואיציה ועוקפות אותה. כיום בתחום הבינה המלאכותית לא נוגעים בפיתוח תוכנות המגלות אינטואיציה ומתעלמים מהיעדר הנגיעה באינטואיציה. בחינוך מתגלים פה ושם ניצוצות של מאמצים לספק לילדינו מסלולי התפתחות של יכולת האינטואיציה שלהם. ואולם, אולי משום שמאמצים אלה מבוססים רק על האינטואיציה של אנשי החינוך עצמם, הם אינם מוצלחים במיוחד. לעיתים קרובות קורה ההפך. מורים, בכוונה או שלא בכוונה, מעיבים על חשיבתם של תלמידיהם וכופים עליהם דרכי עבודה של הפחתה במאמצים החשיבתיים (למשל בתמיכה להשגת ציונים טובים במבחנים שונים) וכך הם תורמים ליצירה של דור של תלמידים עצלים שעיקר מאמציהם מופנה להימנעות מחשיבה. הם מלמדים לא על ידי העשרה של האינטואיציה של התלמידים, אלא על ידי אימונים בחיקוי הרובוטים החופשיים מאינטואיציה.

למיטב הבנתי, כפי שבמחקר המתמטי התגלתה תופעת האינטואיציה כמשלימה פעילה של חשיבת החוקרים הלוגית, בהוראת המתמטיקה במקרים רבים תוכלו לגלות את הצורך בפיתוח האינטואיציה של התלמידים כמשלימה את החשיבה הסדירה, על ידי עידוד הדמיון הדרוש להעצמת האינטואיציה של התלמידים. האם התגלתה כאן הצדקה (נוספת) בנחיצות החינוך המתמטי להתפתחות החשיבה של התלמידים? לקוראים הפתרון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

  1. אתה מדגיש מאוד את הצורך ללמוד מתמטיקה. יש כאן היה. בפני המין האנושי עומדות אין ספור זירות ידע.לא כל אחד יודע לחבר מוזיקה. לא כל אחד יודע לנתח אנשים. וכן הלאה. אז כשמישהו נזקק לידע בו איננו שולט הוא יכול לקבל שירות ממי שכן יודע. בקיצור, אי טפשר שכולם ילמדו לעומק את כל הנושאים. בטח לא מתמטיקה.

    1. דיאנה תודה על הערתך,
      אינני יודע היכן טענתי שכל אחד חייב להיות מתמטיקאי. הבאתי את המתמטיקה כדוגמה שבו כמעט כל העוסקים בה נתקלים ונעזרים בתופעת האינטואיציה. המסקנות שלי לגבי הבינה המלאכותית נבעו מיישום ההמלצה של טיורינג להסתכל על תהליכי חישוב כמתבצעים על ידי מנגנונים שהם ישויות מתמטיות. אז כל מה שנדרש כדי להבין את הכלים הדיגיטלים האמורים להיות גם נבונים כמו בני-אדם ואפילו לעלות עליהם, חייב לכלול את אופי ההתמודדות עם האינטואיציה ולא רק החשיבה חסרת הניצוץ התבוני. מצטער שהתחום הזה אולי מרתיע אותך. את לא היחידה. חבל שהמתמטיקה כנראה מרתיעה אותך.

  2. אם להגדיר (אינטואיטיבית…) את האינטואיציה, הייתי אומרת שמעבר ליכולת מהירות הברק שלה לסכם את כל הידוע (אולי גם בתת ההכרה), נוסף לה אלמנט שלא הוזכר כאן, והוא יכולת קליטה (מעומעמת וחד פעמית ככל שתהיה) של שברי תודעה (שאורי מילשטיין מגדירה כתודעה עליונה), שמהותה עדיין אינה ידועה כי היא עדיין לא התממשה. משהו שלעיתים צץ (באופן ספורדי ולא נשלט) אצל נביאים, קוראים בקפה וכל מיני מדיומים למיניהם (כמובן איני מתכוונת לשרלטנים).
    האם עקרונית אפשר בכלל להעביר תכונה כזו לבינה מלאכותית?

    1. לאביבה תודה שוב על הערתך,
      סיימת בשאלה שמעיבה על הניסיונות הנואשים ליצור הדמיות דיגיטליות של חשיבה אנושית. נסי למצוא התייחסות אל התכונה הזו על-ידי הכותבים הנלהבים על הישגי הבינה המלאכותית.

    2. אביבה,
      אני סבור עקרונית שכלל מה שניתן לחשוב עליו , ניתן גם לממש.

      1. זו סברה עמוקה ומרתקת, גם עקרונית וגם מעשית. אם להמשיך את הרעיון: האם החשיבה הזו מוגבלת לתודעה האנושית? בשיחתנו דיברת על רמות שונות של תודעה: דומם, צומח, חי, אנושי, אלוהי. עכשיו עולה גם התודעה של בינה מלאכותית. האם החשיבה האנושית מסוגלת לקלוט משהו מהתודעה האלוהית (כל' הכל יודעת, הבלתי מוגבלת, היוצרת יש מאין)?

        1. אביבה,
          אם נסכים עם נילס בוהר ורוג'ר פנרוז שתודעה/חשיבה היא סוג של אנרגיה. הרי לפי שפינוזה אלוהים נמצא בכל ואנשטיין הצהיר שהא מאמין באלוהים של שפינוזה. מכאן שאלוהים הוא אנרגיה אינטלקטואלית טהורה וכל מה שאנחנו קולטים נובע ישירות או בעקיפין ממנה. אני סבור שפוטנציאלית התודעה אנושית יכולה לתקשר עם התודעה הגבוהה.

          1. כל זה מעורר ים של שאלות. גם אם נניח שהתודעה העליונה (אלוהים בכל מובן שרוצים) היא אנרגיה אינטלקטואלית (עם פוטנציאל אונתולוגי) איך בני אנוש מתקשרים איתה?
            האם זה דיאלוג או רק יכולת אנושית לקלוט? ואם זו יכולת אנושית לקלוט, האם זו יכולת מובנית בבני אדם ככאלה או זו מתנה ליחידי סגולה? ואם לחזור לנושא המאמר: האם ניתן להעביר יכולת כזו לבינה מלאכותית?

            1. אביבה!
              בהנחה שהתודעה היא אנרגיה, ובעקבות שפינוזה שאנרגיה זאת היא הבסיס לכל, הרי על פי הפילוסופיה הדיאלוגית, פוטנציאלית הכול יכול לתקשר עם הכול וזה כולל גם את הבנה המלאכותית.

          2. מה ההבדל בין תודעה אנושית לתודעה גבוהה? האם התודעה הגבוהה אינה אלא סוג של תודעה אנושית מדומיינת?
            אם תודעה היא סוג של אנרגיה, האם על ידי הפעלת התודעה תוכל להעלות את הטמפרטורה של 1 סמ"ק מים במעלת צלסיוס אחת?
            לגבי שפינוזה – הוא התנצר, כפר באלוהי ישראל ועבר להאמין באלוהי הנוצרים. אז איך אפשר להאמין לשפינוזה שאלוהים נמצא בכל?

      2. לאורי שלום ותודה על הערתך,
        היא ממחישה את התופעה שאליה התייחסתי בכמה הזדמנויות קודמות.
        אני מניח שבטענתך "ניתן גם לממש" התכוונת "ניתן גם לממש באמצעות מחשב או תוכנה דיגיטלית". ובכן, בדיוק לא.
        מי שקרא את מאמרו המכונן של טיורינג משנת 1936 ולא נרדם בעת הקריאה שם לב שהוא טרח להוכיח שיש משימות המוגדרות היטב (ולכן, ניתנות "לחשוב עליהן") אשר אינן ניתנות למימוש בשום אמצעי דיגיטלי.
        כמובן שאפשר להתפלפל ולטעון שכל מה שניתן לחשוב עליו בפירוט ניתן גם לחישוב. אבל הטוען כך צריך להגדיר מה זה "לחשוב בפירוט". אמליץ לך כפי שאני ממליץ לקוראים רבים לקרוא ולהבין את מאמרו של טיורינג משנת 1936.

  3. קודם צצות תופעות ואחר כך אנחנו כבני אדם מבינים את הצרכים הקשורים, הלמידה הנחוצה, ואפילו הכללים שחייבים לקבוע. אבל כל זה לוקח הר,ה זמן ודורש הרבה סבלנות. ונכון שבינתיים נעשות הרבה טעויות אבל אין מה לעשות. הדהירה קדימה בלתי ניתנת לעצירה. במדינות עם מערכת חינוך ראויה ועם מנהיגים רציניים וערכיים, הבעיות פחות גדולות, אבל קיימות.

    1. לאיריס תודה על הערתך המוצדקת.
      אני דוהרים על סוסים שאיננו טורחים ללמוד אודותם ולהכיר את תכונותיהם ומגבלותיהם.

  4. המאמרים שלך מעוררים מחשבה. אי אפשר בקלות להסכים או לשלול את הדעות שלך
    צריך לנמק לעצמך היטב ולהתלבט לפני שיש לקורא דעה משלו לנושא שבמאמר

    1. לנחמן תודה על דבריך.
      בתגובה עליהם אומר לך רק, נסה ואל תחשוש מלשגות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך