המילה תעמולה מקושרת ל"הפצת מידע". חיפוש זריז במילונים יגלה כי יש למילה פירושים שונים, אך בקצרה, בדרך כלל מדובר על הניסיון לשכנע אנשים לעשות משהו אשר יתגמל וישמש את טובת התועמלן, מבצע התעמולה.
תעמולה התקיימה בעידנים עתיקים בדרכים וצורות שונות ומוזרות. לבוש טקסי, כמו זה שלובשים בעלי שררה, מבנים מפוארים, סמלים, עיטורים ואנדרטאות היוו את תעמולת העידן העתיק. התלוו להם סיפורי עמים וקרבות. כשאלכסנדר מוקדון רצה להעביר מסר תעמולתי, הוא השמיד לחלוטין את תבאי, שהתנגדה לו. ערי המדינה היווניות האחרות הבינו מיד מה יקרה למתנגדים לו ופתחו ברובן את שעריהן. במהלך כיבושיו הקים ערים שונות על שמו, קישר עצמו לסיפור הקשר הגורדי ועוד ועוד כאמצעי תעמולה. במילים אחרות, חשיבות הנושא הייתה ברורה לו.
פרופגנדה התפתחה במהלך השנים, וכל תקופה הוסיפה לעצמה אמצעים ושימושים בהתאם להמצאתם של אמצעי תקשורת חדשים. משטרים טוטליטריים פיתחו אמצעי תעמולה והקימו מיניסטריונים שהתמחו בנושא. הרעיון היה לגייס קהלים, להפחיד אחרים ולהביא לדה-מורליזציה של היריבים. אמצעי התקשורת השונים שבהם עשו שימוש התאימו עצמם לתעמולה וכל מדיום חדש היה כר פורה לשימוש בה. למשל היפנים השתמשו בשדרית הרדיו איוה איקוקו טוג'ורי, הידועה יותר כ"שושנת טוקיו", שבקולה הרדיופוני שידרה דברי הסתה והפחדה אל הכוחות האמריקניים במזרח הרחוק. ארגון דאעש הביא את התעמולה לקיצון בהוצאות להורג ועריפת ראשים.
אך מה עושות דמוקרטיות בזמן מלחמה? חופש הביטוי, שהוא אחד ממאפייני הדמוקרטיה, מעלה סוגיה שיש לשים עליה זרקור. מצד אחד, זכותו של כל אחד לומר את אשר על ליבו. מצד שני, האם יכול הדבר לשרת את הצד השני בזמן מלחמה? ודאי שכן. הרשתות החברתיות, שבהן מגוון דעות רחב בשילוב עם בוטים מכוונים ומונעי מטרה זדונית, עלולות לפגוע ברקמה החברתית הפגיעה גם כך בחברה הדמוקרטית.
ייתכן שהביטוי שאני מחפש כאן הוא "גיוס" או התגייסות. כאשר אנגליה החליטה כי הותקפה במלחמת העולם הראשונה, מאורעות כמו הטבעת הספינה "לוסיטניה" סייעו לה לגייס את האמריקנים אל תוך המלחמה. במלחמת העולם השנייה אירוע פרל הרבור הצליח אף הוא לגייס את האמריקנים, הפעם למלחמה כנגד גרמניה הנאצית. הפגיעה במגדלי התאומים גייסה את הממשל האמריקני ואת האזרחים כנגד אל-קאעידה. האם אין זה ה-9/11 שלנו? נראה כך על סמך הגיוס הלאומי. אני רק ממליץ לתת למקצוענים לנהל את ההסברה וגיוס התועמלניים. ומי מקצועי יותר מחברות הפרסום והקבוצות שניהלו את הקרב כנגד הרפורמה השיפוטית? מערכת מסודרת ומקצועית של תעמולה שהורידה את הממשלה על ברכיה וגייסה את האזרחים כך שיצאו לרחובות. במילים אחרות, אם כולם כרגע נלחמים כנגד מטרות ברורות, מדוע לא לגייס את ראשי קבוצות המחאה יחד עם משרדי הפרסום ואנשי קריאייטיב לנהל את התעמולה בישראל גם באירוע הקשה שלפנינו? הם לפחות יודעים איך עושים זאת ביעילות. ערוצי טלוויזיה הציגו את המטה של "אחים לנשק" ואת פעולותיו לארגון מזון וביגוד למפוני הצפון והדרום בשעת המלחמה, חיפוש ואיתור נעדרים בעזה ומציאת שמות נעלמים. למה שלא ינצלו את יכולותיהם גם בהסברה החוצה אל העולם? הרי כולנו מגויסים עתה, הלא כן? בתעמולה הם לבטח עולים על יכולות הממשלה
6 תגובות
אתה צודק ואכן הממסד והם צריכים לאחד כוחות אבל הם צריכים לאהוב את ישראל יותר משהם שונאים איש את רעהו וזה לכשעצמו כרגע אתגר בלתי עביר.
בטח ראיתם את הפרסומים על שרה נתניהו שנלחמה בטובים שעוזרים רבות, ניסתה למנוע הכרה בהם כעמותה
נאה דרשת
נדמה שכיום נעשית מירב התעמולה הישראלית, במישרין ובעקיפין. להמשיך כך, ורק יותר לתאם בין כל הגורמים.
למה התגייסות?
למה לא מנגנון לאומי ממשלתי מקצועי קבוע?
יש מימון אם יוותרו קצת על כספים מפלגתיים
למה אנחנו חובבניים
למה הכל באלתורים
למה הכל בהתנדבות
התגייסות יש, ניהול ותיאום טובים אין