בשבח הנובלה 

על קובץ הנובלות "לילה מופלא" מאת סטפן צווייג (1)
צילום של משה
ד"ר משה גרנות

קובץ הנובלות של סטפן צווייג, בתרגומו של צבי ארד, יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן (1984, 220 עמ'). לא ברור מדוע זמורה ביתן ציינה בכותרת הקובץ רק ארבע נובלות נבחרות, שהרי בספר מופיעות עוד שתיים: "גוויעתו של הלב" ו"עשרים וארבע שעות בחייה של אישה", שהן לא פחות משובחות מהארבע שצוינו בכותרת. צווייג היה אומן הנובלות. בביקורת העברית נובלה מוגדרת כיצירה שהיא ארוכה מסיפור קצר, וקצרה מרומן קצר. בנובלות שבקובץ הזה יש תמהיל מרתק של העמקה בנבכי הנפש עם תיאור אירועים מרעידי לב הפוקדים את הגיבורים, נגיעות סוציאליות ורמזים פציפיסטיים, וכן, גם אתיאיסטיים (ראו עמ' 93, 94, 102, 209, 214). מפתה לתייג את יצירתו של צווייג כשייכת לזרם התודעה, אבל התמהיל הנ"ל מוכיח שקשה לתחם את יצירתו של סופר גאוני.

בחלקה הראשון של רשימה זו אדון בשלוש הנובלות: "לילה מופלא", "גוויעתו של הלב", ו"מכתבה של אלמונית".

בנובלה "לילה מופלא"פוגש הקורא גיבור, שאירוע על גבול הפלילי משנה לחלוטין את דרך חשיבתו ואת התנהגותו: הגיבור הוא ברון וינאי שנולד עם כפית זהב בפה – ירש הון מהוריו, הוא עשיר כקורח, יפה תואר, צעיר, מחוזר בחברה בכלל, ועל ידי נשים בפרט. חיי הבטלה ומעורבותו בחברה הגבוהה והנבובה של וינה גורמים לו להיות אדיש לגבי הסובב אותו, וגם לגבי עצמו: אהובתו נוטשת אותו למען גבר אחר, חברו הטוב נפטר – אך הוא אינו מרגיש דבר. הוא חש קיפאון פנימי עמוק עד לכדי הרהורים על כדאיות החיים.

משועמם הוא מגיע לפארק היפה של וינה, הפראטר, ונקלע למרוץ סוסים שמלהיט ומסעיר את הקהל, ההתלהבות הזו אינה מובנת לו. במקום זה הוא מתנסה במעשה הגובל בפלילים: הוא מנכס לעצמו כרטיס הגרלה שאינו שלו, וזוכה בסכום נכבד. כקצין מילואים וכג'נטלמן, הוא לא יכול להרשות לעצמו ליהנות מהגניבה, ומחליט להפקיד את כל הכסף שזכה בו בהימור נוסף על סוס חסר סיכוי, והוא שוב זוכה בכסף רב. אף שהוא יודע שמדובר בכסף אסור, הוא חש גאווה במעשיו.

בהמשך הוא מנסה להתערות (הוא הלבוש בהידור של אציל!) בעולמם של אנשים פשוטים, רוכלים קטנים, מטאטאי רחובות ואף של אנשים שחיים בשולי החברה, למשל, זונות. הוא פוגש זונה מלוכלכת, סמרטוטית, חולת רככת, מראה לה אהבה ומעניק לה כסף רב. הוא נותן כסף גם לשלושה בחורים שמבקשים לסחוט אותו, וכך הוא מפזר את הכסף שזכה בו במרמה. לפתע הוא חש מה שלא חש מעולם – שיש משמעות לחייו, והוא מראה יחס חברי לחדרן שלו ולשוער, דבר שלא עשה מעולם.

בנובלה "גוויעתו של הלב" מסופר על יהודי וינאי עשיר בן 65, המבלה עם אשתו ובתו בפנסיון באיטליה. הוא איש ידוע חולי, וכשהוא חש ברע, יוצא מהחדר לפרוזדור, ורואה לתדהמתו שבתו, ארנה, בת ה-19, יוצאת מחדרה ונכנסת לחדר של אחד הגברים שמתרועעים עם אשתו ובתו. הוא נסער מאוד, ומתכוון להטיח בבתו גידופים – איך היא ממיטה חרפה על משפחתה, ומתנהגת כמו זונה. הוא גם קונה מקל כדי להכות את הגבר שאליו התגנבה בתו בלילה.

אולם הוא אינו מממש אף אחת מתוכניותיו, וחש עצמו כישלון מוחלט: מגיל 12 הוא עובד, וצבר הון בעשר אצבעותיו כדי שאשתו ובתו יוכלו לבלות בתיאטרון ובריקודים, שילמדו צרפתית, וילעגו לו על רישולו ועל חוסר השכלתו. הוא דורש מאשתו ובתו לנתק קשריהן עם השלושה, וכשהן מסרבות, הוא חוזר לווינה בלעדיהן, וחייו משתנים לגמרי: הוא חוזר בתשובה, תורם לבית הכנסת ולקבצנים. כשקבצנית מבקשת נדבה, ולא נותר לו כסף בכיסו, הוא מעניק לה את טבעת הנישואין שלו, מחווה שמשמעה – ניתוק ממה שנחשב עד לא מזמן למפעל חייו.

בנובלה "מכתבה של אלמונית" מסופר על סופר שביום הולדתו ה-41 מקבל מכתב שמתפרס על פני 21 עמודים מאישה שלא חתמה את שמה: היא חושפת את אהבתה המטורפת אליו מאז שהייתה בת 13, והוא גבר נאה וסופר מוכר בן 25. היא עוקבת אחריו בצאתו ובבואו, מנשקת לידית שהוא נגע בה, ואוספת בדלי סיגריה שהיו בפיו. אימה האלמנה נישאת לקרוב משפחה בעל וילה באינסברוק שבחבל טירול. המעבר הזה עבורה הוא אסון. אילו הסכים הסופר, היא הייתה מוכנה להיות משרתת שלו, ובלבד שתוכל להמשיך להיות בקרבתו.

לפני יום הפרידה היא חיכתה לחזרתו הביתה עד שתיים בלילה, וראתה אותו חוזר לביתו בלוויית אישה. היא מצליחה לשכנע את אימה ואת אביה החורג שהיא חייבת לחזור לווינה, ואז כל יום, אחרי עבודתה בבית מסחר, היא מחכה לו ליד ביתו. והנה, לבסוף, הוא מזמין אותה למסעדה, ואחר כך לדירתו, והיא מתמסרת לו במשך שלושה לילות סוערים שגורמים לה אושר שלא יתואר.

מלילות האהבה האלה היא נכנסת להיריון, ואינה מעיזה להודיע לו, שמא לא יאמין, שמא ידרוש ממנה להפיל. היא יולדת בבית חולים ציבורי, שבו יולדות רק נשים מתחתית החברה. בתחילה היא מפרנסת את בנה בכסף שהשיגה ממכירת תכשיטיה. לאחר זמן, בהיותה אישה יפה, היא מתפרנסת ממכירת גופה – אצילים ועשירים מתדפקים על דלתה, מקיימים אותה ואת בנה ברווחה, ואפילו מציעים לה נישואין, אבל היא ממאנת, בתקווה שאולי יזדמן לה להיות שוב עם אהוב ליבה. ואומנם, היא פוגשת אותו במסעדה, והולכת עימו לדירתו. אולם הוא חושב אותה לזונה ומשאיר כסף בתיקה. את הכסף היא מעניקה לחדרן שלו, היחיד שזכר מי היא. במכתב הארוך, הלא חתום, היא מספרת כי הבן שלה-שלו נפטר ממחלה, ולא נותרה לה סיבה בעולם שלמענה כדאי לחיות.

בפרק השני של רשימה זו אדון בשלוש הנובלות הנוספות הכלולות בקובץ.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. ברוך שובכם שהחלטתם לתת גם מקום לרוח ולא לעסוק רק במלחמות (שהן בוודאי הכי מעסיקות אותנו ובצדק)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן