התמוטטות הקונספציה

מי שחשב שנצליח לחיות בשלום עם שכנינו, לא הבין דבר
תמונה של יורם
ד"ר יורם רבובסקי

כמה פעמים סיפרו לנו את הבדיחה העצובה כי אם ניתן לפלסטינים עבודה, כסף, התנתקות (תרתי משמע) ולבסוף עצמאות – הכול יהיה יותר טוב? אמרו לנו שהם, הפלסטינים, יהפכו לחסידי אומות עולם ויעסקו בשל עצמם – ייפתחו את יישוביהם, יבנו מלונות ואתרי תיירות, יעבדו את אדמתם ויבוא לפלסטין גואל. שקט – זה הכול. תנאים כלכליים – זה הכול. "אוסלו", "התנתקות" ו"מדינה פלסטינית" היוו דגל שאחריו צעדו אנשים וגופים כשפנו אל הקהלים הישראלים.

אני גם משער כי כבר בעת כתיבת מילים אלה מתחיל שוב מסע הסברה תקשורתי שמטרתו לחפות על כישלון הקונספציה הזו. בראש חוצות יעמידו ויאשימו את אלה שעמדו בראש ההנהגה בעת אסון ה-7 באוקטובר ויסבירו לנו כי "הוא אשם". "הם אשמים". ואני טוען כי אפילו אם הדבר נכון, לצד האשם צריכים להיות קשורים ל"עמוד הקלון" עוד רבים אחרים. ובראשם כל מי שהאמין או חשב שיכול היה להיות אחרת.

כולנו עוברים אינדוקטרינציה בכל יום ובכל שעה. כולנו מקבלים מסרים שחוזרים על עצמם ולפיהם "יש רק דרך אחת לפתרון בעיה". יש שטענו כי "היהודים אשמים בכול". יש שטענו כי "השמאל/הימין אשמים בכול". ויש רבים וטובים שטעו טעות עצומה שנבעה משטיפת מוח מתמידה הגורסת כי אוסלו וההתנתקות יצליחו לשנות שנאה ושטיפת מוח של קהילות שלמות בחברה הפלסטינית לישראל ולכל מה שהיא מייצגת. דורות של שנאה לישראל, ליהודים, להצלחתם ולעמלם לא ייעקרו לעולם. מי שיכול היה לבצע את הטבח הנורא בדרום הם אנשים רוויי שנאה. אין לכך הסבר אחר. כל מי שחושב כי אלה היו בודדים, טעות בידיו. מי שמתחנכים על התפיסה שאנו גזלנו מהם את הקרקעות ואת התנאים שלהם וכי תמיד אנו אשמים, לא ישנו לעולם את דרכם או את מחשבתם.

אבל זאת כבר הבינו המתיישבים הראשונים היהודים בישראל. במאורעות תרפ"ט נרצחו 133 יהודים. והפעם, פי עשרה. הצמא למחיקתנו מעל אדמתנו לא ישתנה לא משנה מה נעשה. כל מי שחשב כי נצליח לחיות ב"שלום" עם שכנינו, לא הבין או מבין אותם. הם לא רוצים לחיות לצידנו, אלא במקומנו. מאות מיליארדי הדולרים המועברים אליהם בסיוע היו יכולים לאפשר להם לעמוד על רגליהם ולחיות בכבוד, גם תחת אוטונומיה. אך זו לא כוונתם. הם לא רוצים עצמאות לידנו, כי אם לממש את תורת השלבים של ערפאת ושל הפת"ח. הם רוצים וירצו להכחידנו ולמחוק את הישות הישראלית מעל פני האדמה.

מי שלא מבין זאת, לא זוכר, כנראה, את הרציחות האכזריות שאירעו כאן בעשורים האחרונים. החינוך היהודו-נוצרי שאליו הורגלנו במהלך הדורות, לא מאפשר לנו לראות באמת את השסע והפער בינינו, החומלים על חיי אדם, לעומת שכנינו המרצחים שמתחנכים על "נקמת דם", סקילה, שחיטה, אונס שבויים וכל שאר הדברים הנוראיים. זהו פער תרבותי שיידרשו עוד עשרות, אם לא מאות שנים, לשנות. והשינוי יקרה רק אם הם ירצו. והם כנראה אינם רוצים. ההבדל בין הלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000 לבין הטבח בדרום הוא במספרים בלבד. הרעיון הוא אותו רעיון. לרצוח כמה שיותר יהודים וכל הדרכים לגיטימיות בפני האספסוף.

מתי נתפכח כבר מהשגיאות הקונספטואליות שלנו? יצחק שמיר חזר ואמר כי יש להמשיך ולנהל את הסכסוך המדמם הזה, גם עוד 1000 שנים. מי שחושב שהמצב בשטחי יהודה ושומרון שונה – שוגה. ומי שחושב שלהעניק שלטון עצמי עצמאי לאנשים המתגוררים מטרים בודדים ממרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר במדינה, כנראה לא לומד אף פעם מטעויות.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

    1. יורם רבובסקי צודק בכל מילה שכתב. זו המציאות ועם זה צריך להתמודד. אין מה להיכנס לדיכאון.
      יש להכות בחמאס ובמשת"פיו ולהחזיר לעצמנו את כושר ההרתעה. אין מה להתחשב בפבריקציה שנקראת החוק הבינלאומי.
      גם אין מה להתרגש מבית הדין בהאג או מהחלטות האו"מ.
      התחלנו לעשות ברצועת עזה נכבה שלעומתה זו של 1948 הייתה משחק ילדים.
      משם צריך לעבור ולהרוס את חיזבאללה. יעלה כמה שיעלה.
      כאשר נסיים את חיסול הפרוקסים האיראניים הללו כל האויבים לא יעזו להתעסק איתנו עוד פעם. לפחות ב- 100 השנים הקרובות.

      1. אני רוצה להאמין שאתה טועה
        אחרת איזה עתיד מחכה לנו
        ואני לא אומרת שלא צריך להיות חזקים
        צריך להיות הכי חזקים
        אבל לא לוותר על הסיכוי לשלום
        ויש סיכוי שהוא אפשרי.

  1. הקונספציה המוטעית והמאוד רווחת היא לחשוב שגדר טובה מביאה לשכנות טובה או לבטחון
    כדאי להסתכל טוב טוב על הגדרות של הקמפוסים אצלנו ועל תיאטרון השער של המאבטחים שם ….

  2. יורם יקירי,
    ראשית, עלינו להיגמל ממה שנבנה אצלנו, בקירבנו, אחר כך נדבר על מה שנבנה אצלם. ומה שעליו שילמנו מחיר איום, שוב, הוא זלזול באינטליגנציה של כל דובר ערבית באשר הוא. כפי שנוכחנו, העליונות שייחסנו לעצמנו מאז שהחלה "השותפות" עם דוברי הערבית על חלקת ארץ מדממת זו, מביאה אותנו שוב לשלם במיטב יקירינו בשל פשיטת הרגל שאירעה לתובנות שלנו. אולי הפעם נפנים סוף סוף שגם דובר ערבית הוא דובר סייבר וגם אנגלית, נכון, שמדובר בעם שהמציא את המתמטיקה, הביא לעולם אמנות וארכיטקטורות מופלאות; שיודע לתכנן מבצעים ולשתוק, שהפריח מדבריות טוב יותר מאיתנו – ראה מפרציות. בנוסף, עלינו להגמל מהחיבור בין ארגון טרור ומשילות: ארגון טרור נוצר כדי לחולל טרור והוא לא ישב לרקום מקרמה עם הטילים שלו וגם לא יקים מעונות יום וביטוח לאומי. אחרון חביב – אין חיה כזאת "שלום במזרח התיכון". גם הסכמי השלום שלכאורה יש לנו הם הסכמי אי-לוחמה ותו לאו. מי שיתרפק על הרעיון – ימרפקו אותו מכאן לים התיכון יום אחד.

    1. רק הערה קטנה – במפרציות לא הפריחו מדבריות. יש שם ימבה פטרודולרים שבאמצעותם מעסיקים עשרות אלפי מומחים "לבנים" מהמערב ומיליוני פועלים "שחורים" שמבצעים את העבודות. ונכון. את צודקת. אין חיה כזו כמו שלום במזה"ת. כבר בקוראן נכתב – דין מוחמד בסייף.

  3. הכל נכון לגבי השלומיסטים ההזויים, אבל בל נשכח את אלה מה"מלא מלא" שרוצים לספח את השטחים עם מיליוני אזרחים כאלה.

  4. צודק לגמרי
    אני כבר מזמן הגעתי למסקנה הזאת
    לצערי נמצא שצדקתי

  5. השלומיסטים לא הזויים. עד שלא נבין זאת נמשיך להתדרדר

  6. לדעתי זה אפשרי לחיות בשלום. אבל זה מחייב צעדים שיעזרו לממש את החלום. אי אפשר לעשות כל מה שנוח רק לנו ולצפות שכולם יקבלו זאת אוטומטית. צריך להיות חזקים ומנוהלים טוב, ובמקביל לנסות להתחשב בשותפים שמהם לא נצליח להיפטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן