לא הכול רע

סיפור קצר על עם ישראל בתפארתו
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

עד לפני כעשרה ימים נדמה היה שהכול גרוע במדינה, חברה משוסעת, רבים רוצים רילוקיישן, אין תכלית לחיים במדינה, כעס, יריבות ועוד.

ואז הגיעה השבת השחורה של אוקטובר 2023 ובאחת, לנוכח האסון הנורא שפקד אותנו, הכול השתנה. איחוד, אחדות, התגייסות רבתי, התנדבות חסרת תקדים בתחומים רבים, בקיצור עם ישראל בתפארתו.

אני רוצה לתאר פה סיפור חצי אישי, מחמם לב, אחד מיני רבים, המלמד עלינו, החברה הישראלית.

אחותי זהבה, אלמנה בגיל השלישי המתגוררת בגפה, גילתה שהממ"ד בביתה אינו ננעל באופן תקני. הדבר הדאיג אותה לנוכח הסיפורים על הממ"דים בעוטף עזה. בדרך לא דרך הגיעה לעמותת "ידידים" בבקשת סיוע. בתוך שניות קיבלה הודעה חוזרת במסרון שבקשתה התקבלה ותטופל, לאחר דקות ספורות קיבלה הודעה שמאתרים כונן, לאחר עוד דקות ספורות קיבלה הודעה שהכונן בדרך אליה.

כך דקות ספורות לאחר הפנייה הראשונה לעמותה הגיע אליה נער בן 17, אורי שמו (ביקש לא לפרסם את שם משפחתו). אורי פעל בנחישות לתקן את דלת הממ"ד, אך ללא הצלחה. הוא היה מלא התנצלות וצער רב על שלא הצליח לעזור.

כעבור שעות מעטות התקשר אורי ושאל אם הוא יכול להגיע עם אביו אודי (שוב, ביקש לא לפרסם שם משפחה) כדי לנסות שוב לתקן את דלת הממ"ד. השניים הגיעו ותיקנו.

אחותי זהבה ניסתה לתת לבחור סכום כסף, שיקנה משהו מפנק לעצמו, אך הוא סירב בתוקף ואמר שהיא מוזמנת לתרום את הכסף לכל עמותה שתמצא לנכון. זהבה הציעה לו שוקולד, אך הוא סירב לקחת בטענה שהוא מקפיד על תזונה בריאה.

ילד זה, אורי ומשפחתו, הם דוגמה ומופת.

הסיפור מסופר פה בקצרה, אבל מלמד על הנוער שלנו, על הדור היפה, על ישראל היפה.

לא הכול רע במדינה.

הרבה טוב יש במדינה.

אנשים כמו אורי ואביו, אותם צריך לשכפל ולהפיץ, וכנראה הם אכן משוכפלים ומופצים.

חבל שצריך מלחמה כדי לראות את זה.

מאחלת לכל עם ישראל ימים שקטים ושלווים,

עד לפני כעשרה ימים נדמה היה שהכול גרוע במדינה, חברה משוסעת, רבים רוצים רילוקיישן, אין תכלית לחיים במדינה, כעס, יריבות ועוד.

ואז הגיעה השבת השחורה של אוקטובר 2023 ובאחת, לנוכח האסון הנורא שפקד אותנו, הכול השתנה. איחוד, אחדות, התגייסות רבתי, התנדבות חסרת תקדים בתחומים רבים, בקיצור עם ישראל בתפארתו.

אני רוצה לתאר פה סיפור חצי אישי, מחמם לב, אחד מיני רבים, המלמד עלינו, החברה הישראלית.

אחותי זהבה, אלמנה בגיל השלישי המתגוררת בגפה, גילתה שהממ"ד בביתה אינו ננעל באופן תקני. הדבר הדאיג אותה לנוכח הסיפורים על הממ"דים בעוטף עזה. בדרך לא דרך הגיעה לעמותת "ידידים" בבקשת סיוע. בתוך שניות קיבלה הודעה חוזרת במסרון שבקשתה התקבלה ותטופל, לאחר דקות ספורות קיבלה הודעה שמאתרים כונן, לאחר עוד דקות ספורות קיבלה הודעה שהכונן בדרך אליה.

כך דקות ספורות לאחר הפנייה הראשונה לעמותה הגיע אליה נער בן 17, אורי שמו (ביקש לא לפרסם את שם משפחתו). אורי פעל בנחישות לתקן את דלת הממ"ד, אך ללא הצלחה. הוא היה מלא התנצלות וצער רב על שלא הצליח לעזור.

כעבור שעות מעטות התקשר אורי ושאל אם הוא יכול להגיע עם אביו אודי (שוב, ביקש לא לפרסם שם משפחה) כדי לנסות שוב לתקן את דלת הממ"ד. השניים הגיעו ותיקנו.

אחותי זהבה ניסתה לתת לבחור סכום כסף, שיקנה משהו מפנק לעצמו, אך הוא סירב בתוקף ואמר שהיא מוזמנת לתרום את הכסף לכל עמותה שתמצא לנכון. זהבה הציעה לו שוקולד, אך הוא סירב לקחת בטענה שהוא מקפיד על תזונה בריאה.

ילד זה, אורי ומשפחתו, הם דוגמה ומופת.

הסיפור מסופר פה בקצרה, אבל מלמד על הנוער שלנו, על הדור היפה, על ישראל היפה.

לא הכול רע במדינה.

הרבה טוב יש במדינה.

אנשים כמו אורי ואביו, אותם צריך לשכפל ולהפיץ, וכנראה הם אכן משוכפלים ומופצים.

חבל שצריך מלחמה כדי לראות את זה.

מאחלת לכל עם ישראל ימים שקטים ושלווים, שנמשיך לראות מעשים טובים גם בימי שגרה ושקט.

.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. יש גם אנשים נחמדים וטובים
    אבל לצערנו לא חסרים אנשים רעים, מתלהמים, ומחמירים את דבריהם דוקא לאור המחדלים של הממשלה בה הם תומכים

  2. העם מתעלה מעל יצאו
    הפוליטיקאים מתגלים בכיעורם = שותקים ומתחבאים

  3. ידידים עושים כל מאמץ להגיע לכל מבקש את עזרתם אין כמוהם אלופים 💪

  4. לשמחתי יש הרבה מאוד ישראלים יפים במדינה שמוכנים לתרום ולתת מעצמם, מכספם ומזמנם וזה כמובן מחמם את הלב. חשוב לציין שהם מגיעם מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסייה. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם ממכונת הרעל האימתנית והמשומנת שעסוקה בלהרחיק את ראש הממשלה מהמחדל הנורא ולהפיל את האחריות על גורמי הביטחון שעסוקים יומם וליל בניהול המלחמה.

  5. זוהי נחמת מסכנים או חסרי תבונה. שלא יקרו לנו עוד אסונות כאלה.

  6. כמי שחייתה בכמה מדינות
    אין לי ספק שאצלנו האזרחים עם הכי אחדות והכי נכונות לעזור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן