עדויות נוספות על ערכה המעשי של הבנת הכלים החדשים

אנו מוצפים באמצעים חדשים אך נרתעים ונמנעים מהבנתם
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

מאמר זה הוא המשך לכמה מאמרים קודמים שלי בסוגיית ההבנה של הכלים החדשים. ואולם, כאשר דנים בסוגייה זו, ראוי לחזור ולהצביע על מקלוהן כהוגה הדעות הראשון שקרא להבנת המדיה, אך רבים מתלמידיו פשוט לא הבינו אותו. 

שושנה זובוף הייתה הראשונה שחקרה את הנושא באופן אמפירי. במחקרה המקיף על הכנסת המחשבים לראשונה לתעשייה ולארגונים (שדווח בספרה "בעידן המכונה הפיקחית" 1988), גילתה זובוף שהמחשבים התקבלו בשני אופנים סותרים. היו פועלים בבתי החרושת שהתלוננו שהרגישו כמו קופים שהושיבו אותם ליד מקלדות (שם, עמ' 136). והיו פועלים שמנהליהם הבינו שעל ידי הבנת המערכת הם השכילו להשתמש בה (שם, עמ' 93). 

לדוגמה, בתגובה על מאמר קודם שלי בנושא היחס למאמץ שעלה לאתר לפני מספר שבועות, ביטא אחד הקוראים מה שרבים ביטאו לפניו, "למה כל מי שעושה שימוש במכשיר, ואפילו מתוחכם, צריך לדעת כיצד הוא פועל. מדוע לא להסתפק בלדעת איך להפעיל אותו בצורה מרבית?". במאמר זה אני מבקש להציג עדויות נוספות לחשיבות הבנת הכלים שבידינו לעומת הרתיעה הנפוצה מהתמודדות עם הבנתם.

פיינמן בתארו את חוויותיו בלוס אלמוס (בספר "החדווה בגילוי הדברים", 1999, בפרק השלישי "לוס אלמוס מלמטה") סיפר על משטר ההדרה שהונהג בבסיס שבו ביצעו חישובים שהיו נחוצים לבניית הפצצה הגרעינית הראשונה. אנשי הביטחון אסרו על המדענים שהיו אחראים על צוותי החישוב להסביר לחברי הצוותים את מטרת החישובים כדי למנוע הדלפות של הסוד הגדול. פיינמן טען: "הבעיה הראשונה הייתה שאף אחד לא אמר לחבר'ה האלה שום דבר […] ומה שהם היו צריכים לעשות זה לעבוד על מכונת יבמ, לנקב חורים, מׅספּרים שהם לא הבינו, אף אחד לא אמר להם מה זה. העסק התנהל לאט מאוד. אמרתי שהדבר הראשון שצריך לקרות הוא שהבחורים הטכניים האלה יידעו מה אנחנו עושים. אופנהיימר ניגש לשוחח עם אנשי הביטחון וקיבל הרשאה מיוחדת. אז נתתי להם הרצאה נחמדה וסיפרתי להם מה אנו עושים. וכולם התרגשו מאד. […] הם ידעו מה הם עושים. שינוי מוחלט! הם עצמם התחילו להמציא שיטות לעשות את זה טוב יותר. הם שיפרו את המערכת." (שם, עמ' 96). מייד מהירות התפוקה של החישובים עלתה פי תשעה (שם, עמ' 97).

לאחרונה התגלה (ראו באתר הפודקסטים Planet Money) שחוקרים מפורסמים מאוד במדעי ההתנהגות רימו במאמרים שלהם, שבהם הציגו טבלאות של גיליונות אלקטרוניים של תוכנת Excel, עם נתונים מפוברקים לחברת הביטוח "הארטפורד" על קילומטרז' של שימוש שנתי במכוניות. גילוי הרמאות היה מורכב משני חלקים. באחד, הנתונים התגלו בהתפלגות יוצאת דופן. הסיכויים שאדם ייסע במכונית שלו בסך הכול 50 ק"מ או 70 ק"מ בחודש אינו יכול להיות שווה לסיכוי שהוא ייסע 250 ק"מ או 300 ק"מ בחודש. התפלגות הנתונים שהוצגו הייתה אחידה מדי. זה עורר את חשדם. אבל התפלגות אחידה יכולה רק להחשיד ואיננה מוכיחה פיברוק של הנתונים.

בחברת הארטפורד הכירו את תוכנת Excel וידעו לחשוף את אופן מילוי הנתונים בטבלאות שהוצגו במאמר. הם לא נרתעו מנוסחאות. על ידי לחיצה על "הצג נוסחאות" נחשפה מייד העובדה שהנתונים שהוצגו בטבלה לא היו נתונים שהושגו במחקר מהטפסים שמילאו הנבדקים כדי לדווח על ניסיונם העובדתי, אלא נתונים שהתקבלו מהפעלת הפונקציה הפנימית RAND הנתונה באקסל. ההתפלגות של ערכי הפונקציה RAND בשימוש שגרתי בתוכנת Excel היא אחידה. עובדת השימוש הזה בפונקציה זו הייתה רשומה בתאי הטבלה עצמם. ללא ידיעה מינימלית של אופן הפעולה של Excel ודרכי הצגת נתוניה לא היו יכולים לגלות זאת חוקרי חברת הביטוח. מקלוהן טען בשנת 1964 שאי-הבנת המדיה תגרום לתוכנה שתכשף את הבלתי נזהרים. כאן התגלה שאי-הבנת המדיה יכולה לפגוע בנו בכך שלא נהיה מוגנים מרמאות באקדמיה.

אחד האמצעים השכיחים לשיפור הבנה ולגרימת אי-הבנות היא השפה. למידת תכנים טכניים מבוססת על שימוש בשפה. אך שימוש בשפה הוא בעיקרו שימוש במילים. לכן, האבארד, מייסד האמונה הסיינטולוגית, ניסח כלל חשוב כיסוד שיטתי בלמידה מוצלחת: לא לעבור על מילה לא מובנת. לצערי, הסיינטולוגים עצמם לא מיישמים כראוי את הכלל הזה ביחס למילה "טכנולוגיה", המשמשת אותם רבות בתיאור שיטות הסיינטולוגיה.

בהקשר אחר לגמרי, רבים, בתחום האקדמיה ובציבור הרחב, משתמשים במילה "מושג" מבלי להבין אותה. המילים הן הכלים שלנו ביצירת תקשורת אנושית ואי-הבנתן פוגעת בשימוש בהן, כלומר היא פוגעת בתקשורת האנושית. הבנת הכלים רק תגן עלינו, והירתעות מהבנה שכזו פוגעת בנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. אבל יש בעיה גדולה. הטכנולוגיות מתפתחות בכל הכיוונים. וכל כיוון ותת כיוון מכיל יותר ויותר כלים, וטכניקות, ומושגים. ואי אפשר לצפות שכולם יכירו ויבינו את של המושגים.

    1. לשרית תודה על תגובתך.
      המילים שבהן אנו משתמשים הן כלים ליצירת הבנה וידיעה. האם, לדעתך, אי אפשר לצפות ממני וממך לפחות, שנכיר ונבין את כל המילים האלה?

  2. בשביל מה יש מומחים ויועצים? אי אפשר שכולם יהיו מומחים בכל. כל אחד מתמחה במשהו. הגדולה שלנו זה לחבר את כולם

  3. אין ספק שחשוב לדעת על הכלים. השאלות הן:
    כמה?
    מי צריך לדעת יותר ומי פחות?
    כמה צריך להלמד כשעושים כלליים וכמה בשיעורים למתמחים?

  4. אתה מתפלא שלא כולם מבינים. מי מלמד בכלל את הדברים האלה ואת הדרך הזאת של מחשבה

  5. רציתי לכתוב שאתה עושה עבודת קודש
    אבל זה היה נשמע מוגזם
    אבל ברור שמאמריך חשובים
    כמעט אף אחד באף אתר לא מעמיד מאמרים בכיוון הזה
    ומגיעים אל זה אנשים שנזקקים לידע הזה, באמצעות מנוע החיפוש, כמו שקרה לי, וזה ממש עוזר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עוזי

אובדן רגש הבושה

המנהיגים כיום מתנהלים בעולם פוליטי חסר בושה

דילוג לתוכן