האם גוף האדם הוא מכונה?

בתחומים רבים מתייחסים אל גוף האדם כאל מכונה. זה קורה ברפואה, בביולוגיה, ברובוטיקה, בפסיכולוגיה לרבות הפסיכולוגיה הקלינית ומדעי הקוגניציה, אך זה לא בא לידי ביטוי בהנדסת מכונות. הקשר עם הנדסת מכונות אינו ברור כלל, כי תלמידי רפואה אינם נדרשים ללמוד הנדסת מכונות כרקע מבוסס להבנת גוף האדם כמכונה. תלמידי הרפואה מסתפקים בלימוד אנטומיה שהיא מדע איברי גוף האדם ברמה הזהה לרמת הביולוגיה מימי הטקסונומיה של ליניאוס. אך, כפי הנראה, גוף האדם הוא מכונה מסוג מיוחד שלא נדון בכלל בהנדסת מכונות.

בני אדם אוהבים מכונות, מעריצים מכונות ומאמינים שהן מופיעות מאליהן ומשפיעות עלינו השפעה נחרצת. ואולם, בני אדם לא רק משתמשים במכונות, אלא גם מפתחים אותן, מייצרים אותן ומשפרים אותן. לכן, אם נבחן את תולדות המכונה בתרבות האנושית, נוכל לשאול מה משמעות השאלה בדבר היות גוף האדם מכונה?

המכונה היא מכשיר מלאכותי ומכשירים מלאכותיים עברו גלגולים רבים עד לימינו. מכונות היו בשימוש נרחב לפחות מאז המאה ה-12 (טחנות רוח, טחנות קמח הידראוליות, משׂור מכני, מחרשת גלגלי הלהבים ועוד). בעידן התעשייה הוחלפו המקורות הטבעיים של אנרגיה למקורות תעשייתיים. זה התרחש בהמצאת מנועי קיטור, מנועי בעירה פנימית ובהמצאת מנועי חשמל. כלומר, במהלך השנים מושג המכונה השתנה. ההמצאה שנחשבת כיריית הפתיחה של עידן התעשייה (מנוע הקיטור) כללה רכיב בקרה חשוב שמהבנתו נבטו המכונות החדישות יותר, דהיינו, מערכות הבקרה הדיגיטלית של מכונות אוטומטיות ואחריהן, המכונות הדיגיטליות, המחשבים. חשוב לציין שעד היום רק חוקרים מעטים הבינו שבהמצאת המחשב הומצאה מכונה מיוחדת במינה שביחס אליה טען טיורינג, בשנת 1950, את הטענה המוזרה, שמבחינתנו, המתעניינים במהות החישובים הדיגיטליים, מנגנון וטקסט הם מושגים כמעט חופפים.

אם גוף האדם הוא מכונה, לאיזה סוג של מכונה גוף האדם נדמה? למערכת של מנופים? למערך של צינורות ומשאבות של מרות נוזלות בעלות צבעים שונים? למערך של זרמי חשמל או למנגנון שהוא בעצם גם טקסט? לדוגמה, יש המאמינים שאיבר בגוף האדם, המוח, פועל כמו מחשב. אבל גם המחשבים עוברים שדרוגים, ולכן לא ברור למה הכוונה באמונה זו. כי השאלה האמיתית שחייבת להישאל היא זו: אולי גוף האדם הוא מערכת של מכונות מסוג שעדיין לא הומצא? ולכן, הפתרון של הבנת גוף האדם כמכונה צריך להיות מפותח, כעת, בחקר המוח וגם בחקר הקוגניציה עצמה (ובעצם בפיתוח מדע השכל) ואולי מעט גם במשולב עם חקר המחשבים עצמם.

רעיון המחשב הדיגיטלי הניתן לתכנות צמח בשנות ה-30 בעיקר מחקירת תהליכי חשיבה שמבצעים אנשי מקצוע בשני תחומים: המתמטיקאים בתחום המחקר המתמטי, בעיקר בגילוי הוכחות, ומצד שני, המְחשבים המקצועיים (למעשה, המקצועיות) בתחום החישובים המעשיים, בעיקר בביצוע יעיל של שגרות חישוב. הרעיון של "חישוב יעיל" היה מונח לפני החוקרים והם ביקשו להגדיר אותו כדי להבדיל אותו מתהליכי החשיבה שמבצעים מתמטיקאים בחיפושיהם אחרי הוכחות. בדרך זו התגלו סוגים חדשים של מערכות ומכונות, כמו המערכות הדיגיטליות ומכונות טיורינג.

עליי לציין שכמה חוקרים מתחומי מדעי המוח והקוגניציה (כמו למשל, פרופ' גוּאלְטיארוֹ פיצ'יניני מאוניברסיטת מיזורי בסנט-לואיס, בשנת 2013) הגיעו כבר למסקנה שהזיהוי של המוח האנושי עם המחשב הוא שגיאה. למעשה, כבר טיורינג, בהרצאתו בשנת 1947, הצביע על קושי בהבנת הזיכרון האנושי בעזרת מה שידוע לנו על המוח האנושי ועל הזיכרון הדיגיטלי. מסתבר אפוא שלצורך מתן תשובה הוגנת לשאלה "האם גוף האדם הוא מכונה?" נחוץ לערוך מחקר תהליכים (או כפי שמכנים זאת במנְהל: "ניתוח מערכות") למטרת פיתוח מכונות מסוגים חדשים שעוד לא חשבנו עליהם מספיק, אם בכלל. במקום להמשיך בחקר המוח ולחשוב על מכונות המוכרות לנו זה שנים, אם נרצה להבין את "השימוש בגוף האדם", עלינו להימנע מלכפות על מחשבתנו את תפיסותינו הישנות שעוצבו מול מכונות ישנות ולגלות מכונות מסוג חדש באמת שיתאימו לפעולות הגוף האנושי, כמות שהוא, על כל איבריו, לפני שנוכל להצהיר בכנות מדעית שגוף האדם הוא מכונה.