ביטחוניסט קשוח ורודף שלום

ציון 100 שנים להולדתו של שמעון פרס

בחודש אוגוסט מלאו 100 שנים להולדתו של שמעון פרס. היום נערך יום השנה לזכרו ולציון פועלו ועשייתו הרבה למען מדינת ישראל. פרס היה פוליטיקאי, מדינאי, מנהיג, חתן פרס נובל לשלום, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שהקדיש את מיטב שנותיו ואת כל מרצו למען המדינה ולמען מימוש חזון השלום למדינת ישראל ולמזרח התיכון.

תרומתו של שמעון פרס למדינה "שבדרך" החלה בעודו בחור צעיר, לצידו של בן-גוריון. בן-גוריון נועץ בו גם לאחר קום המדינה בנושאים ביטחוניים ובניית צבא ההגנה לישראל. לימים סיפר פרס: "לא אדע למה בן-גוריון בחר בי, אבל ידעתי מהן ציפיותיו ממני". כבן לדור שגדל בגולה וחווה את תקומת המדינה הוא הבין את החשיבות הרבה שיש בהקמה ובפיתוח של התעשיות הביטחוניות, ואכן הוא היה "הקטר" שהוביל והניע לפעילות נרחבת וליוזמות רבות בתחומי הביטחון במשך כל שנות קיומה של המדינה.

בשנת 1950 יצא פרס כראש משלחת הרכש הביטחוני לארה"ב. בשל האמברגו האמריקאי הוא התמקד ברכישת עודפי ציוד ממלחמת העולם השנייה: מטוסים, תותחים, ספינות, רובים, ותחמושת קלה וכבדה, לשם כך רתם לצידו יהודים אמריקאים שסייעו לו בהשלמת המשימה. אחד מהם היה אל שווימר, שאותו גייס פרס להקמת מפעל מטוסים בשנת 1953 בישראל, לימים התעשייה האווירית המפוארת של ישראל, שחוגגת היום 70 שנים. בהמשך מונה פרס לסמנכ"ל משרד הביטחון ופעל לצידו של הרמטכ"ל משה דיין במבצע "קדש", וכן היה אדריכל היחסים הצבאיים עם צרפת והוביל לביצוע עסקת הנשק החשאית מצרפת שנועדה לאזן את מרוץ החימוש הערבי באזורינו.

כמנכ"ל משרד הביטחון, בהנחיית בן-גוריון, הוביל פרס גם להקמת התעשייה הצבאית ורפא"ל. כיום התעשיות הביטחוניות הישראליות הן מהמתקדמות בעולם, והן מייצרות טכנולוגיות ייחודיות למערכות נשק הגנה כדוגמת "החץ", "כיפת ברזל", "קלע דוד", וגם מערכות בתחומי היבשה, הים, האוויר, הסייבר, הבינה המלאכותית ועוד.

אולם שיא פעילותו הביטחונית של פרס היה בשנת 1956 עת גייס את צרפת לקידום פרויקט בניית הכור הגרעיני בדימונה, שנקרא היום על שמו. בן-גוריון ראה בהקמת הכור אמצעי לביטחונה וקיומה של ישראל, להגנה ולהרתעה, אל מול אויבותיה של המדינה מקרוב ומרחוק.

בשנת 1958 נשלח פרס לפתח קשרים ביטחוניים עם גרמניה, ואכן הודות למערכת יחסים אישית שלו עם הקנצלר אדנאואר ועם שר ההגנה שטראוס, סוכם על מכירת אמל"ח מתוצרת התעשייה הביטחונית הישראלית לגרמניה. כמו כן סוכם על אפשרות למכירת שתי צוללות גרמניות לחיל הים הישראלי (לבסוף נבנו הצוללות על אדמת בריטניה). מאז הפכה גרמניה לשוק העיקרי של התעשיות הביטחוניות של ישראל באירופה עד לימים אלה. מי היה מאמין שהמדינה שביקשה להכחיד את העם היהודי, רכשה בעסקת ענק את "חץ-3" מתוצרת ישראל להגנת גרמניה האחרת.

גם לניצחון המפואר במלחמת "ששת הימים" תרם פרס את חלקו, שכן במלחמה שימשו אמצעי לחימה צרפתיים שהוא רכש בעת כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1974, התמנה פרס לשר הביטחון בממשלת רבין. באותה עת נדרשו מאמצים רבים לשיקום צה"ל, לבניין הכוח, למילוי שדרת הפיקוד והכפלת סדר הכוחות בעוצבות, באמצעות מפקדת גייסות השריון בפיקודו של האלוף מוסה פלד. בשנת 1976 הוכיח פרס את כישוריו כשר ביטחון אמיץ, שהביא להבשלה ואישור מבצע "אנטבה" לשחרור חטופי מטוס אייר פראנס. המבצע האדיר את לוחמי צה"ל ומפקדיו, ואת שמה של ישראל בעולם.

בשנת 1984 כיהן פרס כראש הממשלה בממשלת האחדות הלאומית. הממשלה בראשותו הציגה פתרונות למשבר הביטחוני והכלכלי, על אף הפערים בהשקפות ובדעות חבריה. במחשבה כלכלית יצירתית הביא פרס, בעזרתם של מיטב הכלכלנים, לעסקת חבילה שהבריאה את המשק. בינואר 1985 החליטה הממשלה בראשותו להוציא את צה"ל מעומק "הבוץ הלבנוני" ולהיערך באזור הביטחון.

פרס פעל כל חייו למען שלום באזורנו, וחזונו לגבי "מזרח תיכון חדש", שלפיו אינטרסים כלכליים ועל-לאומיים יביאו לשמירה על השלום באזור, הנחה אותו בכל עשייתו המדינית. הוא היה מאדריכלי הסכם "אוסלו", ובכך הניח למעשה את אבני הדרך ל"הסכמי אברהם", שלימים חתם עליהם ראש הממשלה נתניהו עם מדינות המפרץ. לפרס הייתה חברות אישית עם מלך מרוקו חסן השני, ובנו, המלך כיום.

בשנת 1994 קיבלו רבין ופרס את פרס נובל לשלום על הסכמי אוסלו. היחסים האישיים בין השניים ידעו עליות ומורדות, אך בעיניי רגע השיא של הקרבה ביניהם היה בשנת 1995 בעצרת בכיכר, בשיאו של שיר השלום, דקות אחדות לפני שהרוצח היהודי הארור ירה בגבו של ראש הממשלה רבין.

ביולי 2007 נשבע שמעון פרס לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לרגע הזה חיכה כל חייו.  בנאומו אמר: "אני יודע שאני עובר עתה מהזרוע המבצעת לכתף המלכדת, איני שליח מפלגה אלא נאמן של כל אזרחי המדינה. מרגע זה אהיה לפה ולכתובת לכל אזרחי מדינת ישראל. ביתי יהיה פתוח לכולם, ידי תהא מושטת לכל אחת ואחד".

בעת הזאת יהא זה נכון לומר שפרס היה מגדולי המנהיגים של מדינת ישראל וחזונו מלווה אותנו עד היום. אופטימיסט חסר תקנה, נביא הטכנולוגיות, ביטחוניסט קשוח ורודף שלום. יום השנה לפטירתו חל בסוף חודש אלול, בסמוך לחגי תשרי ובהם יום הכיפורים. השנה גם נציין 50 שנה למלחמת כיפור שבה שילמנו את המחיר הכבד של הנופלים בקרב. בימים אלה מדינת ישראל חווה טלטלה בתחומי חיים רבים, אל לנו להתייאש, עלינו להמשיך את חזונו של פרס ולשאוף לשלום בינינו ולשלום עם שכנינו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. תודה על מאמר מעולה המספר לנו על קצה המזלג על גדולתו של שמעון פרס. ברשותך יש להוסיף עוד פרט היסטורי שחשיבותו יוצאת מהכלל. ב- 1964 נסע ראש הממשלה לוי אשכול שהיה גם שר ביטחון עם סגנו במשרד הביטחון שמעון פרס לבית הלבן לפגישה עם הנשיא האמריקאי ג'ונסון. הם ביקשו ממנו לספק לישראל טנקים. בשל סיבות שונות החליט ג'ונסון לספק לישראל טנקי פאטון מגרמניה, שקבלו בישראל את השם מג"ח. ב- 1965 החלו להגיע לישראל כ- 250 מג"חים וגם נשלחה מישראל קבוצת קצינים צעירים ללמוד את המג"ח ואת דרכי הפעלתו. טנקים אלה היוו את היסוד המכריע בפיתוח חיל השריון הישראלי, שריסק השריון הסובייטי שקיבלו המצרים מהסובייטים, במלחמת ששת הימים. גם במעשה זה היה שמעון פרס מעורב ראשו ורובו.

  2. איזה מרגש. איסה יופי. גם דברים חיוביים באמת מגיעים לנו.

  3. הנושא, הכתיבה החיובית, התמונה, וכל היתר מזן נדיר. כל הכבוד לשמעון חפץ.

  4. הבעיה שהזיכרון קצר, תמיד מסתכלים אצלנו כמה סנטימטרים קדימה. לעודד אנשים כמו תת אלוף חפץ, שאינם נסחפים להתבטאויות פופוליסטיות, להביע דעתם ביותר ויותר ערוצי תקשורת

  5. פרס היה בן אדם, ולכן גם עשה פה ושם טעויות. אבל בסך הכל היה מנהיג גדול. היום אין כבר מנהיגים מהליגה הזאת

  6. חשוב להסביר ולהעלות. לצערנו יש הרבה שכלל לא יודעים על תרומתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה שלניצה

חוקי או לא חוקי

ההתנחלויות ועזה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג

דגלי שתי המדינות

אמריקה ישראל

נאום ראש ממשלת ישראל בקונגרס האמריקני

דילוג לתוכן