הדיקטטורה המיובאת

הגיעה השעה למסגור מחדש של האמיתות הישנות
תמונה של מנשה
מנשה בן מאיר

ביזת החיים, הרכוש והכבוד של הפלסטינים עוררה מאז 1967 צער ודאגה רק בקרב מיעוט בישראל. רובה גדול של החברה היהודית יצר משוואה: לחיסול הטרור הפלסטיני הכרח להפעיל כוח. לעיתים אף הצדיקו את סבלם של הפלסטינים או התעלמו ממנו בטענה נפוצה: "שום דבר לא ידמה לסבל העם היהודי בשואה, סבל אחר הוא שולי ולא נחשב". חלק אחר בחברה רואה מטרה עליונה בהחזרת שטחי מולדת "מובטחת" לשלטון יהודי וגורס כי כל אמצעי מקדש מטרה זו.

כל הגישות האלה פשטו את הרגל עם הקמת הממשלה הלאומנית-משיחית, שכוונותיה הן סיפוח מלא והקמת מדינה אחת שתנהיג עליונות יהודית, תשתית אפרטהייד ותכונן דיקטטורה מן הים עד הירדן. מציאות חדשה זו תובעת התנהלות חדשה ו"ריפריימינג" – מסגור מחדש של כל האמיתות שבהן החזקנו עד כה. עלינו להכיר בכך שריכוז תשומת הלב לסבלם של הפלסטינים ענה אולי לדחף המוסרי ואף סייע להשקיט את המצפון, אך תועלתו המעשית, שהייתה אמורה לסייע לנסיגה מן הגדה ולקידום הסדר מוסכם, שאפה לאפס. מאחר שבמשך כל חיי הבוגרים החזקתי בנישה המוסרית העקרה הזאת, כולל פעילות רחבה ומגוונת לטובת הפלסטינים, אני מבקש לכלול גם את עצמי במסגור מחדש. עדיין אני מלא הערכה והשתאות כלפי אלה שמצפונם לא מניח להם והם מזעיקים את הציבור על כל עוולה ומנסים במיטב אצילותם לסייע לאוכלוסייה הפלסטינית.

מה לדעתי הייתה הטעות הטקטית בגישה החומלת האמפתית הזאת? זו נישה המטה את תשומת לב הציבור לסבלם של הפלסטינים אך מחטיאה את כללי "הריאל פוליטיק". התביעה לסיים את הנוכחות הכוחנית בשם המוסר לא זכתה לתהודה ממשית בקרב הציבור הרחב ולבטח לא במסדרונות השלטון. יתר על כן, לצערי היא יצרה בציבור סלידה ורתיעה מטיעונים אלה. הנישה המיליטריסטית והנישה ההתנחלותית אף הן נכשלו בגדול. המאבק הפלסטיני לחירות ולעצמאות לא פסק לרגע ויצר בציבור הרחב תחושת ייאוש וחוסר מוצא. על מנת לתרץ את התקיעוּת נהוג להטיל אשמה גורפת על הסרבנות הפלסטינית.

במהלך ההתרוצצות בין הנישות האלה הוזנחו ונדחקו שאלות גורליות שלא עמדו מעולם במרכז הדיון הציבורי: מה מחוללים דיכוי עם, דה הומניזציה, אפרטהייד זוחל ושלילת זכויות אדם לחוסנה של החברה הישראלית, ואיך נראה הרגע שבו הדיקטטורה מיובאת מהגדה ומתנחלת כאן בכיכר העיר.

רעידת האדמה המטלטלת בשנה זו את החברה הישראלית והחושפת ערוותם של מבנים חברתיים אידיאולוגיים היא הזדמנות גדולה למסגור מחדש. השאלה החדשה העולה היום היא לא רק דיבור על נזק היפותטי עתידי אלא עדות מוכחת לפגיעה ישירה ומיידית בחברה הישראלית, פגיעה המתבצעת בגלוי ובעזות מצח על ידי ממשלה מכהנת.

קל יחסית לשים אצבע על הנזקים המיידיים הנחזים בישראל, משום ששיטת הדיכוי היעיל להחריד, המתודה הגזענית, העליונות היהודית, הבוז העמוק כלפי חוק ומשפט – כל אלה מיובאים מן הגדה באמצעות יבואנים מוסמכים ואינטרסנטים ליצירת עליונות יהודית משיחית על כל "הארץ המובטחת". יום יום אנחנו חוזים בקליטת היבוא הזה, יום יום אנחנו רואים בעיניים כלות כיצד מיישמים את לקחי הדיכוי בגדה, כיצד מתאימים אותם למציאות הכאוטית שיצרה הממשלה הנוכחית, כיצד מעתיקים את הבוז העמוק לשיקולים של זכויות אדם, חרויות בסיסיות, משפט בין-לאומי וזכויות להגדרה עצמית לתוך שטחי ישראל בקו הירוק.

הצלחת הניסיון להשתיק את הקול הפלסטיני ולדכא כל ביטוי של חרות וכבוד עלולה לחצות קווים ולבלוע את כל מה שנבנה כאן באופן נאור ודמוקרטי, אפילו במידה מוגבלת, וכל זאת עלול להימחק ללא זכר, אולי מלבד בשירי קינה ונהי. לכן זה הזמן לפעולת הסברה נרחבת של תנועות המחאה, להסביר לאיזה חורבן אנחנו צפויים בהשלטת דיקטטורה שנוסתה בגדה והמועברת עתה לישראל של הקו הירוק. המחקר, החשיפה העיתונאית, גילויי הדעת של תנועות המחאה, ראיונות, הסברה בארץ ובחו"ל חייבים להתמקד בנזק הממשי שהדיכוי בגדה מחולל כאן ועכשיו, לא בעתיד הרחוק, ברוחה, בנשמתה ובגופה של ישראל.

אם הנישה הזאת, של הבנת הנזק הממשי והנראה לעין כול מתחזוקת אוכלוסייה תחת דיכוי אלים ומתמשך, אכן תיאחז בציבור, וכל אחד יבין סוף סוף שהדיכוי הזה יגיע גם לשכונתו, רחובו וביתו, אזי תהיה התפכחות מרשימה, שתסייע לבלימת הייבוא הזה ולייבוש הביצה השלטונית הישראלית בגדה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

  1. מאמר מרשים מאד. הלואי שיפול על עיניים ואוזניים קשובות.

  2. מה זה ריפריימינג? אילו מסגרות יש למסגר מחדש? "נסיגה מהשטחים"? אולי מפלגות חדשות? אולי 3 מדינות לשני עמים? רצועת עזה ואיו"ש באופן מלא לערבים, ללא יהודים, ואילו ישראל תשוב להיות פלסטינה-א"י, דהיינו מדינה אחודה לשני עמים, כמובן עם הענקת זכות שיבה לערבים ממש כמו ליהודים?

  3. ואצלנו המנהיגים אפילו מתגאים בכך שיביאו לכאורה הסכם שלום כללי כולל סעודיה מבלי לתת למדינה פלסטינית לקטום.

    1. שלום לך מנשה יקר מילים כדורבנות מחזק את שכתבת וכמובן מסכים עם נוח שמיר .מקווה שהדברים לא יפלו על אזניים ערלות . מחזק את ידיך בן דוד יקר

  4. רפריימינג= מיסגור מחדש
    יש שלוש אפשרויות כרגע. מדינה אחת לא דימוקרטית בעליל,מדינה אחת דימוקרטית על מלא,שתי מדינות לשני עמים.

    מדינה אחת לא דימוקרטית היא אסון וסופניות. מדינה אחת דימוקרטית היא הזיה.
    שתי מדינות היא הקרובה ביותר למימוש.
    יש לה כרגע חיים מחדש והיא עולה לסדר היום

    תנועות ההתנגדות שהשיגו שינוי תודעה
    והן הולכות ומתחזקות ומעלות מנהיגות חדשה משימה חדשה.
    לנוכח המשקל העצום שיש לתנועות הן יכולות להרשות לעצמן לדבר בגלוי ובנחישות על המהלך הזה. הן יכולות לנצל את האירוע הסעודי ולמנף את האופציה הזו באמצעות התייחסות גלויה וברורה לפתרון שתי המדינות. מהלך כזה יגרום סוף סוף להצטרפות אזרחי ישראל הערבים למחאה.

    הריפרמינג הוא בזה שלא מרימים ידיים, לא מסתפקים בהגדרה השחוקה כיבוש,לא מבכים כל הזמן את הרוע והרשעות באורח מופשט אלא תוקפים ריאלית את המשתמע מדיכוי,מניצול,מטיהור אתני עתידי,ממדגרה פאשיסטית,מייצוא אפרטהייד ודיקטטורה לקו הירוק, ואיך כל זה ביחד עושים שמות בחברה הישראלית. זה מהלך שתנועות המחאה עדיין אינן נוקטות . אני מאמין שבוא יבוא הרגע הזה

    1. תבונת המחנה הליבראלי צריכה להיות במציאת המכנה המשותף הרחב.
      בהקשר למחנה המתנגד לשליטה באיוש – ריפריימינג מועיל של המסרים יהא שיח על בניית דמוקרטיה אמיתית שיחליף את השיח דהיום שהוא שיח מטיף ומוסרני.
      ולו הייתי נשמע – המילה הראשונה שהייתי מוותר עליה בשיח היא "כיבוש"
      מילה שהפכה לסמל לאופוזיציה פוסט ציונית קולנית ומעוררת בשומע התנגדות.

      1. מכבסת מילים במיטבה. אם נוותר על המילה "כיבוש", אז הוא יעלם?

  5. מאבק אזרחי נחוש למען ערכים דמוקרטיים ליברלים פוקח עיניים ומשנה פרדיגמות.

    מי היה מאמין כי קצינים בכירים במילואים יפסיקו את שירותם/ התנדבותם בחיל האוויר , בחיל הים וביתר הזרעות. דבר שנראה כל ייתכן הפך לברור לאור הסכנה המוחשית והמיידית.

    משיצא והתעורר הציבור הליברלי התברר כי עוד פרדיגמה הולכת ונעלמת, ההבנה כי נחטפנו על ידי קבוצה משיחית לאומנית המתגוררת ברובה מחוץ לתחומי מדינת ישראל , אך לא רק שבוחרת ונבחרת למוסדות המדינה ,אלא שהפכה למי שמשקשקת בזנבה את המערכת כולה… היא היא הפוקחת את עיני הציבור להבנה כי מה שמתקיים כמערכת עם כפילויות מעבר לקו המדומיין שבין השטחים לישראל סופו יהיה סופינו.

    במדינה דמוקרטית ליברלית חפצת חיים לא תיתכן כפילות כזאת ומערכת ערכים כפולה ומכופלת.

    הציבור מפנים והדבר בא לידי ביטוי בגלוי… איפה הייתם בחווארה כמשל, לא היה עולה על הדעת לפני זמן קצר בחברה הישראלית.

    מה שהיה כבר לא יהיה.

    התעוררנו ואנו לא הולכים לשום מקום, עד שנביא להכרעה למען ערכים אלו.

  6. אין דבר יותר טוב בתחילת שנה מלשדר אופטימיות ונאיביות על מלא. הדת היהודית אף פעם לא רצתה שלום. חגי היהדות, חנוכה, פורים, פסח, לג בעומר, חג העצמאות חוגגים את טבח אויבינו, מעוז צור ישועתי, שיר הלל לטבח שכולנו, גם החילונים שבנינו, שרים בקולי קולות כל חנוכה. בפסח טובלים אצבעות בדם ומברכים דם צפרדע עד מכת בכורות ובפורים תולים את בני המן. זאת התרבות היחידה שבה אנחנו מחנכים את ילדינו. מכאן לא יצמחו בוגרים הומנים

  7. מאמר חכם מתבסס על עובדות ואמיתות.
    פתרון 2 מדינות לשני עמים עמד מאז ומתמיד במרכז ההבנה בעד ונגד.
    כותב המאמר, מנשה בן מאיר, מורי ורבי מחנך דגול ובעל תפיסת עולם הומניסטית רואה את המציאות ושואל -ולא קובע -את הריפריימינג עצמו ובאילו שדות. הוא מדבר במאמרו זה על הצורך בהבנת מציאות כואבת משחיתה ומושחתת, על הקרע הלאומי שהנו תוצר ישיר של השחתת המוסריות הישראלית ועוותה.

  8. יש כאן לא מעטים שלא מבינים שהתנהגות אנושים וצודקת מול הצד השני תסייע לנו ובטח לא פוגעת בנו

  9. הפתרון של 2 מדינות ל-2 עמים היחידי שאולי יש לו סיכוי
    אבל כאשר שמעתי בזמנו את סמוטריץ בשידור בטלוויזיה כי ירושלים תגיע עד דמשק, ואולי כבר בטווח הקצר, האם אתה מצפה מבעלי הזיות כאלה שהינם מקברניטי המדינה, שהם ילכו על פתרון של 2 מדינות ל-2 עמים?

  10. מ.
    הם לא יהיו לזמן ארוך איתנו.רק להחזיק מעמדבתקופה הקשה הזו. אין לי כמעט ספק שתגיע העת לבניה מחדש של מדינה דימוקרטית חזקה ומועצמת. יעשה אז סדר:
    דת תופרד מהמדינה,וישראל של הקו הירוק תופרד מהגדה.
    אורך רוח,עמידות,ולוחמנות במידה.

  11. מאמרים כמו שלך מנסים להשען על ערכים והגיון. זה לא מעניין את מי שמונע מחפים אמוניים ומשיחיים. וזה רוב העם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן