הימים הנוראים, השנה הנוראה

ואידך זיל גמור
צילום של אבי
אבי גולדברג

מדי התקרב סיום שנה עולים ענני חשבון נפש יהודי בשמי אלול המיוזעים. על זה נאמר קשים שלהי קייטא מקייטא. על אף החום הכבד והתורים הארוכים לנמלטים ממנו, השנה אין מפלט. לֹֹא מפני החום העוטף את כדור הארץ הלוהט, המשיב מלחמה שַעְרָה באדם שהרס אותו, ולא מהצורך בחשבון נפש אישי יהודי ולאומי. שהרי השנה השתלטה על חיי הציבור במדינת ישראל ממשלה המכנה עצמה יהודית-על-מלא-מלא, והיא גילתה את ערוותה בפני עם ובפני עמים, וגם ימי חשבון הנפש של תשרי הבא עלינו לא יטהרו אותה מחטאיה.

קריאות השבר המזויפות של יהודים האוחזים במוסרות השלטון "אחים אנחנו", הן קריאות הזאב לעדר צאן שלא לחשוש מפניו. ולא, איני מדבר על יהודים שומרי מסורת באשר הם, אני מתייחס להנהגה צינית פוליטית שמתכסה בטלית של כזב והעמדת פנים שאין בינה לדת היהודית על גווניה וכיתותיה דבר ורק תאוות שלטון על מנעמיו מניעה אותה. יום הכיפורים הבא עלינו, יום בקשת סליחה ומחילה, הוא גם יום דומע על החברים שנפלו לפני יובל שנים. איך נוכל לסלוח לחברי ממשלת העל-מלא-מלא, ממשלה הרוצה להפריד בין דם לדם בעצם הזמן הזה – לפטור חלק מבני העם היהודי מהגנה על האומה – ובנשימה אחת גם לגנות את קציני צה"ל?

מאז קמה המדינה הציונית, לא עסקו אותם עוטי שחורים, אלו שהשתלטו על חיינו הציבוריים, אלא בהפרדה, מידור ותיוג, בין חילוני לשומר מסורת, בין אשכנזי לספרדי, בין גבר לאשה. מפקפקים ביהדותנו, האם בכלל מזרע ישראל אנחנו או שמא חלחל אי שם במהלך הדורות קורט של דם שיקסע לדמנו. מנגנון אדיר של חובשי צדקנות שחורה פועל כבר עשרות שנים בחסות ועל חשבון המדינה, בבדיקת ציציות מוצאנו, או במילים בוטות – בשאלת הגזע. לאיוולת הנוראה של בדיקת גזע זו נתנה יד מערכת החוק והצדק של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית, שהתערבה וקבעה וסייגה וסייעה וחוקקה חוקים המלמדים כיצד ייקבע מיהו יהודי, ומהו הלאום היהודי, הכול על פי מוצא ותורשה – דם וגנים. לא על פי אמת המידה של מהות האדם היהודי.

איש מאותם יהודים יקרים שעתה מושכים אותנו מטה בעבותות של מיזוגיניה, הומופוביה והכחשת המוסר היהודי, לא שאל מעולם את השאלה מהו יהודי, די בקטימת עורלה כדי לעשותך יהודי. ועשרת הדיברות, ומוסר נביאי ישראל, מה להן ולהם?

בתלמוד בבלי מסכת שבת מופיע אותו סיפור ידוע על אודות נוכרי שבא בפני שמאי והלל וביקש ללמוד את כל התורה בעודו עומד על רגל אחת. השיב לו הלל את התשובה הידועה, "דעלך סני לחברך לא תעביד – זוהי כל התורה כולה ואידך – פירושה הוא זיל גמור." לאמור, "את השנוא עליך על תעשה לרעך – זו היא כל התורה כולה, ואת השאר צא ולמד."

וזה עיקר העיקרים של תורת ישראל, הומניזם, אהבת האחר, וזהו שעושה אדם ליהודי, והשאר הן תוספות לוואי, מצוות נוספות שבאות סביב העיקר – אהבת האדם, צדק לגר ולאלמנה, לגרושה, ללהטב"ק, ולא שנאה ופירוד והשתמטות מהחובה לציבור.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. כמה שאתה צודק. עד לא מזמן לא הייתי מאמין שהתרחשויות כאלה קשות יהיו במדינת יששראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן