להקריב – ולנצח

יצירתיות במשחקים – חלק 2: שחמט
לוח שחמט
צילום: Valdoria

זהו החלק השני של מאמריי העוסקים ביצירתיות. בפרק הקודם הדגמתי יצירתיות בברידג', והפעם: שחמט. בסוף המאמר אביא סיכום המראה את המשותף ביצירתיות בשני משחקים אלה וכנראה גם בתחומים נוספים.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת מרבית השחקנים הטובים בעולם היו מברית המועצות. היו שחקנים שהצטיינו במשחק טכני מדויק והיו שחקנים יצירתיים. שני שחקנים יהודים מברית המועצות שנחשבו יצירתיים במיוחד היו מיכאל טל (1936–1992) ודוד ברונשטיין (1924–2006).

מיכאל טל זכה לתקופה קצרה באליפות העולם. הוא נפטר בגיל צעיר בגלל מחלה.

ברונשטיין התמודד על אליפות העולם בשנת 1951 נגד האלוף המכהן מיכאל בוטביניק, יהודי אף הוא. הדו-קרב הסתיים בתיקו של 12:12 ובוטביניק נותר אלוף העולם.

הדוגמה הראשונה שאביא ליצירתיות לקוחה ממשחק ששיחק דוד ברונשטיין.

ברונשטיין בכלים השחורים היכה בצריח את הרגלי במשבצת א3. הרגלי היה מוגן, כך שלמעשה ברונשטיין הקריב צריח. צריח שווה בערך חמישה רגלים, כלומר הוא ויתר על כלי ששווה יותר תמורת כלי ששווה פחות.

מה שהיה ייחודי במקרה הזה היה שהרגלי היה מוגן על ידי ארבעה כלים לבנים שונים, ובכל זאת כל בחירה של הלבן להכות את הצריח הייתה מביאה אותו להפסד במשחק.

בחשיבה רגילה בשחמט לא מוותרים על כלי ששווה יותר תמורת כלי ששווה פחות. יש יצירתיות בביצוע פעולת הקרבה החורגת מהחשיבה הרגילה.

יתר על כן, ברוב המקרים ניתן להכות את הכלי המוקרב באמצעות כלי אחד בלבד. ככל שיש יותר כלים שיכולים להכות את הכלי המוקרב, האפשרות להקריב פחות תעלה על דעתם של שחקנים. ולכן נדרשת יותר יצירתיות.

הדוגמה השנייה לקוחה ממשחק של הרב-אמן האמריקני פרנק מרשל (1877–1944). מרשל התמודד על אליפות העולם בשנת 1907 מול עמנואל לסקר. במשחק ראווה (ללא קשר לדו קרב על אליפות העולם) שיחק מרשל ביצירתיות יוצאת דופן.

גם במקרה זה התבטאה היצירתיות בהקרבת כלי שמספר כלים של היריב יכולים להכות אותו.

מרשל בכלים השחורים הקריב מלכה תמורת רגלי על משבצת ז3. מלכה היא הכלי החזק ביותר בשחמט. הרגלי הוא הכלי החלש ביותר. במשחק זה שלושה כלים לבנים היו יכולים להכות אותה. בכל מקרה זה מסתיים במט למלך הלבן.

בספר שבו קראתי על המשחק הנ"ל בצעירותי, כתוב שמרוב התלהבות הקהל זרק על מרשל מטבעות זהב.

לסיכום

בסדרת המאמרים הבאתי ארבע דוגמאות ליצירתיות, שתיים מברידג' ושתיים משחמט.

הדוגמה השנייה לקוחה ממשחק של הרב-אמן האמריקני פרנק מרשל (1877–1944). מרשל התמודד על אליפות העולם בשנת 1907 מול עמנואל לסקר. לסקר ניצח בסופו של דבר, אך באחד המשחקים מרשל הפתיע במהלך יצירתי.

גם במקרה זה התבטאה היצירתיות בהקרבת כלי שמספר כלים של היריב יכולים להכות אותו.

מרשל בכלים השחורים הקריב מלכה תמורת רגלי על משבצת ז3. מלכה היא הכלי החזק ביותר בשחמט. הרגלי הוא הכלי החלש ביותר. במשחק זה שלושה כלים לבנים היו יכולים להכות אותה. בכל מקרה זה מסתיים במט למלך הלבן.

בספר שבו קראתי על המשחק הנ"ל בצעירותי, כתוב שמרוב התלהבות הקהל זרק על מרשל מטבעות זהב.

לסיכום

בסדרת המאמרים הבאתי ארבע דוגמאות ליצירתיות, שתיים מברידג' ושתיים משחמט. המשותף לדוגמאות ליצירתיות הוא שבכל אחת מהן השחקן ביצע מהלך שאינו מתאים לאופן החשיבה המקובל, לפעמים אפילו סותר אותו.

יצירתיות, ולא רק במשחקים, מחייבת חריגה מדפוסי חשיבה מקובלים. היא גם מחייבת לאתר את המצבים יוצאי הדופן בהם חשיבה כזאת פותרת את הבעיה שחשיבה שיטתית רגילה אינה מסוגלת לפתור.

.

י

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. בשח או בקלפים אין בעיה. בסופו של דבר התוצאה חד משמעית. בפוליטיקה המנהיגים ממציאים את האמת, למרות שהיא שקר מוחלט. לכן הם יכולים לקחת כל סיכון לא הגיוני שעולה משום מה במוחם או שנובע מטיפשות

  2. רק ידע, הכרת הנתונים והבנת הכללים יכולים להוביל בסך הכל להישגים. בגישת ההימורים אין שום סיכוי בטווח הארוך

  3. למען הסר ספק, ההקרבה היצירתית של מרשל לא נעשתה בדו קרב נגד לסקר, אלא במשחק אחר נגד שחקן אחר.

  4. אם אתה מקריב במשחק מתוך ידיעה שבסוף תנצח, מה ההקרבה כאן?

    1. נילי, תודה על תגובתך.
      הקרבה מוגדרת כויתור על כלי ששוה יותר תמורת כלי ששוה פחות או ללא תמורה ולכן לא משנה האם אתה יודע שתנצח בסוף. לא בהכרח יודעים את זה ב-100%. יש מצבים שהמקריב יודע שישיג תיקו מממצב נחות ולא ינצח. לפעמים מדובר בחישובים מסובכים ומי שחושב שהוא ינצח מחמיץ אפשרות אחת או יותר בהן אינו מנצח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן