להקריב – ולנצח

זהו החלק השני של מאמריי העוסקים ביצירתיות. בפרק הקודם הדגמתי יצירתיות בברידג', והפעם: שחמט. בסוף המאמר אביא סיכום המראה את המשותף ביצירתיות בשני משחקים אלה וכנראה גם בתחומים נוספים.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת מרבית השחקנים הטובים בעולם היו מברית המועצות. היו שחקנים שהצטיינו במשחק טכני מדויק והיו שחקנים יצירתיים. שני שחקנים יהודים מברית המועצות שנחשבו יצירתיים במיוחד היו מיכאל טל (1936–1992) ודוד ברונשטיין (1924–2006).

מיכאל טל זכה לתקופה קצרה באליפות העולם. הוא נפטר בגיל צעיר בגלל מחלה.

ברונשטיין התמודד על אליפות העולם בשנת 1951 נגד האלוף המכהן מיכאל בוטביניק, יהודי אף הוא. הדו-קרב הסתיים בתיקו של 12:12 ובוטביניק נותר אלוף העולם.

הדוגמה הראשונה שאביא ליצירתיות לקוחה ממשחק ששיחק דוד ברונשטיין.

ברונשטיין בכלים השחורים היכה בצריח את הרגלי במשבצת א3. הרגלי היה מוגן, כך שלמעשה ברונשטיין הקריב צריח. צריח שווה בערך חמישה רגלים, כלומר הוא ויתר על כלי ששווה יותר תמורת כלי ששווה פחות.

מה שהיה ייחודי במקרה הזה היה שהרגלי היה מוגן על ידי ארבעה כלים לבנים שונים, ובכל זאת כל בחירה של הלבן להכות את הצריח הייתה מביאה אותו להפסד במשחק.

בחשיבה רגילה בשחמט לא מוותרים על כלי ששווה יותר תמורת כלי ששווה פחות. יש יצירתיות בביצוע פעולת הקרבה החורגת מהחשיבה הרגילה.

יתר על כן, ברוב המקרים ניתן להכות את הכלי המוקרב באמצעות כלי אחד בלבד. ככל שיש יותר כלים שיכולים להכות את הכלי המוקרב, האפשרות להקריב פחות תעלה על דעתם של שחקנים. ולכן נדרשת יותר יצירתיות.

הדוגמה השנייה לקוחה ממשחק של הרב-אמן האמריקני פרנק מרשל (1877–1944). מרשל התמודד על אליפות העולם בשנת 1907 מול עמנואל לסקר. במשחק ראווה (ללא קשר לדו קרב על אליפות העולם) שיחק מרשל ביצירתיות יוצאת דופן.

גם במקרה זה התבטאה היצירתיות בהקרבת כלי שמספר כלים של היריב יכולים להכות אותו.

מרשל בכלים השחורים הקריב מלכה תמורת רגלי על משבצת ז3. מלכה היא הכלי החזק ביותר בשחמט. הרגלי הוא הכלי החלש ביותר. במשחק זה שלושה כלים לבנים היו יכולים להכות אותה. בכל מקרה זה מסתיים במט למלך הלבן.

בספר שבו קראתי על המשחק הנ"ל בצעירותי, כתוב שמרוב התלהבות הקהל זרק על מרשל מטבעות זהב.

לסיכום

בסדרת המאמרים הבאתי ארבע דוגמאות ליצירתיות, שתיים מברידג' ושתיים משחמט.

הדוגמה השנייה לקוחה ממשחק של הרב-אמן האמריקני פרנק מרשל (1877–1944). מרשל התמודד על אליפות העולם בשנת 1907 מול עמנואל לסקר. לסקר ניצח בסופו של דבר, אך באחד המשחקים מרשל הפתיע במהלך יצירתי.

גם במקרה זה התבטאה היצירתיות בהקרבת כלי שמספר כלים של היריב יכולים להכות אותו.

מרשל בכלים השחורים הקריב מלכה תמורת רגלי על משבצת ז3. מלכה היא הכלי החזק ביותר בשחמט. הרגלי הוא הכלי החלש ביותר. במשחק זה שלושה כלים לבנים היו יכולים להכות אותה. בכל מקרה זה מסתיים במט למלך הלבן.

בספר שבו קראתי על המשחק הנ"ל בצעירותי, כתוב שמרוב התלהבות הקהל זרק על מרשל מטבעות זהב.

לסיכום

בסדרת המאמרים הבאתי ארבע דוגמאות ליצירתיות, שתיים מברידג' ושתיים משחמט. המשותף לדוגמאות ליצירתיות הוא שבכל אחת מהן השחקן ביצע מהלך שאינו מתאים לאופן החשיבה המקובל, לפעמים אפילו סותר אותו.

יצירתיות, ולא רק במשחקים, מחייבת חריגה מדפוסי חשיבה מקובלים. היא גם מחייבת לאתר את המצבים יוצאי הדופן בהם חשיבה כזאת פותרת את הבעיה שחשיבה שיטתית רגילה אינה מסוגלת לפתור.

.

י