הרפורמה ששברה את גב הגמל

ההתפכחות המאוחרת של השבט החילוני-ליברלי
תמונה של יזהר
פרופ' יזהר אופלטקה

מאז עלייתו לשלטון של נתניהו בשנת 1996 חוו החילונים הליברלים הכפשות והשמצות מכל עבר. "אתם בוגדים, סמולאנים, לא יהודים, גויים ועמלק" הן רק מקצת האמירות שנאמרו נגד הציבור התורם ביותר למדינת ישראל, הנאמן ביותר למדינה, ציבור שהולך בדרכי ישרים ושם את האינטרסים של המדינה לפני האינטרסים האישיים של קבוצתו החילונית-ליברלית.

הציבור החילוני-ליברלי לא קיבל מענקים בעבור לימודיו במוסדות להשכלה גבוהה, וגם לא קיבל מענקים מגובים בתתי-סעיפים שונים ומשונים שכל תכליתם להמשיך ולתמוך במי שאינם מאמינים במדינה ובמוסדותיה ואינם תורמים דבר לחוסנה הצבאי. למרות זאת המשיך הציבור החילוני-ליברלי לשרת בסדיר ובמילואים, לשלם מיסים, לשלוח את ילדיו לבתי ספר שמחדירים בדור הצעיר ערכים של אהבת המולדת והמדינה היהודית, ומדגישים את חשיבותו של השירות הצבאי המשמעותי.

כך, במשך שלושה עשורים לפחות נוצר כאן מצב מוזר ופרדוקסלי במיוחד; הציבור המוכפש בפי רבים, שנציגיו כמעט אינם זוכים להיות חלק מהממשלה, רואה כיצד המיסים שהוא משלם מועברים שנה אחר שנה למי שאינם תורמים דבר וחצי דבר למדינה, אך במקום להתמרד נגד העוול הנורא הנרגם לו הוא ממשיך לתרום ולתרום ולתרום. האם מישהו ציפה שמצב מעוות זה ימשיך לנצח נצחים? האם מישהו ציפה שככל שיענוהו כן ימשיך לתרום למדינה?

בניגוד למתנחלים ולחרדים שלעולם לא כונו גיס חמישי או בוגדים לא יהודים, ציבור משרתי המילואים מקרב השבט החילוני-ליברלי התמודד עם הסתירה שבין הכפשתו לבין תרומתו הבלתי נלאית. אבל לא עוד. משהו קרה בישראל, וטוב שכך.

ההחלטה המובלעת של הממשלה להכפיף את החילונים הליברלים למערכת חוקית דיקטטורית דתית שברה את גב הגמל. אחרי שנים של הכפשות פתחו החילונים הליברלים את העיניים לרווחה וגילו כי המלך הוא עירום וכי הם משרתים מדינה לא להם. הם מסרבים להמשיך ולעשות זאת. מה שמכנים בממשלה "סרבנות" איננה כזאת לא רק כי מדובר במתנדבים, אלא גם כי ברגע שחוק הגיוס אינו אחיד לכולם, אין שום זכות לממשלה לגייס אפילו אזרח אחד לצבא בניגוד לרצונו.

החילונים הליברלים פשוט אומרים לממשלה ולתומכיה – תסתדרו בלעדינו מול אויבנו. אנו מפסיקים לשרת אתכם ואת חבר מרעיכם. המשמעות פשוטה מאוד למרות ניסיונותיהם של שרים שונים לגמד את המהלך הזה: חוסנו של הצבא ייפגע כי מודל צבא העם בנוי על סולידריות ואמונה בדרך משותפת ללא כפייה. זה כבר לא קיים במחנה החילוני-ליברלי וירידה מהארץ לצד שיעורי השתמטות גבוהים מהצבא הם רק עניין של זמן. במצב שייווצר אל נתפלא שמחבלים מתאבדים יצליחו יותר במשימותיהם חס ושלום, שהשמירה על ההתנחלויות תהיה יעילה פחות, ושהישגי חיל האוויר לא יהיו כתמול שלשום. כל מי שחושב שאפשר להמשיך לרתום אנשים למאמץ הצבאי ובה בעת להגדירם כבוגדים וכעמלק אינו מבין בנפש האדם. הגענו לנקודת הזמן שבה החילונים הליברלים אומרים: עד כאן. כעת תסדרו בלעדינו. אתם חושבים שכוח עליון יסייע בידכם? זה הזמן לבדוק זאת.

כשהילדים של אנשי המילואים החילונים הליברלים ישאלו אותם ביום מן הימים מה עשיתם כדי שנוכל להמשיך לחיות במדינה ליברלית-דמוקרטית, הם יענו: סירבנו בגאווה לשרת את הדיקטטור. זו הייתה תרומתנו. ילדיהם יהיו גאים בהם! ואולי הגיע הזמן שהילדים של החרדים, בני בריתם של אלה שקראו לחילונים הליברלים בוגדים ולא יהודים, ישמרו על ארץ ישראל השלמה?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. הכל נכון ההבדל הוא שאצלם כולם הולכים להצביע כמצוות הרב ואצלינו לוקחים יום חופש לבלות במקום להצביע
    אולי הפעם- יקום העם ויתנער, וילך בהמוניו להצביע וככול שיקדם היום- מה טוב, ואם שוב יתמהמה- אל לו לבוא בטענות לאף אחד- רק לעצמו

  2. מסכים לגמרי. עם כל הקושי, אסור לוותר. אחרת המחיר הלאומי יהיה קשה מנשוא

  3. השאלה אם פגיעה כה קשה בחוט השדרה הלאומית ניתנת לריפוי

    1. לא ברור. אתה רוצה לומר שהחילונים-ליברלים, על פי הגדרתו של אופלטקה, הם החמור שגבו נשבר?"

  4. הולכים ומתרבים האנשים שמבינים כי המהפכה החוקתית לא טובה. אבל ראש הממשלה ושר המשפטים, ויו"ר ועדת החוקה, ועוד כמה שרים וחברי כנסת דוהרים קדימה ויהיה המחיר אשר יהיה, מתוך תמיכה עיוורת בראש הממשלה ומתוך שנאה שהם נושאים איתם
    אז מה ניתן לעשות? כלנבחרי הימין מפחדים להתנגד

  5. אם אנחנו עוד מתלבטים, לילדים שלנו לא יהיו הרבה התלבטויות בקשר להגירה. לנו פשוט קשה אחרי כל מה שעשינו למען המדינה להכיר בכך שהלכנו בדרך שגויה ומאכזבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן