תופעת ההשטחה היא תופעה תרבותית נפוצה

סיום הדיון בתופעת ההשטחה (3)
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

נתקלתי במונח "השטחה" בעבודתי במכללות בחינוך. לכן הדוגמאות הראשונות שעלו על דעתי לתופעת ההשטחה היו מתחום החינוך – בבחירת דרכי הוראה ולמידה ובדרישות מהתלמידים בהערכת תוצאות של למידה והגדרתן כ"תוצרי למידה". אבל בעיון נוסף צריך להבין שמדובר בתופעה מורכבת שחלקיה נוגעים בתרבותנו בתחומים רבים.

ההרגל הנפוץ לבלבל בין "מונחים", שהם שמות של רעיונות מיוחדים בהקשרים מיוחדים, ל"מושגים", שהם המחשבות והרעיונות עצמם, כנראה נובע מהיעדר הביטחון בהכרה בהבדל המהותי שבין ביטויים לשוניים ומילוליים לבין תכנים קוגניטיביים שלהם. המילה "חשיבה" אינה מחשבה, אלא ביטוי בשפה העברית. כאשר מורים לוקים בבלבול שבין מילים לבין משמעותן, הם פותחים את השער להשטחת ההבנה והידיעה של התלמידים למישור המילים. פעמים רבות כאשר טענתי בפני תלמידיי שנמצאה שגיאה במה שכתבו בתרגיל או במבחן, הם היו מגיבים, "אז מה רצית שאכתוב במקום?" כלומר, הם תפסו את בעיית הלמידה כהתמודדות עם בחירת המילים לכתיבה. אבל לא רק בתחום החינוך מתגלה הבלבול הזה. התברר לי כי הבלבול בין מילים למחשבות למעשה עומד בבסיס בלבולים רבים אפילו בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית, אם כי תכנתים לומדים להבחין הבחנה מוחלטת בין mention לבין use. ואכן, בלבול זה נפוץ גם מחוץ לתחום החינוך.

פשוט לא הורגלנו להשתמש במילונים כדי להיעזר בהם בהכרעות לגבי משמעות של מילים כמו "מושג" או "מונח". איכשהו, המילים מצליחות להסתיר את זיהוי מהות תוכנן. לא צריך לשקוע עמוק בסבך המשמעויות כדי לא להסתבך ולא לשים לב ש"מושג" אינו משהו שמבוטא בצלילים או נכתב באותיות, אלא נהגה במחשבה. ולצערי הרב, הבלבול בין מונחים (מילים) למושגים (מחשבות) מתגלה בכתבי הוגי דעות חשובים. ולכן, לעיתים, כתיבתם איננה ברורה ואף פשוט פגומה.

יוסף שורץ בספרו החשוב על תולדות האוניברסיטאות באירופה "מן המנזר אל האוניברסיטה" (בהוצאת האוניברסיטה המשודרת) ניסה לתאר את רעיון האוּניווֹקציה של הסכולסטים, ואחרי פעמים רבות שבהן השתמש במונח "מושג" במשמעות לא ברורה, כתב כך על היחס שבין מונחים למשמעותם (בעמוד 170): "הוא דובר את השפה המקומית ומרבה לשזור בכתיבתו מושגים וביטויים הלקוחים ממנה." הרי לא ניתן לשזור מחשבות בכתיבה. לאחר מכן (בעמוד 189): "על פי סקוטוס, השם (המסמן) הוא אוניווקלי כאשר האובייקט (המסומן) נתפס כשייך לאותו מושג." ובתחתית אותו עמוד: "השתמשתי במושג "אדם" כאמצעי …" ובעמוד 191: "המושגים הכלליים הללו שבהם אנו משתמשים בשפת היום-יום, הם מושגים מנטליים". אך למעשה בשפה אין מושגים אלא רק מילים וביטויים.

גם יוסף דן בספרו המרתק על תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה, כאשר נימק את בחירתו במונח "כאוס" במקום בביטוי התנ"כי "תוהו ובוהו", כתב כך: "נשתמש אפוא במושג היווני, שכיום, לפחות במדעי הטבע, הוא מושג מוגדר היטב" (בעמודים 13–14).

השטחת (צמצום) החוויה החשיבתית לפעילות טקסטואלית, תהליך המתבצע בפיתוח תוכנות של "בינה מלאכותית", הוא למעשה תהליך הפוגע בסופו של דבר באיכות החשיבה. ולמרות זאת, עליי להזכיר את תפיסתו של המהרש"א שהלמידה מכתיבת טקסטים היא הלמידה הטובה ביותר. ונוסף לכך, לשימוש בטקסטים לייצוג ידע, לבחינתו וליישומו (כמו בשימוש בטקסטים מתמטיים במדעי הטבע), בתחומי פעולה רבים, אין תחליף.

למעשה, הבלבול בין טקסטים למחשבות הוא שמצדיק את התקווה שהשימוש בתוכנות ובמחשבים יתאים מאוד לעולם הלמידה והחוויות האנושיות. המחשב הוא מכונה הבנויה כדי לתרגם באופן אוטומטי קודים טקסטואליים לתהליכים על טקסטים ולהפקת טקסטים. זאת התכונה העיקרית של החישוב. "העולם הפנימי" של המחשב הוא העולם הטקסטואלי. אין במחשבים שום תכנים או רעיונות, רק ייצוגים פיזיקליים של טקסטים. לכן תנאי ראשון לאפשרות המִחְשוב הוא ההשטחה לטקסט. תהליך שאינו ניתן לתיאור ולהגדרה מפורשת ושלמה באמצעות טקסטים, אינו ניתן למימוש בעזרת מחשב.

בנקודה זו איני יכול שלא לחשוב על גישתו החינוכית של ראובן פוירשטיין. אני זוכר בבירור את טענתו שהחסך התרבותי גורם לתלמיד להתחמק מהלמידה כי אין לו מגע עם התכנים של התרבות ואין לו גישה אליהם. במקום "לגעת" בתכנים, הלומד הנחסך מתוכני התרבות מחליפם בתחליפים ריקים מתוכן. לטענתו של פוירשטיין, רק אדם מחונך בתרבות נתונה יכול לתווך בין התלמיד לבין אותה תרבות. בעקבות פוירשטיין, המונח "תיווך" נקלט בשיח החינוכי ללא משמעותו.

עליי להזכיר כאן את ההבחנה של קארל פופר (1996) בין שלושה מישורי קיום הקשורים לחינוך, למדע ולתרבות: הקיום הפיזיקלי הפשוט; הקיום המנטלי האישי, שבו מתרחשות תופעות של הלמידה כהבניית ידיעה, למשל לפי הקונסטרוקטיביזם החינוכי המקובל; ומישור הקיום התוכני הרעיוני, שבו מתקיימים התכנים התרבותיים. תרבות שמאמינה למעשה בקיומו של מישור קיום יחיד, הורסת את עצמה כתרבות, כי הרי במישור הפיזיקלי לא נמצא שום תוכן מתוכני המישורים האחרים, ובפרט שום תוכן תרבותי. לדעתי, אמונה זו מבטאת את תופעת ההשטחה ההרסנית ביותר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. בדבר אחד אני מסכים איתך לגמרי. מערכת החינוך, ועוד יותר המערכת להכשרת מורים, ראויה לרענון משמעותי עם הפנים קדימה לעולם המתחדש

  2. אכן, אני מאמין וסובר שמערכת החינוך ובעיקר מערכות הכשרת המורים זקוקה לרענון משמעותי אבל הביטוי "עם הפנים קדימה לעולם המתחדש" מעורר בי התנגדות. וכי מי יוצר את העולם המתחדש ולאור אלו ערכים? זהו בדיוק תפקידו של החינוך ככלי התרבותי להכוונת האבולוציה התרבותית שלנו. אם נשאיר זאת למשווקים, ליצרני הכלים החדשים ולחוקרי מדעי ההתנהגות, אוי לנו. אם נאמין שהעולם מתחדש מאליו, אוי לנו.

  3. בחיים המודרניים משולבות הרבה טכנולוגיות בהרבה תחומים. אין לצפות שכל אחד יבין לעומק בכל הטכנולוגיות ובכל אין סוף הידע. לכן כולם צריכים לדעת שקיימות היכולות הללו, וכולם צריכים לדעת איך להשתמש בהם. את הידע העמוק בכל תחום צריכים לדעת רק מומחים מעטים שמסוגלים לשפר, לתקן, וכדומה תחום מסוים.

    1. לדינה תודה על הערתך.
      בשום מקום לא טענתי שכל אחד "יבין לעומק בכל הטכנולוגיות ובכל אין סוף הידע" למרות שמתחשק לי להגיב, מדוע לא? גם אף פעם לא השתמשתי בביטוי "הידע העמוק". בסך הכול מדובר בבורות בהבנת מה זה חישוב, מה הם נתונים ומעט על כיצד מתכננים כלים דיגיטליים. הדרישה הזו מפחידה דווקא את אלה המבקשים ליצור חדשנות בחינוך על ידי שימושים מושכלים בכלים החדשים. זאת איננה דרישה "שכל אחד יבין לעומק בכל הטכנולוגיות" וזו איננה דרישה לשליטה בידע אינסופי.
      בהשתלמות למרצי מכללות אחד התלמידים שאל שאלה פשוטה "באלו תנאים יש להשתמש במצגת?" בכתה נכחו (מלבדי) שלושה מנחים שלא השיבו על שאלתו. הם פשוט נאלמו. (זה לא היה מתפקידי להתערב בהנחייה שלהם.) טיפה של ידע במדעי המחשב (ולא ידע אינסופי) הייתה מאפשרת להם להשיב על שאלה זו. בדיעבד, היום הייתי מתערב.

  4. כאשר האנשים בחברה נעשים יותר ויותר רדודים וחסרי רצון להעמיק, לא מפתיע שתופעת ההשטחה מתרחבת בתחומים רבים כולל החינוךוהניהול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן