מילון המהפכה

לנוכח המהפכה המשטרית וגל המחאות – מונחים והגדרות
תמונה של אריה
ד"ר אריה איתמר

בתוך המהומה שמתחוללת כבר חצי שנה וששיאה היה, כנראה, בימים האחרונים, השתמשו תומכי המהפכה המשפטית ומתנגדיה בשטף של מושגים והגדרות, חלקם לעניין, חלקם מניפולציות. במאמר זה אבקש לעשות קצת סדר בשלל המונחים וההגדרות, למען הגילוי הנאות אציין שזהו סדר על פי תפיסתו של מתנגד של המהפכה – קונטרבולוציונר.

מלחמת "העגלות": חסידי המהפכה המתנשאים, במיוחד המשיחיים והחרדים, מתארים את המורשת התרבותית שלהם כ"עגלה מלאה" ואת שלנו – החילונית – כ"עגלה ריקה", כלומר החילונים הם רדודים וחסרי עומק תרבותי. שפינוזה, מגדולי הפילוסופים בעולם, היה החילוני הראשון. אבל הוא היה בודד, ורק כשהחלה תנועת ההשכלה קם גם המחנה שלנו. לא אפרט את ערכי התרבות האדירים שיצר המחנה החילוני, את המדע (איינשטיין למשל), השירה, הספרות, האומנות, הטכנולוגיה, הקמת מדינת ישראל ומה לא. אתעכב רק על דבר אחד: תחיית השפה העברית – משפת תפילה לא מדוברת הפכה לשפה חיה, הישג תרבותי כביר, שעמים אחרים (ולשים, אירים) נכשלו בו. ולהזכירכם: החרדים והמשיחיים, כולם התנגדו לשימוש בעברית כשפת יום יום.

"דמוקרטיה": שני הצדדים מנכסים לעצמם את המושג וכל צד טוען שהוא הוא שמגן על הדמוקרטיה. ברור שאחד הצדדים משקר. לתדהמתי, גם קוריאה הצפונית, סין, רוסיה, ונצואלה, סוריה, הונגריה ועוד, מגדירות את עצמן מדינות דמוקרטיות. ומה אצלנו: עבור מצדדי המהפכה, מדינה שבה שרים יכולים למנות לתפקידים בכירים את מי שהם חפצים למנות (גם עבריינים מורשעים, גם חסרי כישורים), ללא מגבלות כלשהן, זוהי פסגת ה"דמוקרטיה", זה מה ש"הרוב בחר". אגב, "הרוב" שלו מותר הכול זה הנימוק העיקרי שלהם לכל צעד ופעולה, גם לרמוס את המיעוט. כבר אירעו בהיסטוריה מקרים מזעזעים, שבהם בעזרת "הרוב" הפכו מדינות לדיקטטורה. זו אינה "דמוקרטיה" זו קריקטורה בשימוש משטרים אפלים.

"הקמת המדינה": על פי אבי מעוז, כתבי "מקור ראשון" ועוד "היסטוריונים" ש"מפרקים את השקרים של השמאל", הימין (כולל החרדים והמשיחיים) הם אלה שהקימו את המדינה. הם היו מרבית הלוחמים (השמאל לא נחשב). לא היו העליות השנייה והשלישית, לא "השומר", לא קיבוצי חומה ומגדל, לא 11 הנקודות בנגב, לא אוניות המעפילים, לא "הגנה", לא "פלמ"ח", לא חטיבת "הראל" שפרצה את הדרך לירושלים, העבירה לחרדים שם מזון ומים ושילמה מחיר כבד, לא נגבה, ולא יד מרדכי, לא יצחק שדה ולא יגאל אלון, וגם בן-גוריון בקושי מוזכר, ולא מוזכרים הישגיה האדירים של המדינה בראשית קיומה. לטענת הנ"ל, מי שהקים את המדינה היו ז'בוטינסקי, בגין, אצ"ל, לח"י, החרדים והמשיחיים. את המשנה הזאת הם רוצים ללמד בבתי הספר, ובאמת למה לא? היום לעובדות ולשקרים יש מעמד זהה.

"מלחמת אחים – מלחמת אזרחים": מושגים אלה שאיש לא העלה בדעתו שנדון בהם במדינת ישראל, נידונים עכשיו בגלוי כאפשרות סבירה. אך את האמת חשף דווקא כתב של "מקור ראשון", אשר טען ש"מלחמת אחים נמשכת כבר 100 שנה". אם נתעלם מהסילופים ההיסטוריים שלו, בין היתר התעלמות מהרצח של אמיל גרינצוויג ורבין, הרי בסך הכול יש אמת בדבריו, אבל לא בדיוק. ראשית כול המושג עצמו, זו לא מלחמת אחים אלא מלחמת אזרחים, ואל לנו לטעות, זו לא חייבת להיות מלחמה שמקימים בה בריקדות ומשתמשים בירי ורימונים, לכל תקופה הסגנון שלה.

מדוע אני מדגיש "אזרחים" ולא "אחים", כי כבר מזמן אנחנו לא אחים. ההיפרדות החלה בתנועת ההשכלה, עד אז היינו עם אחד ומאז התחלנו להתפלג לשני עמים, כמו למשל הרוסים והאוקראינים. הפילוג הזה הלך והעמיק עם הזמן, אך רבים סירבו להכיר בו וזה מובן, כמו כן, האויבים המשותפים, השואה והמלחמות עם הערבים יצרו איזו תחושה מזויפת של אחדות וכורח לשתף פעולה כדי להתגונן. אבל היום זה ברור, שום אויבים משותפים ושום עבר משותף לא יכולים להאפיל על העובדה שאין לנו ערכים משותפים. בארץ הזו גרים שלושה עמים וכל אחד שונא את השניים האחרים. השיטה היחידה שמאפשרת לאוכלוסיות כאלה לחיות יחד זו הדמוקרטיה הליברלית, וכאשר זו נרמסת על ידי "הרוב", הדרך למלחמת אזרחים – פתוחה.

"איציק זרקא": כשורד שואה אינני מתכוון להתעסק לגופו של הנבל הזה, אלא אבקש להרחיב את הדיבור על מקומו של שיח השואה תוך כדי מלחמת האזרחים. ההתרגשות העצומה שהייתה כתגובה לדבריו של אותו זרקא, הייתה סערה בכוס מים. ראשי הליכוד נזפו בו קלות והוא התרגש, "זרקו אותי מהליכוד". והחרטה שלו – הצגה מושלמת. מהצצה בדף הפייסבוק שלו נוכחתי לדעת שיש המון שמזדהים עם דבריו ומחזקים את ידיו, ביניהם כמובן חבריו למפלגה, תומכי "שלטון הרוב" ועוד שכאלה. כתבתי לו שעליי "להתנצל" בפניו שלא עשו ממני סבון. אם כי זה לא מדויק, בספטמבר 1941, עת סבתי נחלצה יחד איתי מהכיתור על אודסה, עדיין לא היו מחנות השמדה, לכן לא יכולתי להפוך לסבון, מקסימום "לנוח" באיזה גיא הריגה עם עוד כמה אלפים. כתבתי לו גם שלא יתרגש, יחזירו אותו למפלגה, הוא יהיה גבוה בפריימריז וכנראה גם שר בבוא היום, מה, רק אמסלם יכול?

אבל זרקא לא היחיד. כבר לפני שלוש שנים שמעתי את מי שמכהנת היום כשרת "ההסברה" מחלקת אותנו, שורדי השואה, לסוג א – אלה שהיו במחנות ולסוג ב – אלה שלא. כתבתי לה ושאלתי האם עליי להתנצל בפניה שנשארתי בחיים? דרשתי ממנה כמה פעמים ובכל מיני אמצעים, לחזור בה מהחלוקה המבישה, אבל, זה כמובן לא קרה. זוהי האווירה.

ולבסוף, "הדחליל העדתי". פעם זו הייתה בעיה אמיתית, וכשהיא החלה לדעוך (שינויים חברתיים-כלכליים), הפוליטיקאים התנפלו עליה כעל שלל רב, "החיו" אותה, ועשו ממנה עסק טוב לקושש קולות וקראו לה "השד העדתי". אבל גם השד הזה, נוצותיו נמרטו כליל ומה נשאר? דחליל. הפוליטיקאים וסרסורי השנאה לא יניחו ל"מכרה הזהב" הזה להישמט מידיהם, והם מלבישים את הנושא העדתי גם על המחאה נגד המהפכה המשטרית. אף שרבים מתומכי ומשתתפי ההפגנות מעידים על עצמם כ"מזרחים", וכועסים על ניכוס המוצא העדתי לצורך מלחמת האזרחים. דוגמאות יש למכביר.

אחד מאמצעי השיסוי העדתי זה המושג "פריבילגים", שבו משתמשים כמה מהנבזים ביותר מבין המהפכנים, תוך רמז עבה למוצא עדתי, הם מתייחסים, כמובן, לטייסים שהגנו עלינו בגופם, לחיילי סיירות ועוד. מה לעשות, "רק על עצמי לספר ידעתי", אני "פריבילג" (כלומר בשקט – אשכנזי). הגעתי באוניה אקסודוס, עם אמי, אבי החורג (אבי נפל בקרב נגד הנאצים) ואחותי. גרנו בחדר אחד בדירה עם עוד ארבע משפחות, חלקנו מטבח משותף ושירותים משותפים, וגם מחזות של אלימות. אבי החורג היה מובטל כמה שנים, היינו רעבים. כשסיימתי את בית הספר היסודי, הלכתי לעבוד כדי להשתתף בפרנסת המשפחה, "פריבילג" למופת…

ועוד בהקשר העדתי, עם קצת חיוך, בקרב המהפכנים המשפטיים יש קבוצה שאפשר לכנותה "הליגה להגנת המזרח" ובה חברים: גוטליב, קיש, דיכטר, מיליקביץ, קלנר, קרויזר, רוטמן, לוין, גלנט, סמוטריץ', דורפמן, וסרלאוף, גולדקנופף, כץ ועל כולם מנצח קוסם כול יכול.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. אריה נכבדי,
    כיסית את כל הגזרה, בקצרה ובמדויק.
    אבל זה גם קצת מעצבן – הוצאת לי את המילים מהפה, לא נשאר מה להגיד בנושא.
    כל הכבוד

  2. המילה "חילוני", כלומר חול לעומת קודש, שהוא הדתיים, הומצאה עבורנו על ידיהם ואנחנו משתמשים בו למרות הקונוטציה השלילית.

    1. נכון מאד, ומה שיותר חמור זו קבלת הגדרת היהדות כמונופול השייך רק לחרדים. הציונים שהקימו את המדינה דיברו על מדינת היהודים ולא על מדינת החרדים.

  3. ושכחת אמירות כנגד בני עדות המזרח בעבר הרחוק של ביבי, והתנהגות בכיוון זה של רעייתו

  4. אתה צודק באלף אחוז אבל משום מה יש קצת נימה של התגוננות וצורך להסביר ולהתנצל למרות שלא עשית רע, להיפך

  5. בליכוד כל ראשיהם תמיד מכיוון מוצא מסוים. ודווקא שם רוב המצביעים ממוצא שני

  6. אין צורך במילון. התבטאויות אנשי הימין ירדו מתחת לכל רמה נסבלת. הם הולכים ומנתקים עצמם מאיתנו. התנהגות דוחה שתעשה רק רע לכולם

  7. אני בא מרקע ממש דומה ומרגיש מתוסכל כמוך. למה כל זה מגיע לנו. קשה לי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן