תרומת איברים ליהודים בלבד

שיקולים נוספים מעבר להאשמות ההדדיות
מאזניים סימליים
בוחן כליות ולב

לאחרונה נחשפה החברה הישראלית לתופעה לא שגרתית ולפיה יהודים בחרו לתרום איברים בתנאי שאיבריהם יושתלו בגופם של יהודים בלבד. לא זו בלבד אלא שהתורמים בחרו להחצין הן את מעשה התרומה והן את התנאי שהעמידו למוסדות הרפואיים. פרסום העניין הביא לגל של תגובות בעד ונגד ומשום מה התערבב העניין בגל העכור של המחלוקת החברתית הפוקדת אותנו בחודשים האחרונים. קשה לה לחברה הישראלית לבחון את המעשה לגופו מבלי לכרוך בו את כל תחלואיה האחרים של החברה הישראלית. כבר היה מי שאמר שבישראל הכול פוליטי, ולכן גם תרומת איברים, מעשה נאצל כשלעצמו, הוא נושא להתנגחות בין צדדים ניצים.

לכתחילה התניית תרומת איברים בזהות הדתית, האתנית, הלאומית או האחרת מעלה ריח גרוע של גזענות. לאיברי האדם לא יכולה להיות אף אחת מן הזהויות הנזכרות למעלה. האדם, באשר הוא אדם, נולד, חי ומת באותה הדרך הביולוגית בכל העולם ואין זה משנה מהי זהותו. זהות היא עניין שברוח, בנפש או בנשמה ולא בגוף. מי שמייחס את הגוף לזהות לאומית, מחזק, גם אם לא התכוון, טענות שבהן השתמשו אויבי האנושות הנאצים ודומיהם. בשום אופן ופנים אינני בא להשוות בין הראשונים לאחרונים. מכל מקום, לא טובה לאנושות ההתניה של תרומת איברים בזהות הנתרם.

כדי להקל עלינו את הדיון בסוגיה כבדה שכזאת אולי מוטב שנפנה לתחום אחר של תרומה רפואית. בישראל ובעולם קיימת באופן נרחב התופעה של בנק זרע. הבנק מביא מזור למיליוני זוגות ופרטים שאינם מצליחים להביא חיים לעולם בכוחות עצמם. אומנם כן, תורמי הזרע אינם בוחרים בגופהּ של מי יושתל זרעם, וטוב שכך. ובכל זאת למושתלות יש זכות מלאה לבחור את מאפייני התורם ובכלל זה המאפיין הרלוונטי לענייננו, מאפיין המוצא. אישה בוחרת להרות מזרע של יהודי או לא יהודי, אשכנזי או מזרחי וכן הלאה. איננו יכולים להאשים את הנתרמת בנטייה גזענית. היא רשאית לבחור לעצמה את הזרע ההולם את תפיסת עולמה החברתית, דתית או לאומית.

סוגיית תרומת איברים היא אחת מהסוגיות הדרמטיות ביותר בחברה הישראלית ובעולם בכלל. אדם בריא וצעיר בדרך כלל מחליט לעקור איבר מאיבריו, לסכן את חייו, לסבול ייסורי תופת כדי להציל אדם אחר. מעטים הם בני העלייה הללו בחברה האנושית. אם נשאל את הנתרמים או בני משפחותיהם אם הם מוכנים לקבל תרומה ממי שהתנה כי תרומתו תיועד לאדם מזהות לאומית מסוימת אחת בלבד, אין ספק שהיו נענים בחיוב. מוות וחיים של פרטים ושל משפחות שלמות תלויים בתרומה שכזו. איננו מאחלים לאף אחד ממבקרי התורמים המתנים את תרומתם להגיע למקומו של הנתרם. אני יכול לנחש שברגע אחד היה הנתרם מוותר על כל הביקורת כדי לזכות באיבר של התורם המסוים הזה. החברה האנושית מבקשת לעודד תרומות גם כאשר מציבים תנאים גרועים שכאלה. איננו במצב לבחור בין הטוב לטוב ביותר אלא בין הטוב לטוב פחות. זו המציאות, ואם נעמוד על עקרונותינו, עקרונותינו יקברו אותנו עם איברינו החולים.

ביני לבין עצמי השתעשעתי במחשבה עד כמה יכולה להיות שליטה בידי התורמים על יעד איבריהם. למשל, אם אדם מבקש שאבריו יושתלו בגופו של יהודי, עלינו לשאול מיהו יהודי. האם יהודי הוא על פי ההלכה או על פי מרשם האוכלוסין, יהודי מהארץ (כולל יהודה ושומרון) או יהודי מן התפוצות. אם התורם הוא ימני, האם על היהודי להיות ימני, ואם הוא אורתודוקסי ואם הוא ליברלי, אם דתי או חילוני, ימני או שמאלן וכן הלאה. אם התורם הוא מתנחל, מה יקרה אם יחליטו לתרום את אבריו בגופו של יהודי תומך BDS? אולי ביום מן הימים יעמדו התורם והנתרם משני צידי המתרס ויתקוטטו ביניהם בעניינים פוליטיים וחברתיים. אולי כך כלייתו של התורם תתקוטט בבעל התרומה ויוכרז סכסוך אנטומי פנימי בין שני חלקי גופו של התורם. אם התורם הוא דתי אדוק, מה יקרה אם ישתילו אותה בגופו של מחלל שבת, האם יתיר התורם לכלייתו לחלל שבת בפרהסיה? או במידה שהנתרם עבריין מועד, האם יתיר התורם לכלייתו להיות שותפה לפשע? ואנו הציבור, במי נתמוך, בתורם או בכלייתו? אבל אלו הם שעשועי מחשבה, רעות רוח, חזיונות שווא ומדוחים. סיכומו של דבר, לכתחילה לא היינו רוצים התניות, בדיעבד אין לנו ברירה אלא לקבל אותן.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. נושא כל כך רגיש. כל כך אנושי. כל כך יכול לתרום לאחדות. אבל כעת כולם עוסקים במריבות ולא נותנים דעתם למה שבאמת היה צריך להעסיק אותנו.

  2. כאשר מישהו תורם איבר, למישהו שאיננו מקורב שלו, זאת נדיבות ללא גבול, ויתרום למי שהוא רוצה

  3. הכי מוסרי ניראה לי שהתורם יוכל להציב תנאים, ואם למישהו זה לא ניראה, שיתרום הוא ללא תנאים

  4. האם סירוב לתרום איבר לכל מי שהוא דתי, הוא אם כך לגיטימי?

  5. האבסורד בכך שהתורם מתנה את התרומה לקבוצה האתנית הקרובה אליו, כאשר בפועל התרומה אפקטיבית רק למי שקרוב לו מבחינה גנטית. אם יהודי תורם איבר ונמצא שהוא יותר מתאים לתרום לערבים מאשר ליהודים אז אולי , מבחינה גיניטית הוא עצמו ערבי? במציאות, אנו די דומים מבחינה גיניטית לחלק ניכר של הערבים. מצד שני יש שונות גיניטית בתוך הערבים ובתוך היהודים שהיא יותר גדולה מהשונות בין העמים.

  6. לדעתי לא מנחילים לתלמידים בצעירותם את הידע והערכים הקשורים. זה היה משנה את התמונה. כשיש תורמים רבים, זה מקטין את חומרת התרומות המותנות

  7. אפשר לתרום גם קצת מוח? יש כמה אנשים בולטים בארץ שזקוקים לכך

  8. סוגיה לא פשוטה. יכול מישהו לתרום איבר רק למי שיפרסם הודעת תמיכה בקואליציה או הודעת גינוי לשר המשפטים. הנושא סבוך ובינתיים צריך לבחון כל מקרה לגופו

  9. אתה תמיד מצליח להציף סוגיות חשובות ביותר, והצעותיך ודרכך ממש דוגמא למה שיכול היה לשפר את עולמנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן