שורשי השאיפה למאמץ הפחות בתרבות המערבית

דיון בתופעת ההשטחה (2)
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

השאיפה להשטחה מתבטאת בחיפוש מתמיד אחר טכניקות (מתכוני פעולה). שורשי שאיפה זו טמונים עמוק בשורשי התרבות המערבית. היא הגיעה לשיא בעידן התעשייה ולמעשה לא השתחררנו ממנה עד עצם היום הזה. בחיפוש אחר המאמץ הפחוּת אפשר לכלול חיפוש אחר כלים מובְנים שערכם הוא בחיסכון בעבודה למשתמש. המכונות נבנו במפורש כדי להיפטר מקללת האדם בספר בראשית "בזעת אפיך תאכל לחם". באמצעות הכלים אנו מפחיתים את זיעת אפינו בעמלנו. זו הייתה רוח עידן התעשייה. בחיפוש אחר טכניקות אנו גם מחפשים שיטות שיאפשרו לנו לבצע משימות מורכבות ללא צורך במאמץ חשיבה. רובינו צפינו ב"זמנים מודרניים", אולם זמנים אלה מלווים אותנו עד עצם היום הזה.

השאיפה לטכניקות התבטאה בפיתוח הטכנולוגיה הדיגיטלית כטכנולוגיה של מכשירי בקרה לביצוע פעולות על ידי מכונות אוטומטיות, כלומר מכונות שאינן דורשות את התערבות האדם על מנת שיפעלו ויפיקו את תוצריהן. בתחום המתמטיקה והלוגיקה השאיפה לטכניקות הובילה לחקירת מושג החישוב היעיל וממנו להמצאת המחשב. בחינוך השאיפה לטכניקות מובילה את המורים להתמקד בפעולות מן הסוג שמחשב יכול לבצע, או בפעולות הדומות להן, בכך שאינן דורשות מחשבה ושיקול דעת ולמעשה אינן דורשות תושייה או תבונה. בחינוך המורים קוראים לטכניקות אלה "מתכונים", ובתחום הטקסטואלי (במדעי המחשב) קוראים להן "אלגוריתמים". השיטות הנפוצות ביותר של שימושים בתוכנה בחינוך מבוססות על הפעלת אלגוריתמים בהוראה, אפילו מבלי להבין אותם.

(הערת חנן יניב: הנטייה לכפות מודלים אלגוריתמיים לתהליכים כאשר אין לנו עבורם אלגוריתמים היא בלב תופעת ההשטחה. מערכת תוא"ם הייתה דוגמה קלאסית לכפייה שכזו.)

רעיון הבינה המלאכותית, במהותו, הוא השאיפה לייצר תבונה על ידי אלגוריתמים, ובגלל תכונותיהם העקרוניות, אלגוריתמים אלה מגדירים תהליכים המופעלים רק על תווים וללא נגיעה בהקשר, רעיון הבינה הזו מבטא אפוא את תופעת ההשטחה. כך גם בתפיסת השכל (ה-mind) כמחשב (התפיסה החישובית של מדעי הקוגניציה שלפיה כל פעולות החשיבה נתפסות כחישובים). אבל אם בתבונה אנו מפעילים רק אלגוריתמים, מדוע שלא ננהג כך בכל הזדמנות? אפילו הרעיונות החדשים על שימוש ב"רשת" של "המוני סכלים היוצרים מאליהם תבונה" הם רעיונות של יצירת דבר בעל ערך בהשקעת מאמצי חשיבה מינימליים.

אין ספק שתופעת ההשטחה והשאיפה לטכניקה נפגשים היטב בשילוב המחשב בחינוך. המחשב הוא הכלי האולטימטיבי לביצוע טכניקות ביחס למדיה, טכניקות התופסות מקום עיקרי בחינוך בהפעלתן על טקסטים, על תמונות ועל צליל ווידאו. המחשב מגלם היבטים נוספים של עקרון ההשטחה שנעמוד עליהם בהמשך. היום המחשב נעלם, כביכול, ובמקומו מופיעה "הרשת" כישות מיתית המספקת את הפתרונות הקלים לכל בעיה לימודית. הרשת איננה אלא מערכת של מחשבים, המון מנגנונים שמבצעים תהליכים חסרי תבונה, ואנו מאמינים שאיכשהו נוכל להפיק מהמון זה עירור של תבונה.

האם המחשב בחינוך מנהל תהליכי הוראה על ידי אלגוריתמים אוטונומיים, כמו במערכת תוא"ם ובתוכנות הדומות לה, או התלמיד לומד על ידי שליטה מירבית בתהליכים המתבצעים במחשב, על ידי בחירת האלגוריתמים ואפילו על ידי בנייתם?

שושנה זובוף במחקרה הייחודי (שפורסם בספרה "בעידן המכונה הפיקחית" בשנת 1988) על הכנסת המחשב לתעשייה ולעסקים בשנות ה-80, עמדה על הקשר האינטימי שבין תפיסת המחשב ככלי לאוטומציה של תהליכים (המבוצעים אוטומטית) ובין תפיסת עידן התעשייה. היא גם עמדה על כך ששימוש במחשב להפעלת תהליכים פוגע באיכות העבודה הנדרשת מהעובדים, אבל, היא טענה, זאת רק אחת האפשרויות העומדות בפניהם. מלבד תפיסת הפוטנציאל של השימוש במחשב לפעולות החוסכות מאמצים, העובדים המשכילים בבתי החרושת גילו גם דרכים מתוחכמות לניצול המידע הממוחשב. כך עמדה זובוף על ההכרה בשתי המגמות האפשריות הפתוחות בפני המערכות המבקשות לכלול שימושים במחשבים במסגרתן. המגמה האחת היא המשך עידן התעשייה ומילוי השאיפה לחיסכון במאמץ ובעבודה בהשטחה מוחלטת של תהליכי היצירה. המגמה השנייה מתבטאת בניצול התכונות הייחודיות של המחשב הדורש פעולות קוגניטיביות מיוחדות בשליטה על התהליכים שהמחשב מבצע (ראו דוגמה בספרה הנ"ל בעמ' 124–171). טבעי אפוא שברגע שמתעלמים מתכונות המחשב איננו יכולים לנצל אותו אלא ברמה ובמידה מצומצמות מאוד.

שרי טרקל במאמרה "ראייה מבעד למחשבים: חינוך בתרבות של הדמיה" (1997) מנתחת את השימוש במחשבים בחינוך ברוח דומה. באמצעות ניתוח הצורך בהבנת התהליכים המופעלים בסימולציות היא מגיעה למסקנה שמשתמשים בתהליכי הסימולציה, בשימוש החיצוני בהם, ללא הבנתם, ייכשלו באופנים שונים. שימוש בסימולציות ללא הבנת הפרמטרים המגדירים אותן באופן מעמיק הוא השטחה של השימוש בסימולציות ממוחשבות.

המחשבים מעוצבים למעשה כדי לבצע סימולציה של חישובים. מניתוח זה של טרקל נובע ששימוש במחשבים ללא הבנת התהליכים האלגוריתמיים שמופעלים בהם וללא שליטה בהם אינו יכול לעלות ולהתרומם מעל לרמת ההשטחה. תובנות ומסקנות נומקו במאמרי "הכרת המחשב: מה העבודה הזאת לכם?" (ב"הד החינוך", 1985). אי אפשר לצפות שיתרחשו פעולות של חשיבה ויצירה כאשר מנצלים את המחשב רק ככלי עבודה, שימושי ככל שיהיה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. המחשב, כל מחשב, כולל מה שכיום נקרא "בינה מלאכותית" הנו פרי של תכנון, או כפי שהחכמים קוראים לזה – תכנות. כל אלה וכל הקשור בהם, לכל הרוחב שאתה קורא לו "השטחה", נולדו במחות אנושיים. דהיינו מתוך קומבינציות של ארבעת הנוקלאוטידים המרכיבים את ה- DNA האנושי. יכולת חשיבה עשויה להתפתח ע"י מוטציות, אשר לא במקרה רובן לטאליות. אלה שמצליחות לשרוד דוחפות את המין האנושי להשתכללות דרוויניסטית.
    כל הטכנולוגיה האלגוריתמית עדיין לא חצתה את הקו של הקומבינטוריקה הנוקלאוטידית. על כן כל עוד הפרמטר הזה לא נחצה לא צפויה שום "השתוללות" של הבינה המלאכותית שכמה מומחים פניקיסטים מנסים להפחיד אותנו ממנה. על כן יש להסכים אתך באמירה "שאי אפשר לצפות שיתרחשו פעולות של חשיבה ויצירה" וכיו"ב. ולמנהלים למיניהם יש להציע – אל תתפתו להשקיע ב"מחשבולוגיה" ללא הצגת תמורה מוכחת. הדבר מזכיר למומחים בתחום את בזבוזי המיליארדים שמנהלים דילטנטים בזבזו כדי להתגונן מ"באג אלפיים". הסתבר, כמובן, שמטוסים לא נפלו.

    1. למגיב/ה האלמוני/ת,
      דבריך הם דוגמה לתגובה אסוציאטיבית ללא קשר לתוכן המאמר. כך פועלת chatGPT ובשום מקום לא טענתי שיש לפחוד מקומבינציות של תווים או של מרכיבי ה-DNA האנושי. ואכן תופעת הפניקה מ"באג אלפיים" חוזרת בגרסה מעודכנת.

      1. תודה והערכה על תגובתך. הוא אשר התכוונתי. אתה מחזק את הדברים. כיום קוראים בעיתונות ושומעים בתקשורת המשודרת ו"ברחוב" כל מיני מומחים וסתם עיתונאים שמדברים על הבינה המלאכותית ומפנטזים שהנה יפתחו בינה מלאכותית שתשתלט על בני אדם שלא יוכלו להתגונן כנגדה.
        תודה גם על אזהרתך שתופעת הפניקה של באג 2000 חוזרת. אולי צריך להדגיש שאם נוצרת איזו שהיא בעיה עם מחשב כזה או אחר, פשוט יש להוציא את התקע מהשקע ושלום על ישראל.

  2. למה כל מי שעושה שימוש במכשיר, ואפילו מתוחכם, צריך לדעת כיצד הוא פועל. מדוע לא להסתפק בלדעת איך להפעיל אותו בצורהמרבית?

    1. לאביב, שאלתך מבקשת דרך להתחמק ממאמץ. אבל היא במקום.
      איך ומתי תדע שאתה מפעיל את המכשיר הנדון בצורה המרבית? תסמוך על משווקים?

  3. בסופו של דבר מה יקרה קודם?
    מכשירים אלקטרוניים עם יכולות אנושיות, או אנשים מתוכנתים שיפעלו כמו רובוטים?

  4. אני אוהב את הנחישות שלך. כאשר אתה מאמין במשהו, אתה לא מוותר. חוזר ומעמיק ומשתדל לבסס את הטיעונים. אנרגיות נדירות

    1. תודה אבישי.
      נזכרתי בתכונות, או ליתר דיוק, במילות התואר הלא רגולריות שהצביע עליהן ראסל: אני נחוש, אתה מתמיד והם עקשנים..
      אני עלה נידף לעומת המתמטיקאים שיצרו למעלה מ-500 הוכחות למשפט פיתגורס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן